הסולם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף השער, בו מפורטים חלקי הספר ומהותם

פירוש הסולם הוא פירוש לספר הזוהר שנכתב בשנים תש"ג - תשי"ג על ידי רבי יהודה לייב הלוי אשלג, שכונה על שם חיבורו "בעל הסולם". הפירוש כולל תרגום מלא לכל ספר הזוהר, בתוספת ביאורים והרחבות לבאר פנימיות הדברים במקומות הנצרכים לכך.

כתיבת פירוש הסולם ומטרתו

את כתיבת פירוש הסולם התחיל הרב אשלג בשנת תש"ג (1943) מתוך מטרה להרבות את לימוד הזוהר והקבלה. כמו שכותב בהקדמתו[1] אשר היבשות והחשכות שמצאונו בדורנו, הוא מפני שאפילו העובדי ה' שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה. סיבת הדבר היא מפני שספר הזהר מלא ממשלים גשמיים עד שחששו להיכשל ב'פסל ודמות'. לצורך זה כתב את פירוש 'הסולם' המבאר את הנמשל הרוחני של כל דבר, שהוא מופשט מכל דמיון גשמי למעלה מהמקום והזמן. למען לאפשר לכל המון בית ישראל ללמוד ספר הזוהר ולהתחמם באורו הקדוש.

באותה תקופה הקדיש את רוב שעות היממה לכתיבת הביאור. השגת המימון להדפסת ספרי "הסולם" לא הייתה קלה בשל התקופה הכלכלית הקשה ששררה באותם ימים. בעקבות שני התקפי לב שעבר בשנת תש"ט (1948) נאלץ להפסיק את הכתיבה לכמה חודשים וגם לאחריהם נאלץ לצמצם את פעילותו. בסיום כתיבת כל כרך נהג הרב אשלג לערוך סעודת מצווה. בשנת תשי"ג (1953) הושלמה כתיבת 21 הכרכים של פירוש הסולם. מאורע זה צויין על ידי נסיעה בל"ג בעומר לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, שם נערכה סעודת סיום והודיה. בדבריו בסעודה אמר שעל ידי לימוד ספר הזוהר ניתן להתכונן לביאת המשיח וכי תופעת גילויו של ספר הזהר והתפשטות הלימוד בו מורים על כך שאנו אכן בדורו של המשיח.

על מטרת פירושו כתב הרב אשלג:

היות, שעומק החכמה שבספר זוהר הקדוש סגור ומסוגר באלף מפתחות, ושפתנו האנושית דלה ביותר מלהמציא לנו ביטוי נאמן ומספיק כדי לפרש דבר אחד שבספר הזה עד סופו, והביאור שעשיתי, אינו אלא סולם לעזור להמעיין לעלות לגובהם של הדברים, ולהסתכל ולעיין בדברי הספר עצמו. "וקראתי הביאור בשם "הסולם" להורות שתפקיד ביאורי הוא בתפקיד כל סולם, שאם יש לך עלייה מלאה כל טוב, אינך חסר אלא סולם לעלות בו, ואז כל טוב העולם בידיך. אמנם אין "הסולם" מטרה כלפי עצמו, כי אם תנוח במדרגות הסולם ולא תיכנס אל העלייה, אז לא תושלם כוונתך, כן הדבר בביאור שלי על הזהר, כי לבאר דבריהם, העמוקים מכל עמוק, עד סופם, עוד לא נברא הביטוי לזה, אלא עשיתי על כל פנים בביאורי זה, דרך ומבוא לכל בן אדם, שיוכל על ידו לעלות ולהעמיק ולהסתכל בספר הזהר גופו, כי רק אז תושלם כוונתי בביאורי זה.

חלקי הספר

ביאור הסולם כולל כמה חלקים. הכרך הראשון כולל את ההקדמות דלהלן:

  • הקדמה לספר הזוהר. נכתבה ע"י בעל הסולם. בה מברר שאלות וחקירות יסודיות בדבר מהות האדם ותפקידו, תכלית הבריאה ועניין תחיית המתים.
  • מבוא לספר הזוהר. בו נותן דרך ומבוא איך לעיין בספר הזוהר.
  • פתיחה לחכמת הקבלה. חיבור הכולל כל יסודות חכמת הקבלה וסדר השתלשלות הפרצופים והעולמות מתחילה ועד סוף. פתיחה זו נדפסה גם כספר נפרד עם ביאורים 'אור ברוך' ו'אור שלום' מאת בנו רבי ברוך שלום אשלג, בעל 'ברכת שלום'.
  • הקדמת ספר הזוהר. הקדמה זו היא חלק מספר הזוהר ונדפסה עם פירוש 'הסולם'. בחלק זה הפירוש נכתב בהרחבה גדולה, וכולל את יסודות החכמה.

בחלק המרכזי מתורגם ומבואר בקצרה ספר הזוהר ללא שום דילוג, "ומלבד אותם המקומות שבספר הזוהר העוסקים בחכמת הקבלה, הוא שווה לכל נפש".[2] חלק נוסף בשם "מראות הסולם" מכיל ביאורים ארוכים יותר לנושאים שונים המוזכרים בזוהר. מלבד שני חלקים אלו קיימים עוד שני מדורים: 'חילופי גירסאות' העוסק בהשוואת נוסחאות עם מהדורות אחרות וכתבי יד של ספר הזוהר. 'מסורת הזוהר' ובו מקורות לכל הפסוקים שבזוהר וציונים למקומות נוספים בהם מוזכרים אותם פסוקים. בסוף כל כרך נוסף גם מדור 'ברכת שלום' ובו הערות מאת בנו האדמו"ר רבי ברוך שלום אשלג זצ"ל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על פי הקדמה לספר הזוהר אותיות נז-נח.
  2. שער הספר
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0