משה ליאון

משה ליאון
	ליאון, יולי 2020
מדינה	ישראל
מפלגה	הליכוד
סיעה	ירושלים אחת
	4 בדצמבר 2018 – מכהן; (6 שנים)
	→ ניר ברקת
	13 באפריל 2013 – מכהן; (11 שנים)
	13 באפריל 2013 – מכהן; (11 שנים)
	יוני 2008 – יולי 2013; (כ־5 שנים)
	יוני 2008 – יולי 2013; (כ־5 שנים)
	מנכ"ל משרד ראש הממשלה; יושב ראש רכבת ישראל הראשון;
	מנכ"ל משרד ראש הממשלה; יושב ראש רכבת ישראל הראשון;

ערך זה עוסק בראש העיר ירושלים. אם התכוונתם לאדם אחר בשם זה, ראו משה ליאון (פירושונים).

משה ליאון (נולד בכ"ו בתשרי ה'תשכ"ב, 6 באוקטובר 1961) הוא ראש עיריית ירושלים. כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בין השנים 1997–1999 וכיו"ר רכבת ישראל. רואה חשבון במקצועו.

ביוגרפיה

ליאון נולד בשכונת פלורנטין שבדרום תל אביב, כבן למשפחת חזנים, השני מתוך שלושה אחים^[1]. אביו, יצחק שלום^[2]^[3], הוא יוצא קהילת סלוניקי שביוון, ואמו, צ'חלה חנה^[4], עלתה מתימן^[5]. משפחת אביו עזבה את סלוניקי בשנת 1935 והשתקעה בירושלים^[6]. בילדותו עברו הוריו לגבעתיים מתוך רצון לשפר את איכות החינוך לילדיהם. אביו, שעבד במוסך, שימש גם כחזן בבית הכנסת "היכל משה" ליוצאי הבלקן בגבעתיים^[7].

ליאון למד בבית הספר צייטלין בתל אביב^[8]. בעודו נער, התנדב לשמש פייטן וחזן בבית האבות הספרדי בשכונת קריית מטלון בימים הנוראים. כחזן צעיר, לקח חלק בהקלטת אלבום החזנות "מחזור סלוניקי", המושר בלאדינו ובעברית, ובו מיטב פיוטי הימים הנוראים של קהילה זאת של יהדות סלוניקי.

את שירותו בצה"ל עשה במקהלת הרבנות הצבאית.

רואה חשבון

ליאון הוא בוגר אוניברסיטת בר-אילן בכלכלה וחשבונאות. את התמחותו עשה במשרדו של אביגדור יצחקי ובסופה, קיבל ב-1990 תעודת רואה חשבון. הוא מוסמך במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 1991 ייסד את המשרד יצחקי ושות', יחד עם אביגדור יצחקי ושני שותפים נוספים. בין לקוחותיו הייתה תנועת הליכוד, אותה ליווה בשיקום כלכלי לאחר ההפסד בבחירות לכנסת השלוש עשרה ב-1992^[9]. בתחילת 1996 שילם המשרד כופר מס בעקבות ראיות לעבירות מס בדיווח על הכנסות^[10].

החל משנת 2000 שימש ליאון שותף-מנהל בפירמת רואי החשבון שהקים, "ליאון אורליצקי ושות'". תחת ניהולו, הפך המשרד לאחד מעשרת המשרדים הגדולים בארץ, על פי דירוג דן אנד ברדסטריט. בפברואר 2017 פרש מתפקידו כרואה חשבון ומשותפותו במשרד.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה

לאחר ניצחונם של הליכוד ובנימין נתניהו בבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה ב-1996, מונה ליאון למשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה וליועצו הכלכלי של נתניהו. בפברואר 1997 מונה למנהל לשכת ראש הממשלה^[11], ובנובמבר אותה שנה החליף את אביגדור ליברמן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. בתקופת שירותו במשרד ראש הממשלה עסק בקידום הנושאים הכלכליים שעל סדר יומה של הממשלה בהם נושא ההפרטה.

לאחר כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, נחקר, יחד עם שרה ובנימין נתניהו, ב"פרשת עמדי". על פי הפרסום של העיתונאי מרדכי גילת בידיעות אחרונות, ליאון ניסה להביא לפשרה בין בני הזוג נתניהו לקבלן ההובלות עמדי, שהסתיימה בתשלום של 50 אלף ש"ח במקום 480 אלף ש"ח. ליאון ספג ביקורת על התנהלותו והמשטרה הציעה להגיש נגדו כתב אישום בעבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה והפרת אמונים, אך פרקליט מחוז ירושלים משה לדור הציע לסגור את התיק. בספטמבר 2000 הודיע היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין על סגירת התיק נגד ליאון: "לכאורה היה מקום להעמדה לדין משמעתי, אך לא יהא זה מן המידה והעניין בשעה שנסגר התיק נגד בעלי הדבר העיקריים מר וגב' נתניהו, והבאנו בחשבון גם כי אינו מכהן עוד בשירות המדינה^[12].

פעילות ציבורית נוספת

ב-2003 מונה על ידי שר התחבורה אביגדור ליברמן ליו"ר חברת רכבת ישראל, שנוסדה באותה תקופה, לאחר שקודם לכן פעלה כחלק מרשות הנמלים והרכבות. במהלך כהונתו הוביל מהלך בו קיבלה רכבת ישראל תקציב פיתוח של 24 מיליארד שקל להשקעה בהקמת קווי רכבת חדשים ורכישת ציוד רכבתי חדש^[13]. ב-2006 סיים את תפקידו, לאחר שכהונתו לא הוארכה. בשנת 2004 מונה ליאון לראשות ועדה ציבורית שעסקה בבחינת תפעול, ניהול, תקצוב והבעלות על בתי החולים הממשלתיים. המלצתה העיקרית הייתה להפריד את בתי החולים מהמדינה בדרך של תאגוד או על ידי הפיכתם לחברות^[14].

ביוני 2008 מונה ליו"ר הרשות לפיתוח ירושלים. בתפקידו זה, הקים, בין היתר, את מתחם התחנה הראשונה. ב-22 ביולי 2013 הודיע על פרישתו מהתפקיד.

ב-2013 עבר להתגורר בירושלים. בבחירות לרשויות המקומיות באותה השנה התמודד על ראשות עיריית ירושלים, אך הפסיד לניר ברקת (51.91% לעומת 44.57%). סיעת הליכוד ביתנו בהנהגתו קיבלה מנדט אחד, וליאון כיהן כחבר מועצת העיר מטעמה.

בינואר 2014 שילם קנס של כ-25 אלף ש"ח לאחר שנחקר במשרדי המכס בנמל התעופה בן-גוריון בחשד שניסה להבריח ביגוד בשווי עשרות אלפי ש"ח מבלי לשלם עליו מס^[15]^[16].

ביולי 2014 מונה ליו"ר דירקטוריון המרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק. ב-2018 צורף כחבר חבר הנאמנים של קרן וולף ושימש כפרשן כלכלי בתוכניות "סוגרים חשבון" ו"עושים סדר" בערוץ 2 ובכאן חינוכית. בעבר כיהן ליאון כיו"ר עמותת הוועד המנהל של תלמה ילין, יו"ר ועדת ביקורת של מכון היצוא, דירקטור באלביט הדמיה וחבר הנהלת יובל - האנסמבל הישראלי לחזנות ומוזיקה יהודית.

באוגוסט 2014 נחשף בדו"ח ביקורת פנימי של הליכוד שליאון היה נגוע בניגוד עניינים במסגרת מועמדותו לראשות העיר, בשל שירותי ראיית החשבון שהעניק משרדו למפלגה, במקביל^[17].

באוגוסט 2015 הצטרף ליאון לקואליציה העירונית ולסיעתו של ראש העירייה ניר ברקת^[18], כשליאון מתמנה לחבר הנהלת העיר ומחזיק תיק המנהלים הקהילתיים.

בספטמבר 2016 החליטה פרקליטות המדינה לסגור את תיק החקירה נגדו בפרשת השחיתות בישראל ביתנו, לאחר שלא נמצאו ראיות מספיקות נגדו^[19].

במאי 2017 נחקר ליאון במשטרה ב"פרשת אריה דרעי"^[20] בחשד לעבירות שחיתות ציבורית וטהר המידות ועבירת מס, לאחר שקרן גידור שעמד בראשה העבירה לאריה דרעי עשרות אלפי שקלים. ליאון טען בחקירתו כי הקרן העבירה את הכספים לדרעי כ"דמי תיווך" לאחר שגייס משקיע אמריקאי לקרן, כמקובל, בתקופה בה דרעי והוא היו אנשי עסקים פרטיים. ליאון שוחרר בתום החקירה ללא תנאים מגבילים^[21]. לאחר מכן הביע ליאון כעס על עיכובו לחקירה בשל עניין פעוט זה, וטען כי היא בוצעה כדי לפגוע בו פוליטית^[22]. באוגוסט 2018 המליצה המשטרה לסגור את תיק החקירה נגדו מכיוון שלא נמצאה תשתית ראייתית לביצוע עבירה פלילית^[23]^[24], והפרקליטות סגרה אותו מחוסר אשמה^[25].

ראש עיריית ירושלים

בבחירות המוניציפליות באוקטובר 2018 התמודד ליאון על ראשות עיריית ירושלים. בסיבוב הראשון קיבל 32.76% מקולות הבוחרים כשאחריו עופר ברקוביץ עם 29.4% מהקולות; רשימתו למועצת העירייה, ירושלים שלנו, קיבלה כ-5,500 קולות (2.19%) ולא עברה את אחוז החסימה^[26]^[27]; ליאון נבחר בסיבוב שני של הבחירות על ראשות העיר שנערך ב-13 בנובמבר, שבו קיבל 50.85% מהקולות לעומת 49.15% לברקוביץ.

ב-4 בדצמבר 2018 נכנס לתפקידו כראש עיריית ירושלים והחליף את ניר ברקת. בשנתיים הראשונות לכהונתו, השקיעה העירייה רבות בפיתוח התשתיות ושאר השירותים העירוניים במזרח ירושלים^[28].

בבחירות המוניציפליות ב-27 בפברואר 2024, התמודד ליאון על כהונה נוספת כראש העיר. ליאון זכה ל81.4%, וניצח את יריבו היחיד, יוסי חביליו^[29]. רשימתו למועצת העירייה זכתה בשני מושבים^[30].

משפחתו

ליאון נשוי לסתוית, אב לארבעה ומתגורר בשכונת נחלאות בירושלים. אחותו היא פרופ' אורלי ק' מירון, חברת החוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן ואחיו הוא פרופ' נסים ליאון, מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: משה ליאון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה ליאון

מדיה וקבצים בנושא משה ליאון בוויקישיתוף

משה ליאון, ברשת החברתית פייסבוק
משה ליאון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
משה ליאון, ברשת החברתית אינסטגרם
משה ליאון, סרטונים בערוץ היוטיוב
שלומית צור, ‏משה ליאון: "אני אוכיח לכולם שהעיר הזו תיבנה גם בלי תוכנית מתאר", באתר גלובס, 24 במרץ 2019
שירית אביטן כהן, נטעאל בנדל, ‏"אני עסוק בירושלים מבוקר עד לילה", בעיתון מקור ראשון, 2 ביוני 2019
אנה רייבה ברסקי, ‏"בואו נאמר את האמת: ירושלים אף פעם לא תהיה עיר חילונית", באתר מעריב אונליין, 21 במאי 2020
סוניה גורודיסקי, ‏"פקקים? מאמין שירושלים תהיה העיר הראשונה בישראל שתצא מזה", באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2022
שרי מקובר-בליקוב, ‏"הלוואי שבארץ הייתה אחדות כמו שיש בירושלים": משה ליאון בריאיון רגע לפני הבחירות, באתר מעריב אונליין, 16 בפברואר 2024

הערות שוליים

^ אחותו הגדולה ד"ר אורלי מירון ואחיו פרופסור נסים ליאון
^ מאגר יוצאי קהילת סלוניקי, עמוד 89
^ ליאון הפתיע את אביו בבוקר: "בזמן שישנת – ניצחתי" באתר אקטואליק
^ מאגר יוצאי קהילת סלוניקי, עמוד 89
^ רבקי גולדפינגר, עניין אישי והפעם עם משה ליאון, באתר ערוץ 7, 1 ביוני 2019
^ משה ליאון (2018-12-04), משה ליאון נואם בטקס כניסתו לתפקיד ראש העיר ירושלים, נבדק ב-2019-05-02
^ אביב וסתיו, אני ותרבות הלאדינו, עם נסים ליאון, באתר תפוז, ‏21.6.2010
^ רשימת בוגרי בית ספר צייטלין
^ שוקי שדה, עסקים פרטיים, לובינג וחברים ממועדון ההון־שלטון: האם זה האיש שיפוצץ את בועת הנדל"ן?, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2015
^ גיא לשם, חבר ועדת רבינוביץ' שילם כופר למס הכנסה, באתר ynet, 27 בפברואר 2002
^ משה ליאון נכנס לתפקידו כראש לשכת נתניהו, באתר גלובס, 26 בפברואר 1997
^ החלטה בתיק החקירה נגד ראש הממשלה לשעבר מר בנימין נתניהו, גב' שרה נתניהו מר משה ליאון ומר עזרא סיידוף, 27 בספטמבר 2000
^ ענת ג'ורג'י, האיש שהצליח להשיג תקציב השקעות של 24 מיליארד שקל, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2003
^ מירב כהן, ועדת ליאון: להפוך בתי החולים הממשלתיים לתאגידים, באתר ynet, 12 במאי 2004
^ משה ליאון חשוד כי ניסה להבריח בגדים במכס, באתר nrg‏, 4 בנובמבר 2013
^ יסמין גואטה, מה הוא והילדים שלו לובשים? על מה שילם משה ליאון קנס של 25 אלף שקל במכס, באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2014
^ איציק וולף, משה ליאון היה נגוע בניגוד עניינים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 14 באוגוסט 2014
^ ניר חסון, הפתעה בירושלים: ברקת צירף לקואליציה את יריבו המר משה ליאון, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2015
^ תומר גנון, הפרקליטות סגרה את תיקי החקירה נגד 17 חשודים בפרשת השחיתות הציבורית, באתר כלכליסט, 29 בספטמבר 2016
^ חן מענית, בין הנחקרים בפרשת דרעי: חבר מועצת עיריית י-ם משה ליאון, באתר כלכליסט, 29 במאי 2017
^ משה שטיינמץ‏, חקירת דרעי: "השר היה מעורב בקרן השקעות שניהל משה ליאון", באתר וואלה!‏, 29 במאי 2017
^ חיים טוויל, תמה חקירת משה ליאון, לא הוטלו עליו מגבלות: "נעשה לי עוול גדול", באתר חרדים10, 29 במאי 2017
^ נעמי צורף, המשטרה: לסגור את התיק נגד רו"ח משה ליאון, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2018
^ אלי סניור ויעל פרידסון, המשטרה: לסגור את התיק נגד משה ליאון, באתר ynet, 6 באוגוסט 2018
^ אפרת נוימן, אחרי המלצת המשטרה: הפרקליטות סגרה את התיק נגד משה ליאון, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2018
^ יפעת ראובן, תוצאות הבחירות בירושלים, הנתון המדהים: משה ליאון לא נכנס למועצת העיר, באתר כל העיר, 31 באוקטובר 2018
^ טל נתנאל-נוריאל, מועצת עיריית ירושלים החדשה – המרוויחים והמפסידים: חביליו בפנים, ענתבי בחוץ, באתר כל העיר, ‏6 באוקטובר 2018
^ אלון לוי, השבוע שהיה בכיכר ספרא, באתר mynet‏ ירושלים, 5 במרץ 2021
^ תוצאות הבחירות המקומיות 2024, באתר TheMarker‏, 28 בפברואר 2024
^ עידן ארץ, ‏משה ליאון רשם ניצחון סוחף בירושלים, אבל יש כוכבית, באתר גלובס, 28 בפברואר 2024

מנכ"לי משרד ראש הממשלה
אהוד אבריאל	טדי קולק	יעקב הרצוג	שמחה דיניץ	מרדכי גזית	עמוס ערן	אליהו בן-אלישר	מתתיהו שמואלביץ'	אברהם טמיר	יוסי בן אהרון
1951–1952	1952–1964	1966–1972	1972–1973	1973–1975	1975–1977	1977–1980	1980–1984	1984–1986	1986–1992
שמעון שבס	צבי אלדרוטי	אביגדור ליברמן	משה ליאון	יוסי קוצ'יק	רפי פלד	אביגדור יצחקי	אילן כהן	רענן דינור	איל גבאי
1992–1995	1995–1996	1996–1997	1997–1999	1999–2001	2001–2001	2001–2004	2004–2006	2006–2009	2009–2011
הראל לוקר	אלי גרונר	יואב הורוביץ	רונן פרץ	צחי ברוורמן	יאיר פינס	נעמה שולץ	יוסי שלי
2011–2015	2015–2018	2019–2018	2019–2020	2020–2021	2021–2022	2022	מ-2023

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38170522משה ליאון

[1] אחותו הגדולה ד"ר אורלי מירון ואחיו פרופסור נסים ליאון

[2] מאגר יוצאי קהילת סלוניקי, עמוד 89

[3] ליאון הפתיע את אביו בבוקר: "בזמן שישנת – ניצחתי" באתר אקטואליק

[4] מאגר יוצאי קהילת סלוניקי, עמוד 89

[5] רבקי גולדפינגר, עניין אישי והפעם עם משה ליאון, באתר ערוץ 7, 1 ביוני 2019

[6] משה ליאון (2018-12-04), משה ליאון נואם בטקס כניסתו לתפקיד ראש העיר ירושלים, נבדק ב-2019-05-02

[7] אביב וסתיו, אני ותרבות הלאדינו, עם נסים ליאון, באתר תפוז, ‏21.6.2010

[8] רשימת בוגרי בית ספר צייטלין

[9] שוקי שדה, עסקים פרטיים, לובינג וחברים ממועדון ההון־שלטון: האם זה האיש שיפוצץ את בועת הנדל"ן?, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2015

[10] גיא לשם, חבר ועדת רבינוביץ' שילם כופר למס הכנסה, באתר ynet, 27 בפברואר 2002

[11] משה ליאון נכנס לתפקידו כראש לשכת נתניהו, באתר גלובס, 26 בפברואר 1997

[12] החלטה בתיק החקירה נגד ראש הממשלה לשעבר מר בנימין נתניהו, גב' שרה נתניהו מר משה ליאון ומר עזרא סיידוף, 27 בספטמבר 2000

[13] ענת ג'ורג'י, האיש שהצליח להשיג תקציב השקעות של 24 מיליארד שקל, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2003

[14] מירב כהן, ועדת ליאון: להפוך בתי החולים הממשלתיים לתאגידים, באתר ynet, 12 במאי 2004

[15] משה ליאון חשוד כי ניסה להבריח בגדים במכס, באתר nrg‏, 4 בנובמבר 2013

[16] יסמין גואטה, מה הוא והילדים שלו לובשים? על מה שילם משה ליאון קנס של 25 אלף שקל במכס, באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2014

[17] איציק וולף, משה ליאון היה נגוע בניגוד עניינים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 14 באוגוסט 2014

[18] ניר חסון, הפתעה בירושלים: ברקת צירף לקואליציה את יריבו המר משה ליאון, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2015

[19] תומר גנון, הפרקליטות סגרה את תיקי החקירה נגד 17 חשודים בפרשת השחיתות הציבורית, באתר כלכליסט, 29 בספטמבר 2016

[20] חן מענית, בין הנחקרים בפרשת דרעי: חבר מועצת עיריית י-ם משה ליאון, באתר כלכליסט, 29 במאי 2017

[21] משה שטיינמץ‏, חקירת דרעי: "השר היה מעורב בקרן השקעות שניהל משה ליאון", באתר וואלה!‏, 29 במאי 2017

[22] חיים טוויל, תמה חקירת משה ליאון, לא הוטלו עליו מגבלות: "נעשה לי עוול גדול", באתר חרדים10, 29 במאי 2017

[23] נעמי צורף, המשטרה: לסגור את התיק נגד רו"ח משה ליאון, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2018

[24] אלי סניור ויעל פרידסון, המשטרה: לסגור את התיק נגד משה ליאון, באתר ynet, 6 באוגוסט 2018

[25] אפרת נוימן, אחרי המלצת המשטרה: הפרקליטות סגרה את התיק נגד משה ליאון, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2018

[26] יפעת ראובן, תוצאות הבחירות בירושלים, הנתון המדהים: משה ליאון לא נכנס למועצת העיר, באתר כל העיר, 31 באוקטובר 2018

[27] טל נתנאל-נוריאל, מועצת עיריית ירושלים החדשה – המרוויחים והמפסידים: חביליו בפנים, ענתבי בחוץ, באתר כל העיר, ‏6 באוקטובר 2018

[28] אלון לוי, השבוע שהיה בכיכר ספרא, באתר mynet‏ ירושלים, 5 במרץ 2021

[29] תוצאות הבחירות המקומיות 2024, באתר TheMarker‏, 28 בפברואר 2024

[30] עידן ארץ, ‏משה ליאון רשם ניצחון סוחף בירושלים, אבל יש כוכבית, באתר גלובס, 28 בפברואר 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

ירושלים ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1878)
האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית	יוסף אל-ח'אלידי (1878–1879) • סלים אל-חוסייני (1882–1897) • פיידי אל-עלמי (1906–1909) • חוסיין אל-חוסייני (1909–1917)
המנדט הבריטי המנדט הבריטי	עארף א-דג'אני (1917–1918) • מוסא כאזם אל-חוסייני (1918–1920) • ראע'ב נשאשיבי (1920–1934) • חוסיין אל-ח'אלידי (1934–1937) • דניאל אוסטר (1937–1938) • מוסטפא אל-ח'אלידי (1938–1944) • דניאל אוסטר (1944–1945) • ועדה מנדטורית (1945–1949)
ירדן ראשי העיר המזרחית	אנואר אל-ח'טיב (1948–1950) • עארף אל-עארף (1950–1951) • חנא עטאללה (1951–1952) • עומר וואעארי (1952–1955) • ועדה עירונית (1955–1957) • רוחי אל-ח'טיב (1957–1967)
ישראל ראשי העיר המערבית	דניאל אוסטר (1949–1950) • שלמה זלמן שרגאי (1951–1952) • יצחק קריב (1952–1955) • גרשון אגרון (1955–1959) • מרדכי איש-שלום (1959–1965) • טדי קולק (1965–1967)
ישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת	טדי קולק (1967–1993) • אהוד אולמרט (1993–2003) • אורי לופוליאנסקי (2003–2008) • ניר ברקת (2008–2018) • משה ליאון (2018 ואילך)

יושבי הראש ומנכ"לי רכבת ישראל
יושבי הראש	משה ליאון • יעקב אפרתי • דורון וייס • חוסאם בשארה • דן הראל • משה שמעוני
מנהלים כלליים	משה פייקוביץ' • אריה אפרתי • בנימין גלבוע • מנחם סבידור • אברהם צוויק • יהודה רשף • צבי צפרירי • אליהו ברק • משה בר כוכבא (בריל) • יעקב שן צור • אהוד הדר • עמוס עוזני • יוסי שניר • יוסי מור • עופר לינצ'בסקי • יצחק (חקי) הראל • בעז צפריר • שחר איילון • מיכה מייקסנר • משה (שיקו) זנה

משה ליאון

תוכן עניינים