הערוך

הערוך

ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.

לכל אחד מערכי המילון ישנו פירוש, קצר בדרך כלל. לרוב מפנה המחבר למקור בו מופיעה מילה זו, ומצטט משפט קצר ממנו. אגב כך, מפרש לעיתים המחבר בקצרה גם את המשפט בכללו והקשרו. הפירושים מסתמכים בעיקר על ספרות הגאונים ועל פרשנות של המחבר. חשיבות נודעת לספר הערוך גם בהקשר קביעת נוסח מקורות חז"ל. בפירושיו מובאת פעמים רבות מסורת הגרסה והפירוש של רב האי גאון ורבנו חננאל.

חיבור הספר

רבינו נתן מרומי, ראש ישיבה מפורסם בעיר רומא שבאיטליה, גמר בדעתו לחבר ספר שיהווה חיבור יסוד לכל הוגי התורה, וכדבריו: ”וְהֵעִירִי אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַכֹּל, כָּל יוֹצֵר פַּחְרָא[=ה', יוצר העולם החומרי], לְסַדֵּר סֵפֶר הֶעָרוּךְ לְכָל רוֹכְבֵי צְחוֹרָה, תֵּיבוֹת הַקָּשׁוֹת מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְחַבְּרָהּ, כָּל אֲשֶׁר יְבַקְּשֶׁנָּה יִמְצָאֶנָּה בִּמְהֵרָה לְשִׁבְרָהּ, בְּלִי עִצָּבוֹן וְעָמָל בְּמָקוֹם שֶׁהִיא מֻבְחָרָה.”

לצורך כך חיבר את ספרו הגדול "הערוך", המהווה מילון למילים הקשות והלועזיות בתלמודים ובמדרשים. את מלאכתו הגדולה השלים ט"ו בכסלו בשנת ד'תתס"א (1100). הספר נפוץ מייד באירופה והתקבל בהתלהבות רבה.

הספר

"הערוך" הוא למעשה המילון הקדום המקיף ביותר של ספרות חז"ל, ודבריו היוו אבן בסיס לכל הבאים אחריו; גם בהבנת דברי התלמוד והמדרשים, מצטטים רבים מהראשונים את דבריו, ובעקבותיהם פרשני תלמוד מאוחרים יותר.

הספר מסודר בסדר אלפביתי של המונחים המבוארים בו. הפירושים למילים מסתמכים בעיקר על ספרות הגאונים ואף ראשוני הראשונים (כמו רבנו חננאל, רבנו משולם בן קלונימוס ורבנו גרשום), ולעיתים גם על פרשנותו של המחבר, שהיה בעל ידיעה רחבה באיטלקית, לטינית, סלאבית, עברית מקראית ומשנאית וארמית (את הסברי המילים ביוונית, ערבית ופרסית שאב כנראה מכתבי הגאונים). לכל אחד מערכי המילון ישנו פירוש רחב, הכולל לעיתים התייחסות גם לעניינים אחרים שקשורים לנושא, וכך משמש הספר לא רק כאוסף מילים אלא גם כאוסף עניינים בספרות חז"ל.

לדברי החוקר חנוך יהודה קאהוט, בספר הערוך מוזכרים לראשונה ספרים רבים מספרות חז"ל, כמו תנא דבי אליהו, ספר בן סירא, פרקי דרבי אליעזר, אבות דרבי נתן ועוד; גם נוסחאות ישנות וגרסאות קדומות נשתמרו לרוב בספרו.

דוגמאות אחדות לערכים שבספר "הערוך":

• שלחן - של שולחני, והוא המוכר מטבעות, ולפי שהשולחן לפניו תמיד, ומוכר וקונה על השולחן, לפיכך נקרא שולחני.
• פרנס - לשימושו של מונח זה הוא מביא דוגמאות אחדות מכל רחבי הש"ס, שונות במשמעותן זו מזו: מתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג עמוד ב': "ועל פרנס המתגאה על הציבור בחינם". ממסכת כתובות: "נותנים לבתולה י"ב חודש משתבע בה הבעל לפרנס את עצמה". "לפרנסה שמין באב, פירוש: עישור נכסי שמפרנסת עצמה בהן ומוליכה לבעל". ממסכת פאה: "לן - נותנים לו פרנסת לינה, פירוש: כר וכסת".
• אפסניה - "אין מושיבים לא מלך ולא כהן גדול בעיבור השנה: מלך - משום אפסניה...פירוש: ההוצאה שנותן לחיילותיו חדש בחדש והוא נוטל המס בשנה ומפזר להם בכל חדש וחדש. ואם יוסיפו חודש - צריך ליתן משלו, לפיכך דוחה את העיבור... ובלשון יוון קורין להוצאה אפסניא".
• חרתא - דארגיז, עיר הסמוכה לבגדאד ברחוק פרסה.
• טבריה - בסוף (מסכת) מכשירין: "והשותה מי טבריה אף על פי שיוצאין נקיים", "פירוש: יש בטבריה מים משלשלין. אם שותה אותם אדם - יוצאים ממנו כמו ששתם, אעפ"כ, אינן מטמאים ואינן מכשירים".

השפעת הספר

הספר התקבל מייד עם צאתו בהתלהבות רבה בכל חלקי אירופה, וכבר רשב"ם הצרפתי מצטט מדבריו.

פירושיו של הערוך השפיעו גם על פסיקת הלכה בנושאים מסוימים. מפורסם פירושו (ערך 'פסק' וערך 'סבר') בעניין דבר שאינו מתכוון, לפיו העושה מעשה, ויש לאותו מעשה תוצאת-לוואי האסורה על פי ההלכה, אם העושה אינו מתכוון לתוצאה זו ואינו מעוניין בה - המעשה מותר, גם אם אין ספק שאותה תוצאה אכן תתרחש ("פסיק רישא דלא ניחא ליה"). חידוש זה נדון בהרחבה בספרות הראשונים והאחרונים, ורבים מן הראשונים נחלקו עליו, אך יש שהקלו כמותו באיסור דרבנן. דוגמה להשלכה אקטואלית מדיון זה: האם מותר לעבור בשבת במקום שפועלת בו מצלמה; שהרי האדם שעובר גורם בהכרח ליצירת תמונתו על המצלמה, אבל אין לו כל עניין בדבר.

דוגמה נוספת היא דברי המשנה ברורה: "ובאמת מלבד דעת הרוקח... מצאתי עוד ראשונים שקיימי בשיטתיה, והוא הערוך בערך טרימא". ועוד רבים כיוצא בו.

ההומניסט וההבראיסט הגרמני סבסטיאן מינסטר חיבר את הספר ערוך (Dictionarivm Chaldaicum) והוציאו לאור בשנת 1527. ספר זה מבוסס על ספר "הערוך" של רבינו נתן, אותו מצא מינסטר במנזר דומיניקני ברגנסבורג, והוא מהלקסיקונים המוקדמים ביותר שיצאו לאור בשפה הארמית והלטינית. בתוכו סיכם מינסטר בסדר אלפביתי מילים בעברית וארמית ואת פירושם הלטיני, על מנת לסייע למלומדים להבין את הספרות הרבנית. במהרה הפך הספר לכלי משמעותי לתרגול הבלשנות היהודית הרבנית בידי ההבראיסטים הנוצרים.

מהדורות הספר

ספר 'הערוך' נדפס לראשונה באיטליה בסביבות שנת 1470. ככל הידוע לנו, הוא היה אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו. אחריו הודפס הספר בין השאר על ידי גרשון שונצינו, 1507-1520 בפזארו.

בהדפסה משנת 1531 מתואר המילון התלמודי על ידי המדפיס: "ספר הערוך: חיברו הרב המובהק, פטיש חזק, תנא דאורייתא [בעברית: משנן התורה], בוצינא דנהורא [הנר המאיר], הגאון רבי נתן צדיק ז"ל בן כבוד קדושת מרנא ורבנא הרב יחיאל ז"ל, בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא אברהם ז"ל מן רומי. וקבץ כל מילה חמורה (כלומר, לא מובנת) שבתלמוד בספר הזה, וסידרו באלפא ביתא למען ירוץ הקורא בו".

רבי שמואל אבן ג'אמע, חכם צפון אפריקאי בדור שאחרי כתיבת הערוך, חיבר את ספר ה"אגור", המהווה השלמה לספר הערוך. הרב ישעיה פיק ברלין (ה'תע"ט, 1719 - ה'תקנ"ט, 1799) חיבר את ספר "הפלאה שבערכין" על ספר הערוך, והרב בנימין מוספיא (1606-1675) כתב את ספר "מוסף הערוך", שהוא תוספת לספר הערוך.

השלמה נוספת לספר הערוך התחברה על ידי הרב דוד כהן די לארא תחת השם "כתר כהונה" (נדפס בהמבורג, ה'תכ"ט ומשתרע רק עד סוף האות יוד).

בין השנים 1878–1892 הוציא חנוך יהודה קוֹהוּט את ה"ערוך" במהדורת פירוש רבת כרכים (כארבעת אלפים עמודים כפולים), בשם "ערוך השלם" שהיה לאנציקלופדיה מונומנטלית, מספרי היסוד של חכמת ישראל.

ראו גם

• הערוך הקצר

קישורים חיצוניים

קישורים לספר הערוך בכת"י ודפוסים ישנים

• ספר הערוך, כתב יד בספריית המוזיאון הבריטי
• זה ספר הערוך, רומא, רל"ה בערך, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• הערוך, ויניציאה: דפוס דניאל בומבירגי, רצ"א, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• הערוך, ויניציאה: אלויסי בראגאדין, שי"ג, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• רבי נתן מרומי, ספר הערוך, פיזרו רע"ז, באתר היברובוקס
• חנוך יהודה קאהוט, הערוך השלם, באתר HebrewBooks:

  • חלק א (מבואות; אות א) וויען, תרל"ח.
  • חלק ב (אות ב-ג), וויען תר"ם.
  • חלק ג (אות ד-ח), וויען תרמ"ב.
  • חלק ד (אות ט-מ), וויען תרמ"ה.
  • חלק ה (אות נ-פ), וויען תר"נ.
  • חלק ו (אות צ-ר), וויען תרנ"א.
  • חלק ז (אות ש-ת), וויען תרנ"ב.
  • חלק ח (מפתחות; חין הערך), וויען תרנ"ב.

על הספר

• חנוך יהודה קאהוט, מבוא לספר הערוך השלם, וינה תרל"ח, באתר היברובוקס.
• שרגא אברמסון, לחקר הערוך, לשוננו, ל"ו ב', ל"ז א', ל"ז ד', ל"ח א', תשל"ב-תשל"ד, חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• ישראל מ' תא-שמע, הרקע האיטלקי לספר הערוך של ר' נתן ב"ר יחיאל מרומי, לשוננו לעם, מחזור נג חוברת ג (תשס"ב), באתר JSTOR
• גבריאל יצחק רוונה, מניעים ומגמות בחיבורו של 'ספר הערוך', המעין מ"ו, ד' (ה'תשס"ו) 55-67 2006
• על המבוכה בזיהוי דברי הערוך - הערה 8 במאמר

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34665945הערוך