רבי שלמה זלמן אוירבך
| |
| לידה |
30 ביולי 1910 כ"ג בתמוז ה'תר"ע |
|---|---|
| פטירה |
19 בפברואר 1995 (בגיל 84) כ' באדר א' ה'תשנ"ה |
| השתייכות | יהדות חרדית |
| תחומי עיסוק | הלכה, ש"ס, דת ומדע, הלכה ורפואה |
| רבותיו | אביו, הרב חיים יהודה לייב אוירבך, הרב איסר זלמן מלצר, הרב שמשון אהרון פולנסקי |
| תלמידיו | חתנו הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב יהושע ישעיה נויבירט, הרב ישראל מאיר לאו והרב אביגדור הלוי נבנצל |
הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע - כ' באדר א' ה'תשנ"ה) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.
קורות חייו
נולד בשכונת שערי חסד בירושלים לצביה ולרבי חיים יהודה לייב אוירבך, ראש ישיבת המקובלים שער השמים. משפחת אביו היא משפחה חסידית, מצאצאי בעל תולדות יעקב יוסף מפולנאה (אבי המשפחה היה רבי אברהם דוב אוירבך מחמילניק, חתנו של בעל ה'תולדות יעקב יוסף', שהיה מחותנו של הבעל שם טוב). משפחת אמו, צביה, היא בת למשפחת פרוש הירושלמית, והוא נקרא על שם אבי אמו, הרב שלמה זלמן פרוש.
למד בתלמוד תורה עץ חיים, בפרט אצל הרב אברהם חיים הקלמן[1]. לאחר מכן למד בישיבת עץ חיים, שם היה לתלמידו המובהק של רבי איסר זלמן מלצר, שהסכים על ספרו מאורי אש שיצא לאור בשנת תרצ"ה, ואף הביא מתורתו בספר אבן האזל. ספרו זה, שהוציא בגיל 24, זכה גם להסכמות של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הרב אבא יעקב הכהן בורוכוב ורבי חיים עוזר גרודזנסקי[2]. בי"ד באדר ה'תר"צ נישא לחיה רבקה רוחמקין. לאחר נישואיו למד בישיבת עץ חיים ומשנת תרצ"ה למד אחר הצהרים גם בכולל של רבי צבי פסח פרנק, "מדרש בני ציון", שהתמקד בסדר זרעים ובהלכות מצוות התלויות בארץ. את חידושיו פרסם בביטאון המוסד כרם ציון ובספרים מעדני ארץ על שביעית ותרומות. כמו כן למד בבית המדרש אוהל תורה, בראשות רבי שמואל יצחק הילמן בשכונת רחביה.
עשה "שימוש חכמים" אצל "הגאון מטשיבין" - רבי דב בעריש וידנפלד, רבי שמשון אהרן פולונסקי מטפליק, רבי זליג ראובן בנגיס ורבי ליב הורביץ. נודע כפוסק חדשני ומקיף, הבקי בחידושי הטכנולוגיה. באדר ה'תש"ט התמנה כראש ישיבת קול תורה, תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה, עד לפטירתו. גר כל חייו בשכונת שערי חסד בירושלים. היה מפורסם בעדינותו כלפי הזולת ובמאור פניו כלפי כל מי שפגש בו. אף על פי שהוצעו לו תפקידי רבנות כמו רבנות העיר ירושלים, הרב אוירבך לא הסכים מעולם לשאת במשרה רבנית נוספת. עם הקמת בית הדין הגדול לערעורים נתבקש על ידי הרב יצחק אייזיק הרצוג לשמש כדיין שם, ובעצה עם החזון איש סירב גם להצעה זו[דרוש מקור]. הרב אוירבך הפך במהרה לסמכות תורנית שרבים מהארץ ומחו"ל פנו אליה. כיהן כנשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה[3].
על אף שנמנה עם הציבור החרדי, היה מקובל על כל פלגי היהדות הדתית האורתודוקסית. הרב אוירבך חלק כבוד רב לראי"ה קוק, אותו כינה "מרא דאתרא דארץ ישראל" וכן "הרב" סתם. הרב קוק סידר את הקידושין בחתונתו, וכאמור לעיל אף נתן הסכמה לספרו הראשון "מאורי אש"[4]. סירב לשמוע פסקי הלכה של רב שזילזל בפומבי בכבודו של הרב קוק[5]. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד.
התרחק מעיסוק פוליטי. בשנת 1988 סירב להביע עמדה בשאלת הפילוג בתנועת אגודת ישראל[6].
נפטר בירושלים בכ' באדר א' ה'תשנ"ה, ובהלווייתו השתתפו, לפי הערכת המשטרה, כשלוש מאות אלף אנשים. נקבר בהר המנוחות בירושלים.
על שמו שכונת רמת שלמה בירושלים. כמו כן הוקמו על שמו ישיבת משכן שלמה בירושלים, רשת המוסדות עטרת שלמה, תלמוד תורה חכמת שלמה בירושלים וישיבת חכמת שלמה בבני ברק. על שם ספרו קרוי רחוב "מנחת שלמה" בערים פתח תקווה, ביתר, בית שמש, מודיעין עילית, ונתיבות.
דרכו ההלכתית
כמעט כל יצירתו של הרב אוירבך מתמקדת בתחום ההלכה בעיקר וגם בפרשנות הש"ס. הוא לא השאיר בכתובים מהדרשות, שיחות מוסר או הגות שלעיתים רחוקות היה נושא מהן בישיבתו. על אף שאביו היה מקובל, אין שום נוכחות של רעיונות הקבלה בפסקיו, ולא ידוע שהוא עסק בה כלל. עיקר יצירתו ההלכתית אינה בספרים שכתב אלא במאמרים רבים שפרסם, ובתשובות הלכתיות שנתן בכתב ובעל פה, חלקן כונסו אחר כך בספרים. נושאי התשובות והמאמרים שונים ומגוונים, וכוללים עיונים בש"ס ולמעשה, פסקים בשאלות של האדם הפרטי, מצוות התלויות בארץ ועוד. עם זאת, עיקר עיסוקו בהלכות הנוגעות להתנהגות היומיומית של הפרט, ורוב תשובותיו מתייחסות לחלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה" שבשולחן ערוך. כחלק מנטייה זו, היווה את הסמכות ההלכתית מאחורי הספר "שמירת שבת כהלכתה" של הרב יהושע ישעיה נויבירט.
עיסוק נרחב הקדיש לשאלות בנושאים טכנולוגיים ורפואיים, והוא נחשב לבר הסמכא ההלכתי בנושאי רפואה והלכה. הרב יזם, לדוגמה, ניסויים מדעיים כדי לקבוע עקרונות בהלכה כגון קביעת רגע המוות וקביעת מידת החום המינימלית לעניין איסור בישול. חיבורו הראשון, "מאורי אש", הוקדש לסוגיה טכנולוגית - חשמל בשבת. נושאים נוספים בתחום זה בהם עסק הם הפריה מלאכותית, מתקני גרמא בשבת ועוד.
מקורותיו העיקריים לפסיקה הם הש"ס, מפרשיו והפוסקים הראשונים והאחרונים, אך בולטים בתשובותיו השיקולים הערכיים והאנושיים. הסברא הישרה מהווה אצלו מקור מרכזי להכרעה, והמונח 'נראה' חוזר אצלו הרבה. הוא מדגיש את הצורך להבחין בין שורת הדין ובין גזרות, ופעמים רבות נוטה להקל בדין מפני שבזמנינו אין לגזור גזרות חדשות. בכמה מקרים הוא מסיק מסקנות חדשניות ביותר, אך במקרים מסוימים הוא מדגיש שאין כוונתו לפסוק למעשה אלא אם כן יסכימו איתו גדולי הפוסקים[7].
ספריו
ספרים שפורסמו בחייו:
- מאורי אש, ירושלים, תרצ"ה - עוסק בהגדרת החשמל בהלכה.
- מעדני ארץ - שביעית, ירושלים, תש"ד - כולל באורים חידושים וחקרי הלכות בענייני שביעית[8].
- מעדני ארץ - תרומות ומעשרות, ירושלים, תשי"ב - כולל באורים חידושים וחקרי הלכות בענייני תרומות ומעשרות.
- מנחת שלמה - שו"ת (תשמ"ו)
- באורי והערות הרב אויערבאך על שב שמעתתא, תשנ"א. נדפסו קודם לכן בספר 'אגרא דשמעתתא'.
- הצעה לתקנת נשים בעניני נדה, שנת תשכ"ב
ספרים שיצאו לאחר פטירתו:
- מנחת שלמה - חלקים ב-ג (תשנ"ט) - אוסף של תשובות שהוציא נכדו הרב אהרן דוד גולדברג בהסכמתו דודו הרב שמואל אוירבך, בניגוד לעמדת כמה מבניו של הרב אוירבך. בשנת תש"ס הדפיסו בניו את שני הכרכים האמורים בשינויים בשם מנחת שלמה - תנינא, בשנת תשס"ה יצא בהוצאה מחודשת מנחת שלמה קמא - כרך א', כרך ב'.
- מנחת שלמה - על הש"ס מכון "אוצרות שלמה" ירושלים
- שלחן שלמה (ט' כרכים) - עריכת כתביו ופסקיו לפי נושאים, על ידי הרב שמחה בונים ליזרזון
- הגדה של פסח עם פסקי הלכה ומנהגים מכתב ידו, בעריכת הרב ישראל ברונשטיין. תורגמה לאנגלית.
- מעדני שלמה על המועדים, בעריכת הרב ירחמיאל פריד
- מעדני שלמה על ארבעת חלקי שולחן ערוך, פסקים ששמע ממנו הרב ירחמיאל פריד, שבט תשע"ו
- עטרת שלמה (י' כרכים), מכתבים ומאמרים מכתב ידו בענייני חשמל וטכנולוגיה, בהוצאת המכון הטכנולוגי לבעיות הלכה בירושלים, תשנ"ו-תשס"ו
- הליכות שלמה (ג' כרכים) - נערך על ידי נכדיו הרב יצחק טרגר והרב אהרן אוירבך, מתוך ספריו שבדפוס, ספרי תלמידיו וכתבי יד שהשאיר
- הרב נחום סטפנסקי, ועלהו לא יבול (ג' כרכים) - אוסף תשובות קצרות שניתנו בכתב ובעל פה, בציון המקורות, ירושלים, ה'תשנ"ט[9]
- שלמי מועד, פסקים ופנינים הלכות והנהגות בענייני חג ומועד וענייני חינוך, בעריכת הרב טוביה פרינד, ניסן תשס"ד
- קובץ מאמרים בענייני חשמל - מלוקטים מספרו 'מנחת שלמה'
- שלמי שמחה, על ענייני שידוכין, אירוסין, כתובה, חופה וקידושין, נישואין ושבע ברכות, ברית מילה, פדיון הבן, ובר מצווה, מאת הרב טוביה פריינד, תשע"א
- כתבי מעדני ארץ - הערות על מסכת שביעית בצירוף חלקים של הספר 'מעדני ארץ'
- מנחת אבות - אסופה של חידושי אגדה מכתבי ידו ועובדות מהנהגותיו, על סדר פרקי אבות, בעריכת הרב אליהו נאה, בהוצאת מכון "פומבדיתא"
- פניני המאור, בתוך מאור השבת חלק א' - מכיל קובץ מכתבים שלו בנושא הלכות שבת
- חכו ממתקים (ב' כרכים) - עובדות, הנהגות ופסקים, נערך בידי הרב אליהו נאה, הוצאת מכון תורני פומבדיתא
הרב ד"ר אמיר משיח, הרב נריה גוטל ואחרים טענו שחלק מהספרים שיצאו לאחר פטירתו נערכו באופן מגמתי ואינם כוללים למשל פסקים התומכים בהיתר המכירה וכן שהעורכים הרשו לעצמם למחוק מילים שהרב כתב[10][11].
ספרים על פי פסקיו ובפיקוחו
- שמירת שבת כהלכתה מאת הרב יהושע ישעיה נויבירט. למהדורה השנייה של הספר נוסף חלק שלישי הכולל הוספות ותיקונים שנכתבו על ידי הרב אוירבך, ואלו שולבו בהמשך בגוף המהדורה השלישית.
- יום טוב שני כהלכתו, מאת הרב ירחמיאל פריד
- נשמת אברהם, ה' כרכים, על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת פרופ' אברהם סופר אברהם
משפחתו
בניו:
- רבי שמואל אוירבך - היה ראש ישיבת מעלות התורה, מנהיג פלג בני תורה בציבור החרדי ליטאי, היה חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה (עד לפילוג בציבור הליטאי).
- רבי אברהם דב אוירבך - אב"ד טבריה.
- הרב עזריאל אוירבך - רבה של קהילת חניכי הישיבות בשכונת בית וגן וחבר מועצת גדולי עולם התורה.
- הרב מרדכי אוירבך - רב קהילת אביר יעקב בתל אביב, ראש ישיבת הליכות שלמה ונשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה.
- הרב יעקב אוירבך - רב בית המדרש "דרכי שמואל" בשכונת עזרת תורה.
- הרב מאיר שמחה אוירבך - רב קהילת הר"ן ורב בביתר עילית.
- רבי ברוך אוירבך - מהדיר המהרי"ט אלגזי השלם. נהרג בתאונת דרכים בשנת תשנ"ט. אלמנתו, הרבנית הדסה, מנהלת סמינר בנות אלישבע.
-
-
-
-
הרב מאיר שמחה אוירבך
חתניו:
- רבי זלמן נחמיה גולדברג (בעלה של בתו רחל) - חבר בית הדין הרבני הגדול.
- הרב יהודה טרגר (בעלה של בתו מרים), ראש ישיבת עץ חיים בווילרייק שבבלגיה.
- הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי (בעלה של בתו מלכה) משגיח ומנהל רוחני בישיבת קול תורה.
| עץ משפחת אוירבך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מתלמידיו
- הרב דוד אברהם - ראש ישיבת בנין אב.
- הרב יהושע בן מאיר - מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת, וראש המכון לחקר ההלכה שעל ידה.
- הרב מרדכי גרוס - גאב"ד בד"ץ חניכי הישיבות.
- הרב ישראל גנס - פוסק הלכה ומו"ץ, מראשי הישיבה הקטנה של ישיבת קול תורה.
- הרב יעקב יוסף - ראש מוסדות חזון יעקב ורב שכונת גבעת משה בירושלים.
- הרב יחזקאל יעקבסון - ראש ישיבת ההסדר שעלבים.
- הרב יהושע כ"ץ - רב העיר מעלה אדומים.
- הרב ישראל מאיר לאו - הרב הראשי לתל אביב והרב הראשי לישראל לשעבר.
- הרב גבריאל יוסף לוי - ראש ישיבת באר התורה.
- הרב יהושע ישעיה נויבירט - מחבר ספר 'שמירת שבת כהלכתה'.
- הרב אביגדר נבנצל - רב העיר העתיקה בירושלים.
- הרב דן סגל - משגיח.
- הרב יהודה עדס - ראש ישיבת קול יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- הרב יצחק רצאבי - מחבר ספר "שולחן ערוך המקוצר"
- הרב אברהם יפה שלזינגר - רבה של ז'נבה בשוייץ ורב קהילת בצל החכמה בירושלים.
- הרב משה יהודה שלזינגר - ראש ישיבת קול תורה וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- הרב אליהו אלחרר רבה של מודיעין
- שמואל ריינר - ראש ישיבת מעלה גלבוע
- הרב ניסן קפלן -ראש ישיבת דעת אהרן (קפלן)
לקריאה נוספת
- הרב יוסף ורות אליהו, התורה המשמחת - סיפור חייו של הרב אוירבך
- הרב יוסף אליהו, אורו של עולם
- הרב אליהו נאה, חכו ממתקים : עובדות והנהגות מהיכל רבינו הגרש"ז אויערבאך (שני חלקים), בהוצאת מכון תורני "פומבדיתא"
- הרב יחיאל מיכל שטרן, המאור הגדול - מסכת חייו של הרב אוירבך
- אמיר משיח, הלכה בתמורות הזמן במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג, מסת"ב 9789652263902. הספר מבוסס על דוקטורט שכתב בנושא.
- הרב אהרן ליכטנשטיין, הספד על הרב שלמה זלמן אוירבך, בתוך: עלון שבות 143–144, ישיבת הר עציון, תשנ"ה 1995.
- הרב יצחק לורינץ ושלמה קוק, חכמת הנפש היהודית - בדרכו של מרן רבי שלמה זלמן אויערבאך, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- הרב ד"ר מרדכי הלפרין, קווים אחדים לדרכו של הג"ר שלמה זלמן אויערבאך בהלכות רפואה ופיקוח נפש, באתר מכון שלזינגר
- יונה עמנואל, השיעור השבועי של הרב , באתר דעת
- הסופר הרב יוסף אליהו, יהדות: בעולמם של צדיקים, באתר ערוץ 7, 20 במרץ 2007
נריה גוטל, שבוע הספר, ספרים מומלצים: הקרב על "מעדני ארץ", באתר הארץ, 10/06/09- הרב אליעזר מלמד, איש התורה והחסד, באתר בשבע - ערוץ 7, 11 במרץ 2004.
- הרב אליעזר מלמד, גדול בתורה ובדרך ארץ
- למשפחותם לבית אבותם, אילן יוחסין של משפחת פרוש
- רשימת המאמרים של רבי שלמה זלמן אוירבך, באתר רמבי"ש
- אמיר משיח, תפיסת הריבונות של מדינת ישראל בפסיקתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, בתוך: אבינעם רוזנק (עורך), ההלכה: הקשרים רעיוניים ואידאולוגיים גלויים וסמויים, ירושלים תשע"ב, עמ' 115–132.
- אמיר משיח, משנתו ההלכתית של הרב שלמה זלמן אוירבך ויחסו לשלטון במדינת ישראל, הרצאה במסגרת הכנס הלכה ואידאולוגיה: הכנס הבינלאומי השלישי בתחום הפילוסופיה של ההלכה, מכון ון ליר ירושלים, 12/12/2006
- אמיר משיח, יחס הגרש"ז אויערבך לענייני תורה ומדע, הכנס ה-16 לתורה ומדע, אוניברסיטת בר-אילן, ה' בניסן תשס"ט
- ידידיה מאיר, התורה המשמחת - עכשיו הסרט, באתר כיכר השבת, על כנס לזכרו של הרב אוירבך, וסרט תיעודי על חייו ואישיותו, מאת הרב זאביק הראל
הערות שוליים
- ^ הרב הקלמן היה הר"מ של השיעור הגבוה בתלמוד תורה, שהיה מקביל לשיעור ג' בישיבה קטנה.
- ^ הרב שלמה זלמן אויערבך, מאורי אש, ירושלים תרצ"ה, באתר היברובוקס
- ^ בני טוקר, "בונים מקוואות - גם בישובים חילוניים", באתר ערוץ 7
- ^ גיליון מס' 64, שבת הראי"ה פרשת תצווה, פסקה אחרונה 'הראי"ה מסדר קידושיו של הגרש"ז אוערבך'
- ^ יוסף אליהו, התורה המשמחת, ספריית בית אל, 1998, עמ' 308, בשם הרב אביגדור נבנצל
- ^ יוסף אליהו, התורה המשמחת, ספריית בית אל 1998, עמ' 251-254; אריה בנדר, סיכוי קלוש ליוזמת השלום ליטאים-חסידים, מעריב, 29 באוגוסט 1989, עמ' 7
- ^ יעויין 'קונטרס בענייני נדה' בסופו: "ואין לעשות מעשה לפני שיתקבלו ויוכשרו הדברים לפני חכמי התורה"
- ^ הרב ש. י. זוין, ספרי ההלכה של "מוסד הרב קוק", הצופה, 6 ביוני 1947, עמ' 8
- ^ בנו של הרב אוירבך, הרב אברהם דב אוירבך, הביע התנגדות לפרסום הספר. המחבר הביא את התנגדות הבן בפתח הספר.
- ^ אמיר משיח, מחשבת ההלכה במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, עמ' 6. סקירה על עבודתו של משיח הופיעה גם במאמרו של נריה גוטל, 'מקור ראשון' עש"ק כי תשא (י"ז אדר, 14.3)
- ^ הרב נריה גוטל, ספרים מומלצים: הקרב על "מעדני ארץ", באתר הארץ, 10 ביוני 2009
- ילידי 1910
- ירושלים: רבנים
- ראשי ישיבה ליטאים בישראל
- בוגרי ישיבת עץ חיים
- רבני ישיבת קול תורה
- רבנים חרדים ישראלים
- משפחת רבי חיים יהודה לייב אוירבך
- משפחת פרוש
- זוכי פרס הרב קוק
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- מחברי ספרי הלכה
- אישים שעל שמם ישיבות בישראל
- אישים שעל שמם שכונות בישראל
- שערי חסד: רבנים
- חברי נשיאות ועד הישיבות
- ישראלים שנפטרו ב-1995
- אנשי היישוב הישן
- ראשי ישיבת קול תורה
- נשיאי המרכז הארצי לטהרת המשפחה
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש