שש זכירות
שש זכירות (בסידורי עדות המזרח מודפסות עשר זכירות ובסידורי אשכנז הישנים, מודפסות רק ארבע זכירות[1]) הן מספר קטעים מהתורה המובאים ברוב סידורי התפילה הנפוצים, לאחר תפילת שחרית. קטעים אלו עוסקים בנושאים שנאמרו עליהם בתורה חובת זכירה או אי שכחה. חלק מחובות אלו נחשבות למצווה דאורייתא. בשולחן ערוך הרב כתב ששש הזכירות הן חובה יומית, מלבד זכירת השבת ששנויה במחלוקת, והוא היה הראשון שהדפיס בסידורו את הזכירות במתכונת הנהוגה היום.
בעיקרון, המצווה לזכור את שש הזכירות היא במחשבה בלבד[דרוש מקור].
שש הזכירות
- זכירת יציאת מצרים - לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: (דברים ט"ז). חובת זכירת אינה מנויה בתרי"ג מצוות, אך חז"ל תיקנו אמירת פרשת ציצית בקריאת שמע בה מוזכרת יציאת מצרים, לקיום חובה זו. יש אומרים שמצווה זו נחשבת לדאורייתא כלולה בחובת סיפור יציאת מצרים, ויש אומרים שהיא כלולה במצוות קריאת שמע שהיא חובת קבלת עול מלכות שמים. למעשה מקיימים את הזכירה כבר בקריאת שמע, אך היא סודרה בשנית כחלק מסדר הזכירות.
- זכירת מעמד הר סיני - רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב: (דברים ד'). לדעת הרמב"ן זוהי אחת מתרי"ג מצוות.
- זכירת מעשה עמלק ומחייתו - זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח: (דברים כ"ה). על פי המבואר בתלמוד ובהלכה, מצווה זו מחייבת זכירה פעם בשנה, הנהוגה בקריאת פרשת זכור. אך בספר חרדים מנה מצווה זו בתרי"ג מצוות[2].
- זכירת מעשה העגל - זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמִּדְבָּר: (דברים ט'). על פי הרמב"ן זוהי אחת מתרי"ג מצוות[3]
- זכירת מעשה מרים - זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: (דברים כ"ד). על פי הרמב"ן והרשב"ץ זוהי אחת מתרי"ג מצוות.
- זכירת השבת - זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ: (שמות כ'). ברמב"ם נפסק שמצוות הזכירה היא ביום השבת, והיא מקוימת על ידי הזכרת השבת בתפילה או בקידוש.
במגן אברהם מביא משער הכוונות שארבע זכירות, זכירת מעמד הר סיני, מעשה עמלק, מעשה מרים ושבת הן מצוות עשה ויש לכוונן באהבת עולם ובקריאת שמע[4]. עם זאת הרב משה פיינשטיין מדייק מדבריו שאינו סובר שאלו מצוות עשה.
עשר זכירות
על פי נוסח עדות המזרח מזכירים עוד ארבע זכירות שתיים על פי ספר חרדים[5] ושתיים על פי החיד"א. כך גם מובא בסידור היעב"ץ.
- "וזכרת ... כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" (דברים ח')
- "וזכרת את כל הדרך...ויענך וירעבך ויאכילך את המן...שמלתך לא בלתה..." (שם)
- "עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השיטים עד הגלגל למען דעת צדקות ה'" (מיכה ו')
- "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי" (תהלים קל"ז)
ראו גם
הערות שוליים
- ^ עיין לדוגמה סידור שפה ברורה, רעדלהיים תקצ"ב, דף נא ע"א.
- ^ מצוות עשה התלויות בפה כא.
- ^ ראו גם בספר החרדים שם שדייק כך מהספרי.
- ^ ״איתא בכוונות (דאה ספר הכוונות עמ׳ כא) ובכתבים — והזכירות הללו הם מצווח עשה, לכן כשיאמר ״ובנו בחרת״ (בברכת אהבה רבה שלפני ק״ש) יזכור מתן תורה, "וקרבתנו" — מעמד הר סיני, "לשמך הגדול" — מעשה עמלק, (שאין השם שלם עד שיימחה) "להודות לך" — הפה לא נברא דק להודות ולא לדבר לשון הרע, וזהו מעשה מרים, "וזכרתם את כל מצות ה׳" — זוהי שבת ששקולה כנגד כל המצות..."
- ^ ספר החרדים, מצוות עשה מן התורה התלויות בלב, פרק א', סימן כג, באתר היברובוקס
