פרישי מדברא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר[1], ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה[דרוש מקור].

הנהגתם

בספר הזוהר, מופיע תאור על חברת אנשים שחיים במערות ושבים לנשותיהם ומשפחתם רק בשבת. על כך סיפר רבי חזקיה.

ומהסיפור עולים כמה נקודות מרכזיות על חייהם.

  • האנשים שהתבודדו והתרחקו מחברת בני אדם ומתענוגות ושבו לביתם רק בערב שבת.
  • הם עוסקים בתורה ובחכמה האלוקית בפרט.
  • מאכלם עשבים וצמחי מדבר בלבד[2].

ישנם מקומות נוספים בספר הזהר בה הם הוזכרו [3]בה מרבים לדבר במעלת העוסק בתורה מחוץ ליישוב[4].

רבי חיים ויטאל כותב כי קבוצה זו נקראת בתואר "פרושים", ומטרתם הייתה לעסוק בתורה יומם ולילה ללא מפריע, ולזמר ולהלל ליוצר עולם משירי ספר התהילים בהתלהבות ובשמחה עד שיקשרו ויחברו את מחשבותיהם לעולמות העליונים, והגיעו על ידי מעשים אלו לרוח הקודש ולמדרגת הנבואה[5].

לפי פרשנות אחת, גם בזמן האמוראים המשיכו מעשיהם של קבוצה זו. בתלמוד הבבלי[6] סיפר רב יוסף, שרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור לא ישבו בסוכה במשך כל חג הסוכות מכיוון שהיו במדבר במשך כל ימות החג ורעו את בהמותיהם. האחרונים[7] תמהו על הפרשנות העולה מהגמרא לפיה גדולי הדור לא קיימו את מצוות סוכה, ויש שפירשו[8] שככל הנראה הן ישבו במדבר בכוונה תחילה ונהגו בהנהגת קבוצת ה"פרושי מדברא", וחזרו למקום יישוב לקראת שמיני עצרת כדי לבקש על הגשם[9].

בספרי החסידות

גם בספרי החסידות מוזכרים ה"פרישי עלמא" ולומדים מהם הנהגות טובות. בספר שם משמואל מביא את מה שכתוב בזוהר שהם למדו במדבר כדי להכניע את כוחות החיצונים, והוא למד מכך שאדם העוסק בתורה אינו מצריך שמירה כל כך מכוחות השדים וסטרא אחרא (וגם מיתר המזיקים שחיים במדברות) כי התורה נקראת אש כמו שכתוב "הלא כה דברי כאש נאום ה'", והיא כעין חומת אש המבריחה את כוחות מסביבותיהם[10].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ספר הזוהר, חלק ב, דף קפ"ג, עמוד ב'.
  2. ^ מדרש הנעלם, זהר חדש דף יג.
  3. ^ זוהר פרשת תצווה
  4. ^ זוהר פרשת תצווה
  5. ^ הקדמה לספר שערי קדושה.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ז עמוד א'.
  7. ^ אור שמח פ"ו מהלכות סוכה הי"ג
  8. ^ ביכורי יעקב סימן תר"מ ס"ק כ"ד, מבוא בספר חשוקי חמד של הרב יצחק זילברשטיין, ערוך לנר על הלכות סוכה
  9. ^ ערוך לנר שם
  10. ^ שם משמואל על ראש השנה עמ' ס"ט.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0