רבי אלעזר ברבי שמעון
 | |
| קברו של רבי אלעזר במירון | |
| מקום קבורה | קבר רבי שמעון בר יוחאי |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור החמישי לתנאים |
| רבותיו | רבי שמעון בר יוחאי, רבן שמעון בן גמליאל, רבי יהושע בן קרחה |
| בני דורו | רבי יהודה הנשיא, רבי שמעון בן אלעזר |
רבי אלעזר בן רבי שמעון - תנא בדור החמישי, בן תקופתו וידידו של רבי יהודה הנשיא. בנו של רבי שמעון בר יוחאי וחתנו של רבי שמעון בן יוסי. בצעירותו היה מבוקש על ידי השלטון הרומי, אך בשלב מאוחר יותר פעל מטעמו של השלטון הרומי כממונה על הסדר והביטחון הציבורי. חז"ל מתארים את גופו כגדול ביותר. בערוב ימיו התייסר בייסורים קשים. לרבי אלעזר בן בשם רבי יוסי[1].
גדולתו בתורה
מסופר שנחשב תלמיד חכם גדול ביותר כבר בצעירותו. בתלמוד הבבלי, במסכת בבא מציעא[2], מסופר שרבן שמעון בן גמליאל כינה אותו "ארי בן ארי". בצעירותו למד ביחד עם רבי יהודה הנשיא, לפני אביו - רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה. בתחילה הוא היה תומך בדברי ר' יהודה, אך לאחר שהתפתחו ביניהם מתחים, הוא ניסה תמיד לסתור את דבריו.
דבריו של רבי אלעזר מובאים גם בספר הזוהר בו הוא מופיע פעמים רבות, ומתואר בתור יד ימינו של אביו - רבי שמעון - מנהיג חבורת הזוהר והדמות החשובה ביותר בספר.
ההסתתרות במערה
על פי המסופר במדרשים ובגמרא הסתתר רבי אלעזר עם אביו במערה מפני הרומאים כשלוש עשרה שנה. לאחר שהתבטלו גזירות השמד ובוטל גזר דין המוות שריחף על ראשם יצאו מהמערה. לפי מקורות מסוימים המערה בה הסתתרו הייתה בפקיעין ולפי המסופר בהקדמה לתיקוני זוהר המערה הייתה באזור לוד.
בתלמוד הבבלי במסכת שבת[3] מסופר שכשיצאו מהמערה לאחר שתים עשרה שנה התקשו להבין את עיסוקם של יהודים בעבודות חומריות פשוטות וש"כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף". רק לאחר שהות נוספת של שנה במערה הסתגלו לרעיון שלא כל עם ישראל צריך לעסוק במשך כל הזמן בלימוד תורה ופעילות רוחנית. אמנם קיימים יחידי סגולה כמותם ש"תורתם אומנותם" שתפקידם הוא "לפטור את כל העולם מן הדין" [4] וממילא, פטורים הם מעבודות חומריות. יתר על כן, רבי שמעון בר יוחאי הוא זה שהבין שלא כל העולם צריך לעסוק בתורה, ר' אלעזר בנו התקשה להבין זאת.
בשורה ארוכה של מקורות במדרשים ובתלמוד הירושלמי (למשל: תלמוד ירושלמי מסכת שביעית פרק ט הלכה א) מובא סיפור דברים אחר לחלוטין בנוגע לאופן צאתם של רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר בן רבי שמעון מהמערה.
לפי מקורות אלו, רבי שמעון ובנו רבי אלעזר התעסקו עם טיפול בצורכי החומר והגוף בעת צאתם מהמערה. תחנתם הראשונה לאחר צאתם מהמערה הייתה העיר טבריה והמעיינות החמים שבה, חמי טבריה וזאת על מנת לטפל בפצעים שעל גופם שנגרמו עקב השהות הארוכה במערה.
בשירות השלטון הרומי
המקורות האחרים המתארים את אופן צאתם של רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בן רבי שמעון מהמערה הולמים את המהפך שחל בשלב מאוחר יותר בחייו של רבי אלעזר. במסכת בבא מציעא בתלמוד הבבלי[5] מסופר שבעקבות הערה שלו על תפקודם הלקוי של הרומים בתפיסת פושעים (אף פושעים יהודים), מינוהו השלטונות למעין "מפקד משטרה מקומי". בתפקידו זה היה ממונה על לכידת גנבים והבאתם לדין. העונש על גניבה היה בדרך כלל עונש מוות.
העובדה שדווקא בנו של רבי שמעון בר יוחאי פעל בשירות הרומאים לא מצאה חן בעיני רבי יהושע בן קרחה. מסופר שרבי יהושע בן קרחה הטיח בפניו: עד מתי אתה מוסר עמו של אלוקינו להריגה? וכינה אותו "חומץ בן יין". רבי אלעזר בן שמעון השיב לו: "קוצים אני מכלה מן הכרם". כלומר, האנשים שמובלים למיתה עקב פעולות השיטור שלי הם גורמים שליליים ומזיקים. רבי יהושע בן קרחה, מצדו, טען שביעור גורמים שליליים בחברה מוטל על ה'.
בהמשך המקור במסכת בבא מציעא מסופר שפעם אחת גרם הוצאה להורג לאדם שהקניטו. מעשה זה גרם לו ייסורי מצפון קשים. לאחר שסיפרו לו על מעלליו של אותו אדם נתרצה, אך עדיין לא נחה דעתו. ייתכן שחש שידו הייתה קלה על ההדק, שכן מסופר שקרא את הפסוק מספר משלי "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו". היו פרשנים שהסבירו שרבי אלעזר כיוון בדבריו לעצמו (כך למשל כתב המהרש"א). אולם, לפי המסופר בגמרא, לאחר ניתוח בבשרו של רבי אלעזר, שלאחריו לא הסריח הבשר, ראה בכך הסכמה מן השמים למעשיו וקרא על עצמו את הפסוק "אף בשרי ישכון לבטח".[6]
הייסורים
בשלב מסוים של חייו בחר רבי אלעזר בן רבי שמעון לסבול ייסורים. בחירתו בדרך זאת הביאה לכך שאשתו (בתו של רבי שמעון בן יוסי) נטשה אותו. התלמוד הבבלי (בבא מציעא, שם) מספר שאשתו של רבי אלעזר בן רבי שמעון הייתה מבית עשיר וסביר היה שלאחר עזיבתה לא יהיה מי שיטפל ברבי אלעזר אך מסופר בעקבות נס, של נוסעי ספינה שהיטלטלה בים ויושביה הבטיחו לתת סכום גדול לרבי אלעזר, הוא התעשר. ייתכן שאשתו של רבי אלעזר חזרה אליו בשלב מאוחר יותר, שכן בהמשך דברי הגמרא מסופר שהיא עמדה לצדו בעת מיתתו.
פטירתו
מסופר שבעת פטירתו חשש שחכמים אשר נטרו לו טינה לא יטפלו כראוי בקבורתו, ולכן ציווה רבי אלעזר בן רבי שמעון להטמין את גופתו בעליית הגג שבכפר עכברה שבגליל. לפי מקורות במדרש קהלת רבה[7] ובמדרש פסיקתא דרב כהנא[8] הוטמנה גופתו בעליית גג ביתו אשר היה דווקא בכפר גוש חלב.
לפי המסופר בגמרא[9] שכנה הגופה שנים ארוכות בעליית הגג בטרם הובאה לקבורה. באותן שנים היו באים בני הכפר לביתו של רבי אלעזר שוטחים את הסכסוך שביניהם ותשובה מאת רבי אלעזר הייתה יורדת כמין הד מאת עליית הגג. כמו כן מסופר שכל השנים ששכנה גופתו בעליית הגג בכפרו הגנה הגופה על הכפר מפני היזקם של חיות רעות. מסיבה זאת סירבו בני עכברה לאפשר את קבורתו של רבי אלעזר בן רבי שמעון וגופתו נחטפה מהכפר בערב יום כיפור, עת היו טרודים בהכנות לצום. על פי המסורת, רבי אלעזר בן רבי שמעון נטמן בהר מירון לצידם של אביו רבי שמעון בר יוחאי, ותלמידו של אביו רבי יצחק[10].
הקבר שלצדו של רבי שמעון מיוחס לרבי אלעזר אך יש שטוענים שטמון בה רבי יוסי בנו של רבי שמעון, ורבי אלעזר קבור יחד עם אביו במערה[11]. בהילולת רבי שמעון בר יוחאי נהוג להדליק מדורה על גג הקבר כנגד ציונו, בדומה למדורה המכוונת למקום ציון אביו.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר ברבי שמעון", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', באתר היברובוקס
- רבי אלעזר ברבי שמעון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי אלעזר בן רשב"י באתר "MyTzadik"
- רונית שושני, רבי אלעזר בן רבי שמעון והגנבים – סיפור על חטא וכפרתו באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרופסור אנדרה היידו סיפרי רבי אלעזר בן רבי שמעון באתר 'שפע'
| ספר הזוהר | ||
|---|---|---|
| חלקי הספר | רעיא מהימנא • תיקוני זוהר • זוהר חדש • אדרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • ספרא דצניעותא | 
|
| אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רב המנונא סבא • רבי חזקיה • הינוקא מכפר סכנין • רבי אבא (תנא) • רבי יהודה • רבי יצחק • רבי רחומאי • רבי יוסי בן פזי • ההוא סבא • ההוא טייעא • רבי יוסי דפקיעין • יוחאי • רבי ייבא סבא • רבי כרוספדאי • רבי יוסי בר יעקב | |
| פירושים | כתם פז • הסולם • מתוק מדבש | |
| שונות | חיבור ספר הזוהר • כגוונא • בריך שמיה • פתיחת אליהו הנביא • פרישי מדברא • עולימתא שפירתא • רבי משה די ליאון | |
הערות שוליים
- ^ ראה אודותיו במשה יהודה בלוי (עורך), "רבי אלעזר ברבי שמעון", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים שמ, באתר היברובוקס.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ד עמוד ב' - דף פה עמוד א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ג עמוד ב'.
- ^ ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אליעזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו... ראיתי בני עלייה והן מועטין, אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן. (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, מה, ב).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ג עמוד ב'.
- ^ בנוסח דפוס וילנה של התלמוד הבבלי, מסכת תענית כ, ע"א-ע"ב, מובא סיפור על מפגש של רבי אלעזר ברבי שמעון עם אדם מכוער ביותר. אולם בכל כתבי היד של מסכת זו הסיפור מיוחס לרבי שמעון בן אלעזר, תנא בדור החמישי. נראה שגרסת כתבי היד היא הנכונה, משום שיש מקבילה לסיפור באבות דרבי נתן, מהדורת שכטר, פרק מא, נוסחה א, וגם שם הוא מיוחס לרבי שמעון בן אלעזר.
- ^ יא,ב .
- ^ פרשת בשלח (מהדורת בובר).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ד עמוד ב'.
- ^ איגרת ר' ישעיה הלוי הורוויץ מצפת (השל"ה)
- ^ הגלילי, יוסף, ספר מירון, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) בשם רבי אשר זעליג מרגליות
