הד
הד הוא החזרה או השתקפות של צליל, המגיעה אל המאזינים זמן מה לאחר שמיעת הצליל הישיר. באקוסטיקה ובעיבוד קול נעשה שימוש רב מושג זה.
דוגמאות נפוצות להד הן החזרת גל קול מתחתית באר, או מקירות חדר או אולם, בניין וכדומה. הפרש הזמן בין הצליל הישיר ובין ההד שלו שווה ליחס בין המרחק הנוסף שעל הקול לעבור לבין מהירות הקול (כ-340 מטרים לשנייה, באוויר).
עוצמת ההד
כאשר קולות מופקים בחללים סגורים הם נוטים ליצור הדים בעודם מנתרים מהקירות, מהתקרה ומהרצפה[1]. עוצמת גל הקול המוחזר צריכה להיות גבוהה מספיק ובהפרש זמן גדול מספיק על-מנת שיוכל להיות מופרד מהגל הישיר בתפישתו של השומע. כדי שהמאזין יחוש בהד באופן מיטבי, עליו להיות בחלל גדול וריק עם קירות חלקים. על פי חוק סנל, חלל ריק עם קירות חלקים מאפשר לקול לחזור באופן מסודר ולא להתפזר, דהיינו, ולהישאר בעוצמה חזרה. הקירות החלקים משמשים מעין "מראה" לגלי הקול. גודל החלל מאפשר להד להגיע אל השומע ברווח זמן גדול מספיק מגלי הקול של הצליל המקורי. מסיבה זו, בידוד אקוסטי נגד הד כולל הוספת עצמים לחלל המקום, חספוס של הקירות והתקרה והרבה פעמים הנמכה של התקרה.
מקור השם
באנגלית ובשפות רבות אחרות נקרא ההד "אקו", Echo.
הד ראשוני הוא החזרה אחת בלבד של הצליל; כאשר הצליל מוחזר מספר פעמים מעצמים שונים, יש המכנים אותו "הדהוד" [דרוש מקור].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.
