בריך שמיה

בריך שמיה
בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא, בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם, וּפוּרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית מַקְדְּשָׁךְ, וּלְאַמְטוּיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא בְּרַחֲמִין. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן חַיִּין בְּטִיבוּתָא, וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא, לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס לְכֹלָּא, אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא, וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא. אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּסָגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן, לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא, אֶלָּא בֶּאֱלָקא דִשְׁמַיָּא, דְּהוּא אֱלָקא קְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט, וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט. בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ, וְלִשְׁמֵהּ קַדִּישָׁא יַקִּירָא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי בְּאוֹרַיְתָא, (וְתֵיהַב לִי בְּנִין דִּכְרִין דְּעָבְדִין רְעוּתָךְ), וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאִי וְלִבָּא דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל, לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְלָם. אָמֵן:
זוהר, כרך ב, דף רו' עמוד א'.

בריך שמיה היא תפילה הנאמרת לפני קריאת התורה, בשעה שפותחים את ארון הקודש ומוציאים את ספר התורה.

במרבית עדות אשכנז, נוהגים כפי שכתב המשנה ברורה לאמרה בכל פעם בה מוציאים ספר תורה, ואילו בעדות המזרח יש שני מנהגים. יש אומרים אותה בכל יום שבו ישנה תפילת מוסף כגון שבת, ראש חודש וכדומה, ויש שאומרים אותה רק בשבת, יו"ט ויום הכיפורים. מקור התפילה הנאמרת בארמית הוא בספר הזוהר על פרשת ויקהל.

המקור בזוהר

מקור התפילה הוא בספר הזוהר, על פרשת ויקהל (חלק ב' דף רו עמוד א). הזוהר מביא את התפילה לאחר שהוא מצטט את הוראתו של רבי שמעון בר יוחאי להגיד אותה בזמן הוצאת ספר תורה:

אמר רבי שמעון, כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה, מתפתחן תרעי שמייא דרחמין, ומעוררין את האהבה לעילא, ואבעי ליה לבר נש למימר הכי: בריך שמיה...

תרגום: ”כאשר מוציאים ספר תורה בציבור לקרוא בו, נפתחים שערי הרחמים של השמיים, ומעוררים את האהבה למעלה, וצריך האדם לומר כך: בריך שמיה...”

ההסבר של הזוהר לעיתוי התפילה הוא שבשעה שהציבור פותחים את ארון הקודש ומתכוונים להוציא את ספר התורה, במקביל- נפתחים שערי השמיים.

התנגדות לתפילה

המשפט "ולא על בר אלהין סמיכנא" עורר מחלוקת כיוון שהמילה "בר" יכולה להיתרגם כ "חוץ" ואז יהא הפירוש "ולא על דבר חוץ מאלקים אנו סומכים", אך גם יכולה להיתרגם כ"בן" ואז יהא הפירוש "לא על בן אלקים", ולכן בנוסח של יהדות גרמניה לא הופיעה תפילה זו. פירוש אחר לביטוי הוא "מלאך", פירוש המבוסס על פסוק בספר איוב. ולכן יש שאומרים "ולא על מלאכין סמיכנא". הנודע ביהודה לא אמר תפילה זו בשל משפט זה.

כמו כן אמירת התפילה היוותה אחד מסממני המחלוקת בין הדרדעים ל"עיקשים", בתימן. ובמידה זניחה אף בארץ.

תרגום לעברית

ברוך שמו של אדון העולם. ברוך כתרך ומקומך.
יהיה רצונך עם עמך ישראל לעולם. וישועת ימינך הראה לעמך בבית מקדשך. ולהביא לנו מטוב אורך ולקבל תפילותינו ברחמים.
יהי רצון מלפניך שתאריך חיינו בטובה, ושאהיה אני עבדך נזכר בתוך(יחד עם) הצדיקים, לאהבני ולשמור אותי ואת כל אשר לי ולעמך ישראל.
אתה הוא זן לכל ומפרנס את כולם. אתה הוא זה ששולט על כולם, אתה הוא זה ששולט על המלכים, והמלכות היא שלך.
אני עבד של הקדוש ברוך הוא שאני משתחווה לפניו ולפני כבודה של תורתו בכל עת ועת.
לא על אדם אני בוטח ולא על דבר חוץ מאלקים אני סומך.
אלא באלוקי השמים שהוא אלוקי אמת ותורתו אמת ונביאיו אמת, והוא מרבה לעשות טובות ואמת.
בו אני בוטח, ולשמו הקדוש והיקר אני אומר תשבחות
יהי רצון מלפניך שתפתח ליבי להבין את תורתך, (ותתן לי בנים זכרים שעושים רצונך).
ותמלא משאלות לבי ולבם של כל עמך ישראל, לטוב ולחיים ולשלום.

לחנים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

מספר לחנים הולחנו על תיבות התפילה:

• יהא רעווא קדמך - שיר עממי ידוע המושר בשמחת תורה ובהכנסת ספר תורה.
• ביה אנא רחיץ - מניגוני סקולען.

חזנות

• אנת הוא דשליט על כולה בביצוע יוסלה רוזנבלט
• אנת הוא דשליט על כולה בביצוע חיים אליעזר הרשטיק
• ביה אנא רחיץ בביצוע לייזר ברוק

לקריאה נוספת

• יצחק פרנקל, "תפילת ובקשת 'בריך שמיה'", ישורון ב' (ה'תשנ"ז), עמ' תקנ"ט-תק"פ. לקריאה באתר היברובוקס.
• יצחק סץ, "בריך שמיה וגירסותיו", קובץ בית אהרן וישראל מ"ז (ה'תשנ"ג), עמ' ק"ה-קי"ב. לקריאה באתר היברובוקס.
• אביגדור ברגר, "זמן אמירת בריך שמיה", זכור לאברהם יא (ה'תשס"ב–ה'תשס"ג), עמ' אלף ע"ט-אלף פ"ד. לקריאה באתר אוצר החכמה (למנויים בלבד).
• הרב משה לוי, "כריעה בבריך שמיה", ירחון אור תורה תע"ג (ה'תשס"ז), עמ' שכ"ט-שמ"ד.
• אבישי בר-אשר, "בריך שמיה: לתולדותיה של תפילה ארמית עלומה שנתגלגלה אל ספר הזוהר ואל סידור התפילה", תרביץ פו [א] (תשרי ה'תשע"ט), עמ' 147–198. (תקציר המאמר)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בריך שמיה בוויקישיתוף

• מידע על בריך שמיה בקטלוג הספרייה הלאומית
• עיונים בסידור התפילה - באתר מכללת אורות
• בריך שמיה דמארי עלמא, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36171411בריך שמיה