תהילים כ"ז

מתוך המכלול
(הופנה מהדף לדוד ה' אורי וישעי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לדוד: ה' אורי וישעי

א לְדָוִד:
ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.
ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.
ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.
ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'.
ז שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ.
ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹקֵי יִשְׁעִי.
י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי.
יא הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.
יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.
יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים.
יד קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'.

ספר תהלים, פרק כ"ז

לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור מספר תהלים, פרק כ"ז, ונוהגים לאומרו ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית וכן מנחה או ערבית, מתחילת ראש חודש אלול עד יום הושענא רבה.

המזמור מבאר כי השגחת ה' על האדם היא לפי בטחונו בטובו של ה'. המשאלה המרכזית היא לזכות להיות תמיד בבית ה' (להאמין בטובו תמיד). לסיום מתפלל המשורר שיזכה לביטחון זה, ויסיר ה' מעליו את המונעים מזה[1].

מבנה ותוכן המזמור

המזמור מחולק לב' חלקים: בחלק א' (פסוקים א - ו) מתאר דוד המלך את הביטחון הגדול שיש לו באלוקים, כאשר הוא חש שה' אורי וישעי, בשעה זו הוא יודע, שכל מה שה' עושה זה לטובתו. להשיג ביטחון כזה היה משאלת ליבו כל חייו, ביטחון זה מגן עליו מכל צרה.

בחלק ב' (פסוקים ז - יג) מבקש דוד המלך: א. שלא יפסיד את הביטחון הגדול הזה אם יסתיר ה' פניו ממנו. ב. שילמד את הדרך להיות דבוק בה'. ג. שיעזור לו נגד המפריעים מהשגת הדבקות בו[2].

המשאלה המרכזית - בית ה'

מזמור זה מתרכז במשאלה המרכזית של דוד כל חייו היא להיות בבית ה', כמבואר בפסוק "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" משאלה זו חוזרת על עצמה בכמה מקומות בספר תהילים: "אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה" (תהלים פד ה) "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לאורך ימים" (תהילים כג ו) ו"אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך, נשבעה בטוב ביתיך, קדוש היכליך"(תהלים סה ה).

יש מסבירים שבית ה' הוא בתוך לבו של אדם, בו הוא מרגיש את טובו ואהבתו של בורא עולם[3], שזו היא מצוות הדבקות בה' - להרגיש כל הזמן את אהבתו של בורא עולם[4].

המרגיש את אהבת ה' בליבו כל הזמן (דבק בו), זוכה שבורא עולם משגיח עליו ושומר אותו מכל פגע רע, וזהו שאמר בפסוק ג "בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" בזה שאני חי את אהבת ה' בכל ליבי[5].

המזמור בתפילה

נהוג להוסיף מזמור זה בתפילה, ברוב הקהילות,[6] מראש חודש אלול[7] ועד הושענא רבה.[8] והוא נאמר פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום), וכן בתפילת מנחה לנוסח ספרד, ולנוסח אשכנז המזרחי בתפילת ערבית. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה.

טעם אמירתו

טעמים מספר נאמרו בסיבת אמירתו בימי חודש אלול ותשרי:

  • מנהג אמירתו מופיע לראשונה בספר הקדום "שם טוב קטן", למקובל ר' בנימין בינש, נדפס בשנת תס"ו, שכתב: "הא לך סוד גדול כל האומר רז (מזמור) זה מראש חודש אלול עד שמחת תורה, אפילו גזירה רעה נתונה על האדם מן השמים יכול לבטלה, ומעביר מעליו כל המקטרגים ומשטינים ומארי תריסין וכל גזירות רעות וקשות, ויוצא זכאי בדין".
  • יש שכתבו שהוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך כתב במדרש שוחר טוב על פסוקו הראשון של הפרק: "רבנין פתרי קרא בראש השנה וביום הכיפורים. אוֹרִי בראש השנה שהוא יום דין. שנאמר (תהלים, לז, ו), וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְיִשְׁעִי ביום הכיפורים. שיושיענו וימחל לנו על כל עונותינו." ויש שהוסיפו רמז נוסף: "כי יצפנני בסוכו" (פסוק ה) שרומז לחג הסוכות. יש שהוסיפו "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה'" (פסוק יג) לולא אותיות אלול, שבחודש אלול ניתן בקלות להרגיש כמה טוב ה' אלינו, שזה נושא המזמור[9]
  • טעם נוסף כתב בסידור רבי שבתי "שבמזמור הלז יש בו הכוונה של הי"ג מידות של רחמים, ולכך יש בו י"ג שמות הוי"ה, ולכך אומרים אותו מראש חודש אלול, כי מראש חודש אלול נפתחו הי"ג מקורות מי"ג מידות הרחמים"[10].
  • עוד טעם לאמירת מזמור זה בימים אלו כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו 'פרי צדיק' :"בתיבת 'לולא' נרמז אותיות אלול, שאז הזמן לתקן מעשיו כדי שלא יגרום החטא... ומטעם זה אומרים מזמור זה בחודש אלול מפני שנזכר בו פסוק זה שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמר"ח אלול מתחילין ימי רצון ולכן מתחילין לומר מזמור זה דכתיב בו לולא" (ח"ה, דברים, עמ' מד)

הלחנה

אחד הפסוקים היותר מפורסמים של המזמור אשר לחנים רבים הולחנו על מילותיו, הוא פסוק ד: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". בין הלחנים המפורסמים הוא לחן המושר על ידי אברהם פריד, וכן לחן שמושר על ידי פרחי מיאמי.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. פירוש המלבי"ם למזמור
  2. פירוש המלבי"ם למזמור
  3. מלבים לפסוק א, מסילת ישרים בפתיחת הפרק הראשון
  4. חפץ חיים פתיחה לספר אהבת חסד, רמב"ן דברים יא כב
  5. מלבים כז, א
  6. בחלק מקהילות אשכנז המערבי לא נתקבל המנהג לומר מזמור זה בציבור. עיין מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 19. גם לדעת הגר"א אין אומרים מזמור זה. מעשה רב, הלכות תפילה סי' נג. ויש קהילות אשכנז המערבי שאומרים אותו רק בשחרית אבל לא בערבית, ויש שנוהגים שלא לומר אותו בשבת.
  7. ברוב הקהילות מיומו השני של ראש חודש - כלומר מא' אלול (קיצור שולחן ערוך קכח, ב'), ובחסידות חב"ד מיומו הראשון של ראש חודש - ל' אב (ספר המנהגים - מנהגי חב"ד)
  8. ובחו"ל, הרבה נוהגים לאומרו עוד יום, עד (ולא עד בכלל) שמחת תורה.
  9. ראה בעל הטורים דברים פרק ל, ו. אוצר כל בו מנהגי ישורון סימן ס', ועלון קול תודה אלול התשע"ו
  10. הובא בליקוטי מהרי"ח (חלק ג, דף נו, ב).


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0