הר נוף
מידע | |
---|---|
עיר | ירושלים |
תאריך ייסוד | 1980 |
אוכלוסייה | 18,300 (2,016) |
שכונות נוספות בירושלים |
הר נוף היא שכונה חרדית-דתית במערב ירושלים. השם "הר נוף" משקף את ההר עליו בנויה השכונה ואת הנוף הנשקף ממנה, גובה השכונה נע בין 690 ל-810 מטרים.
היסטוריה
השכונה שיועדה מראשיתה עבור זוגות צעירים ומשפרי דיור חילונים ודתיים, הוקמה בשנות ה-80 בסמוך ועל חורבות הכפר הפלסטיני דיר יאסין, שתושביו נמלטו ממנו לאחר פרשת דיר יאסין. שם השכונה נבחר בשנת 1979 לאחר תחרות פומבית בה הציבור הוזמן להציע שמות לשכונה[1]. הקמת השכונה החלה בשנת 1980 בתכננו של האדריכל זאב שיינברג[2]. בשנת 1983 החלה עיריית ירושלים בבניית מוסדות הציבור בשכונה, כיתות לימוד וגני ילדים[3]. איכלוס השכונה התעכב לאחר שחיבורה לרשת החשמל, סלילת הדרכים ובניית השטחים הציבוריים בשכונה התארכה[4]. השכונה אוכלסה החל משנת 1985 כשכונה מעורבת, בה תושבים חילוניים, דתיים וחרדים. בשנת 1988 התמוטט בשכונה בניין מגורים שהיה בהקמה, ולאחר בדיקה של העייריה שני בניינים נוספים הוכרזו כמסוכנים לאחר שגם בהם נמצאו ליקויי בנייה[5][6].
בשנת 1989, פרצו עימותים בשכונה בין התושבים החרדים לחילונים, מאחר שהתושבים החרדים ביקשו לסגור את רחובות השכונה לתנועת כלי רכב בשבת[7]. השכונה הפכה לשכונה חרדית במהירות, לאחר שהפכה למוקד של מפלגת ש"ס[8], אריה דרעי[9], אחיו הרב יהודה דרעי[10] ואחר כך גם מנהיג התנועה הרב עובדיה יוסף עברו לגור בשכונה[11]. בשנת 2002 בנתה עמותת מאור ישראל שבראשות הרב משה יוסף, על שטח של 70 דונם בשכונה ישיבה ופנימייה[12]. בנוסף בנתה 200 יחידות דיור[13]. בשנת 1998, הוחל בתכנון הרחבת השכונה דרומה, על ידי העתקת מתקני חברת פי גלילות ובנייה בשטח זה ובשטח יער ירושלים[14]. מסוף וחוות מכלי הדלק הוקמו בשנות ה-60 ומספקים את דלק לאזור ירושלים. הדלק זורם למתקן בצינור תת-קרקעי ממתקן פי גלילות בצפון תל אביב. ב-2001 הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה בירושלים המליצה על אישור התוכנית לשכונה ובה 1,000 יחידות דיור בבנייה רוויה, והעברת מתקני הדלק למתקן תת-קרקעי בנחל רבידה הסמוך[15]. בשנת 2007, החליטה הוועדה המחוזית ירושלים לא לשנות את ייעוד הקרקע למגורים עד שלא תמצא קרקע חלופית למסוף הדלק[16]. בשנת 2009, ביקשה קבוצת דלק, שרכשה את חברת פי גלילות, לפנות את המסוף למכור את הקרקע תמורת 200 מיליון שקל, אך המסוף לא פונה[17]. החל משנת 2018, מקדמת רשות מקרקעי ישראל תוכנית חדשה לאזור שתכלול 2,300 יחידות דיור בשטח של 648 דונם בין השאר על חשבון שטחים ביער ירושלים[18]. בשנת 2014, אושרה תוכנית לשלוחת רכבת קלה לשכונה, באורך של כ-2 ק"מ, העוברת מצומת בן דור בשדרות הרצל, לאורך רחוב כנפי נשרים ועד מסוף התחבורה בכניסה להר נוף, ותוכננה במקור כשלוחה של הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים[19] בהמשך הוחלט לשלב אותה כחלק מתוכנית הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים.
בנובמבר 2014 התרחש בשכונה הטבח בבית הכנסת קהילת בני תורה[20].
בשנת 2019 החלה סלילתו של כביש 16, דרך הנסללת ככניסה נוספת לירושלים ואשר תחבר בין מחלף מוצא, כביש 1 והר נוף במנהרה באורך 1.5 ק"מ. חיבור השכונה לכביש יעשה באמצעות מחלף חדש, "מחלף נחל רבידה"[21]. הכביש נפתח בשנת 2022. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ החליט לקרוא לכביש 16 על שמו של הרב עובדיה יוסף[22].
בחשון תש"פ הודיע ראש עיריית ירושלים - משה לאון, על כוונתו לשנות את שמה של השכונה ל"נאות יוסף" על שם הרב יוסף שלום אלישיב והרב עובדיה יוסף[23], אולם בחודש אב באותה שנה הוחלט בעירייה לגנוז את התכנית בשל התנגדות עזה מצד התושבים[24].
גאוגרפיה
למרגלות השכונה משתרע יער ירושלים המקיף אותה מכל עבריה. מהר נוף נשקפים הרי יהודה, הרי ירושלים ובימים עם ראות טובה, גם אזור בית שמש.
באזור הר נוף פזורות עתיקות בהן טרסות ושומרות רבות, הבנויות על שרידים קדומים, ששימשו לגידול ענבים, וגתות רבות, מתקופת בית המקדש השני החצובות בסלע, דבר המצביע על יישוב יהודי פורה באותה תקופה. במקום נמצאו גם שרידי מבנה מבוצר בן שלוש קומות מהתקופה ההרודיאנית[דרוש מקור].
ברחוב חיי טייב, הרחוב הנמוך בשכונה, נמצאו שרידים של מצודה ובריכת מים קטנה קדומה. לפי מחקרים שנעשו, המצודה הייתה מתקופת בית המקדש השני, ואוכלסה על ידי שומרים שהגנו על עולי הרגל שעלו לבית המקדש. ממול המצודה, נמצאה גת עתיקה, שכנראה שימשה את שומרי המצודה[דרוש מקור].
מצפון לשכונה עולה דרך תלולה ומפותלת, שהיא קטע מהדרך הרומית ממוצא לירושלים, המשכה של הדרך הרומית מאמאוס לירושלים. העלייה המפותלת נקראת "מעלה הרומאים". מהלכה הוא כ-3 ק"מ תוך עלייה של 200 מטר. בימי המנדט הבריטי היה מקובל על תנועות הנוער לעלות לירושלים בדרך זו, שהמחישה את ה"עלייה" לירושלים. הדרך נסללה בתקופה הרומית בארץ ישראל, בדומה לטכניקה הרומית המקובלת: ניקוי וישור התוואי, הנחת אבני שפה בשוליים ומילוי החלל שביניהם בשכבת תשתית, ומעליה ריצוף. כיום, חלק גדול מהדרך אינו קיים יותר[25].
אוכלוסייה
לשכונה אופי דתי מובהק, בזמן הקמת השכונה, היא הייתה מאוכלסת ברוב דתי-לאומי. כיום התפלחות האוכלוסייה בה: 59% חרדים, 40% דתיים לאומיים ו1% חילונים[26] נכון ל-2016 מתגוררים בשכונה 18,300 תושבים, 74% ילידי ישראל[27].
בשכונה ישנם הרבה מאוד כוללים לאברכים. בשכונה יש מגוון קהילתי רחב מאוד ובין השאר יש בו קהילות של חסידות חב"ד, חסידי גור, חסידי ויז'ניץ, חסידי בוסטון, חרדים עולים מחו"ל, דתיים לאומיים, חרדים אשכנזים, וספרדים מחסידי הרב עובדיה יוסף. גרים בשכונה ראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, ראש ישיבת פחד יצחק הרב יונתן דייויד, ראשי ישיבת חברון הרב שלמה כץ והרב יוסף חברוני והמשגיח הרב חיים יצחק קפלן, ראש ישיבת דעת אהרן הרב ניסן קפלן, הרב יצחק מרדכי הכהן רובין מחבר הספר אורחות שבת, הרב דוד יוסף, ראש ישיבת ירושלים לצעירים (ישל"צ) הרב יאיר גזבר, ורפי פוירשטיין מראשי ארגון צהר. כמו כן גרים בשכונה אריה דרעי, ועוד רבים מחברי הכנסת של מפלגת ש"ס, בהם השרים לשעבר, אלי ישי משולם נהרי, אריאל אטיאס, וח"כ לשעבר חיים אמסלם.
השכונה בנויה במדרון תלול, כשגרמי מדרגות ארוכים מחברים בין הרחובות המקבילים. בשכונה בנייני דירות רבי קומות, כאשר במקרים רבים יש שתי כניסות לבניין הפונות אל הרחובות שמשני צדיו - כניסה אחת בקומה נמוכה של הבניין, וכניסה אחרת שנמצאת מספר קומות מעל הכניסה הראשונה ברחוב השני.
מוסדות בשכונה
בשכונת הר נוף קיים גם מנהל קהילתי, המנהל מציע מרכז קהילתי, הכולל כיתות לימוד, אולם ספורט, חוגים, פעילויות, מופעים והצגות, והוא שוכן ברחוב קצנלבוגן.
ישיבות וכוללים
בשכונה שוכנות ישיבות רבות, בהן:
- ישיבת חיי משה - ישיבה כלל חסידית. נוסדה ב- 1992 על שם הרב משה חיים לאו רבה של פיוטריקוב על ידי בנו הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל, חתנו הרב בנימין בייניש קאהן משמש כמנהל הישיבה, ובראשה עומד הרב נפתלי נוסבוים. הישיבה ממוקמת ברחוב קצנלבוגן בשכונה ולומדים בה כ-300 בחורים.
- ישיבת דרך חכמה - ישיבה ליטאית שנוסדה ב-ה'תשס"ב על ידי הרב אליעזר צבי סילבר והרב יונתן וילנסקי המשמשים בצוותא כראשי הישיבה, הישיבה ממוקמת ברחוב קצנלנבוגן שבשכונה ולומדים בה כ-300 בחורים. ברבות השנים עברו ראשיה לדור בשכונה. בשנת ה'תשפ"ג נסגרה הישיבה.
- ישיבת שערי יושר - (כיום "אילת השחר"), הישיבה נוסדה ב-1982 על ידי מוטי קוגל שהיה הראשון שהגה ויזם את הרעיון להקמת ישיבה לנושרים והביא לשם כך את הרב משה גולדשטיין לשמש כראש ישיבה. הישיבה נמצאת כיום ברחוב קצנלנבוגן שבשכונה. הישיבה הוקמה בשכונת גאולה ושילבה בתחילת דרכה חוזרים בתשובה ונושרים. לאחר מכן, עם התגברות בעיית הנשירה בציבור החרדי, הפכה לישיבה לנושרים.
- ישיבת אמרי שפר - בראשות הישיבה עומד הרב משה אטינגר. כיום לומדים בישיבה כ-50 בחורים בגילאי 13- 16.
- ישיבת נצח ישראל - בראשות הישיבה עומד הרב ישראל שחור המונה כ-60 בבחורים
- ישיבת דרך השם - הישיבה משתייכת לזרם החרדי ליטאי, אך מתמקדת בדמותם של צעירים שומרי מצוות וקובעי עתים לתורה מחד, ובעלי מקצועות חופשיים, המעורים בעולם העסקים והתקשורת, מאידך. סך התלמידים בישיבה מונה קרוב לשמונים תלמידים. ראש הישיבה הוא הרב ברוך צבי גרינבוים.
- ישיבת פחד יצחק- וכולל "אור אליהו", בראשות רבי יונתן דייויד על שם חמיו רבי יצחק הוטנר.
- ישיבת זרע יצחק - ישיבה לצעירים, בראשות הרב חיים גרין והרב עקיבא בירנבוים, הישיבה השתייכה בעבר לישיבת האם "פחד יצחק", ב-2004 נפרדה מהישיבה גדולה כיום היא שוכנת באותו הבניין בשכירות ובמקביל בונה את בניינה החדש ברחוב חי טייב.
- ישיבת תורת ישראל - ישיבה לצעירים בסגנון של "תורת רפאל" ונחשבת כסניף שלה, מנוהלת על ידי הרב גרמה.
- ישיבת דבר ירושלים הישיבה הוקמה בשנת 1970 על ידי הרב ברוך הורוויץ בתקופה הראשונה שכנה הישיבה בשכונת סנהדריה, משם עברה לבניין ישיבת חברון בשכונת גאולה. בשנת 1997 עברה לשכונת הר נוף. הישיבה מציעה שיעורי תורה בכמה שפות ורמות. כמו כן היא מפעילה אולפן עברית. בראשות הישיבה עומד הרב ברוך הורוויץ, הרב יואל שוורץ מכהן כר"מ בישיבה ואת ספריו פרסם בהוצאת הישיבה. כמו כן כיהן בה הרב בן ציון לופיאן, בנו של הרב אליהו לופיאן.
- ישיבת דעת אהרן של המשגיח הרב נפתלי קפלן, בראשות בנו הרב ניסן קפלן. הישיבה הוקמה בשנת ה'תשע"ח, כקיום להבטחתו של הרב נפתלי קפלן בעת חוליו, כי אם יקום ממנו - ייסד ישיבה על שמו של הגראי"ל שטיינמן,הישיבה ממוקמת במבנה של ישיבת אורות התשובה ובשנת ה'תשפ"ד קיבלה הקצאה למבנה בשכונה.
- ישיבת שבות יהודה - ישיבה לצעירים המשתייכת לזרם הספרדי. הישיבה הוקמה בשנת תש"נ ע"י הרב מאיר אלבז, המכהן כראש הישיבה. המשגיח הוא הרב יצחק בוזגלו, בישיבה כ-250 בחורים.
- ישיבות נוספות: ישיבת אורות התשובה, ישיבת נר שמואל
- בשכונה נמצא מכון תורני חומת ירושלים בראשותו של הרב שלמה זלמן הבלין. (הכולל נחשב לאחד מהגדולים בירושלים).
- כולל זיכרון קלם - הכולל נוסד בשנת תשס"ה (2005). בראשותו עומד הרב נחום יצחק ברוידא, בוגר ישיבת חברון ותלמידו של הרב משה שפירא, ר"מ בישיבת נר משה המלמד גם בישיבת שיח ידידיה (בן נינו של הרב אריה לייב ברוידא אחיו של הרב שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם"). הכולל מדגיש את לימוד הגמרא בעיון, וכן את ערכי המוסר ברוח קלם.
- ישיבת ישועות משה - שכנה במקום בין השנים תשנ"ח - תשס"ג.
- ישיבת דמשק אליעזר ויזניץ - ישיבה לצעירים של חסידי ויזניץ.
בשכונה נמצאת מדרשייה לבנות חוזרות בתשובה, "נווה ירושלים". בשכונה פועל מיום הקמתה בית ספר לבנות הפתוח לקבלת תלמידות מכל רחבי העיר, ובית הספר הממלכתי-דתי-תורני הר-נוף, בית ספר לבנים המשלב לימודי קודש מוגברים.
בשכונת הר נוף פועלת תנועת הנוער הציונית-דתית "אריאל".
תלמודי תורה ובתי כנסת
בשכונת הר נוף תלמודי תורה רבים לכל העדות, ביניהם אורחות איש, אור חדש (נר שמואל), נתיבות שלמה, אביעזרי, בית יעקב (דרך חיים), דברות משה (בוסטון לשעבר), הרא"ם, ת"ת ממ"ד נחלה (לציבור הדתי לאומי. כולל גם מערכת גנים)
בשכונה בתי כנסת רבים. מהערכה שנעשתה[דרוש מקור] עולה כי ישנם מעל 160 בתי כנסת ובתי מדרש בהר נוף. הספירה כוללת גם מניינים פרטיים המתקיימים בבתים פרטיים, מקלטים, וכניסות לבניינים.
בין בתי הכנסיות בשכונה:
- נווה נוף בראשות הרב יעקב ורהפטיג.
- קהילת בני תורה בראשות הרב יצחק מרדכי הכהן רובין. בפיגוע שאירע במקום ב-2014 נרצחו 5 ממתפללי בית הכנסת ושוטר.
- חניכי הישיבות משנה וגמרא בראשות הרב שטיינפלד.
- אוהל משה בראשות הרב שלמה זעפרני .
- קהילת עטרת נוף בראשות הרב שלמה קלגסבלד.
- דתי לאומי בראשות הרב רפי פוירשטיין.
- זיכרון יוסף בראשות הרב שמשון נדל .
- סאווראן של חסידות סאווראן, רח' הקבלן/שאולזון.
- ויזניץ של חסידות ויזניץ, שטיבלאך ומקוה ואף מקוה כלים, רח' האדמו"ר קצנלבויגן.
- בוסטון של חסידות בוסטון, רח' האדמו"ר מרוז'ין.
- חיים וחסד (בראשות הרב פנחסי), רח' שאולזון.
- שלמה עזראק (בראשות הרב אלבז), רח' הקבלן.
- מרכז תפילה דבית גור (ביכנ"ס הראשי של חסידי גור בשכונה), רח' הקבלן.
- יחוה דעת (בראשות הרב דוד יוסף), רח' קצנלבוגן.
- הרמח"ל (בראשות הרב מרדכי שריקי), רח' קצנלבוגן.
- בית חב"ד (ביהכנ"ס הראשי של חב"ד בשכונה), בכניסה להר נוף בראשות הרב נפתלי צבי ווייס. קיים מנין נוסף של חסידי חב"ד בבית הכנסת אמרי שפר ובו מתקיימות תפילות בשבת, התוועדויות ושיעורי חסידות וכן פעילות של ארגון לב לדעת לבחורי ישיבה .
- נתיבות שלמה, רח' קצנלבוגן.
- מרכז ברסלב (ביהכנ"ס המרכזי של חסידי ברסלב בשכונה), רח' שאולזון.
- אמרי שפר (שטיבעל מרכזי של כל העדות בשכונה), רח' קנצלנבוגן.
- משכן אהרון בראשות אב בית דין ירושלים הרב עזרא בצרי ובנו הרב יחזקאל בצרי.
- חסדי נפתלי בראשות הרב יהודה ברייטקוף.
- חניכי הישיבות שע"י ת"ת ארחות איש.
- הגר"א בראשות הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
- בית עזריאל(מוכר יותר כ"הולנדים")בראשות הנכד של הרב שלמה זלמן אוירבך. רחוב שאולזון
- אור חנניה בראשות הרב יוסף סימוני ברחוב אגסי
- שארית יוסף אשר בראשות הרב יוסף נוימן
- אור זרוע ברחוב אגסי
שירותי חירום והצלה
החובש הר נוף
בהר נוף פועל ארגון הצלה בשם החובש הר נוף, ארגון זה פועל על ידי מערך מתנדבים כדי לתת מענה מהיר למקרי חירום בשכונה, ברשות הארגון אמבולנסים, ציוד חבישה ועזרה ראשונה מהמתקדמים בארץ. הארגון מבוסס דרך קבע על ידי תרומות, שבחלקם הגדול ניתנות על ידי התושבים. הארגון פועל בשיתוף מגן דוד אדום.
השומר הר נוף
ארגון השומר הר נוף הוא ארגון ביטחון ראשון מסוגו בארץ שהוקם על ידי תושבים ואינו מופעל על ידי עיריית ירושלים הארגון מציג פתרון להשבת הביטחון האישי לכל תושב בסיורי ביטחון במשך כל השבוע על ידי מתנדבים תושבי השכונה. הארגון פועל בשיתוף משטרת ישראל ומטרתו למנוע גניבות ומעשים עברייניים בשכונה[28].
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר נוף |
- הר נוף באתר עיריית ירושלים
- תמונת לווין ב- google maps
הערות שוליים
- ^ דיר יאסין יוק!, דבר, 26 בדצמבר 1979
- ^ עקיבא אלדר, עד לאן תגיע ירושלים הבנויה, באתר הארץ, 21 באפריל 2005
- ^ 50 מיליון שקל לכיתות בהר נוף, דבר, 17 באפריל 1983
- ^ פירחה לטנר, דרך היסורים של הר נוף, מעריב, 6 בינואר 1984
- ^ אריה בנדר, לא נעים להתעורר ולראות כי הבית שקנית במיטב כספך יכול ליפול לך על הראש, מעריב, 24 בינואר 1988
- ^ אריה בנדר, ועדת־מומחים: 2 בתים נוספים בשכונת הר־נוף בירושלים ־ מסוכנים למגורים, מעריב, 22 בינואר 1988
- ^ יוסי לוי, חרדים וחילונים התגודדו במוצ"ש בשכונת הר נוף בי־ם, מעריב, 13 באוגוסט 1989
יוסי לוי, האדמו"ר מבוסטון הבטיח שבת בלי הפגנות בשכונת הר־נוף בירושלים, מעריב, 18 באוגוסט 1989 - ^ ברוך מאירי, יוסי לוי, ש"ס מבקשת לקיים דיון בנושא האירועים בשכונת הר־נוף בי־ם, מעריב, 28 באוגוסט 1989
- ^ דרעי קיבל הלוואה בסד 235 אלף דולר לרכישת דירתו, מעריב, 25 באוקטובר 1990
- ^ חשדות לאי־סדרים כספיים בעמותה של יהודה דרעי, מעריב, 24 באוגוסט 1990
- ^ יואב יצחק, אלי ישי פועל לסייע לרב עובדיה ובנו להשיג את הקרקע בהר-נוף ללא מכרז, באתר גלובס, 20 בפברואר 2001
- ^ גל ניסים, ירושלים: מבקר המדינה בודק התנהגות העירייה והמינהל בקרית הרב עובדיה, באתר גלובס, 11 במאי 2003
- ^ תושבי שכונת הר נוף בירושלים ישותפו בתכנון הקריה החרדית, באתר הארץ, 26 בינואר 2002
- ^ נעה ווסרמן, תוכנית להעתקת מתקני חברת פי גלילות משכונת הר-נוף בירושלים, באתר גלובס, 19 במאי 1998
- ^ דליה טל, המקומית: פי גלילות תעבור לנחל רבידה, באתר גלובס, 25 בפברואר 2001
- ^ ליאור ברון, שווי פי גלילות עלול לרדת: המחוזית ירושלים לא תשנה ייעוד למגורים עד שלא תמצא קרקע חלופית, באתר גלובס, 22 באפריל 2007
- ^ מיכל מרגלית וליאור ברון, דלק במו"מ למכירת הקרקע בפי גלילות ירושלים ב-200 מ' ש', באתר גלובס, 29 בספטמבר 2009
- ^ ניר חסון, המדינה מקדמת הקמת שכונה חרדית על חשבון שטחים נרחבים מיער ירושלים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2018
- ^ תוכנית 9700 ירושלים הארכת הקו הראשון של הרכבת הקלה ברח' הרצל, הרב צבי יהודה, ימין-אבות, כנפי נשרים
- ^ יאיר אטינגר, היום שאחרי הפיגוע: שכונת הר נוף מתאבלת ומנסה לחזור לשגרה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2014
- ^ יובל ניסני, כביש 16: נחתם חוזה להקמה ולתפעול, באתר כל העיר, 10 בנובמבר 2018
- ^ כביש הכניסה החדש לי-ם ייקרא ע"ש הרב עובדיה יוסף ז"ל, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2013
- ^ יעקב בנדה, שש שנים לפטירת מרן ה'יביע אומר': שמה של הר נוף ישתנה ל'נאות יוסף', באתר JDN
- ^ פרסום ראשון , שמה של שכונת הר נוף לא ישונה, באתר ערוץ 7
- ^ ניר חסון, כך נפל מעלה הרומאים, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2018
- ^ מידע על השכונה מאתר עיריית ירושלים
- ^ הר נוף - נתונים סטיסטיים מאתר עריית ירושלים
- ^ חרדים10, 'השומר' החל לפעול בהר נוף: רק 2 פריצות בחג, 15.04.2014
שכונות חרדיות בירושלים | ||
---|---|---|
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | |
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |
26603293הר נוף