לכתחילה ובדיעבד
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
לכתחילה ובדיעבד (בארמית: קיצור של 'בדאי עבד' - 'באם עשה'; דהיינו לאחר מעשה) הם מונחים הלכתיים המתארים שתי התייחסויות משתי זוויות ראייה שונות; שלפני מעשה ושלאחר מעשה. ישנה צורה בה צריך להתנהג (לכתחילה), אך לאחר מעשה (בדיעבד), אם ההתנהגות לא הייתה בהתאם להלכה, ישנם מצבים בהם יצא ידי חובה, וישנם מקרים שלא יצא בהם ידי חובתו - מקרה כזה מכונה: "מעכב".
יישומים
- כאשר יש דרישה לקיום מצווה בצורה מסוימת, אבל אין זו דרישה מוחלטת שמעכבת גם לאחר מעשה. לדוגמה, ספר תורה בו נדרש שהיריעה תהיה בת שלוש עד שמונה עמודות כתובות, דרישה זו אינה אלא לכתחילה, ואם הוכנסה לספר יריעה קטנה יותר - בדיעבד הספר כשר[דרוש מקור]. דברים דומים יש לגבי דינים מסוימים של חציצה בטבילה[דרוש מקור], ובתחומים רבים אחרים.
- בהשאלה, ניתן לכנות בשם "בדיעבד" גם מקרה בו הדין מורה לבצע דבר מסוים, אך כיון שמדובר בשעת הדחק ההוראה היא שונה אף לפני מעשה.[1]
בדינים דאורייתא
בדיני התורה הדעות חלוקות האם ישנם דברים שעל - אף שלכתחילה יש לעשותם בצורה מסוימת, בדיעבד יצא ידי חובה. בסדר קדשים נאמר כלל ש"כל שלא שנה עליו הכתוב לעכב אינו מעכב בדיעבד"[דרוש מקור] (כלומר, דין שהתורה לא ציינה בפירוש שהוא מעכב, הרי הוא רק לכתחילה), אך החיד"א [2] כתב שדבר זה הוא רק בדיני קדשים אבל בשאר דיני התורה כל פרט שחיובו מדאורייתא מעכב אפילו בדיעבד, אך הראב"ד סובר שישנם פרטים שלא מעכבים בדיעבד[3], לדוגמא, לדעת הראב"ד מדאורייתא יש להשמיע את קריאת שמע לאוזניים אך אינו מעכב בדיעבד, וכך כתבו חלק מרבותינו שיש גם בדאורייתא לכתחילה ובדיעבד.[דרוש מקור]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"א עמוד ב' ועוד
- ^ ברכי יוסף יורה דעה סימן א
- ^ רשב"א תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט"ו עמוד א'