הרב ראובן מרגליות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי ראובן מרגליות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ראובן מרגליות
לידה 30 בנובמבר 1889
ז' בכסלו תר"ן
לבוב
פטירה 28 באוגוסט 1971 (בגיל 81)
ז' באלול תשל"א
תל אביב
מקום קבורה נחלת יצחק
תאריך עלייה טבת תרצ"ה (1934)
מקום פעילות לבוב, תל אביב
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק מחקר תורני
תפקידים נוספים ספרן
תלמידיו יצחק רפאל, ראובן אליצור
חיבוריו ראו להלן
פרסים והוקרה פרס ישראל, פרס הרב קוק (פעמיים), פרס ביאליק (פעמיים) מפתח העיר תל אביב

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 - ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים. מנהל ספריית הרמב"ם, חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

תולדות חייו

נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה למשה ולמרים לבית לוטבק,[1] ולמד אצל הרב משה מאיר מזוזה והרב דוד תוניס, בהיותו בגיל אחת עשרה כתב את חיבורו הראשון קונטרס על חושן משפט,[2] לאחר שיצא מרשות המלמדים למד באופן עצמאי בבית המדרש של חסידות זידיטשוב, בגיל חמש עשרה התייתם מאביו ונאלץ להיכנס לעסקי אביו וניהל את חנותו, בתקופה זו פרסם לעיתים מאמרים בעיתוני התקופה, מחזיקי הדת, ו"המצפה",[3] בגיל שבע עשרה נישא לחיה גנדיל לבית שיין.

בגיל עשרים ושתיים הופיע ספרו הראשון תולדות אדם – תולדות המהרש"א את הספר כתב לזכר אביו משה, והקדישו לאמו וחותניו, לאחר מכן הוציא את ספרו קב בשמים – הערות בדברי בעלי התוספות,[4] בשנים אלו כתב גם את חיבורו תולדות רבי חיים בן עטר אך עקב מלחמת העולם הראשונה נאלץ להדפיסו בתרפ"ו הספר נדפס לזכר הוריו ומחותניו.

בתרע"ד בהיותו בן עשרים וארבע הוסמך לרבנות על ידי רבי מאיר אריק מבוצ'אץ', ורבי משה באב"ד.[5]

למרות קבלת הסמיכה לא קיבל עליו משרה רבנית ופתח בית עסק לספרים, החנות היוותה בית ועד לדיונים על ספרים חדשים ומקום מפגש לידיעות בנושאי הספר התורני.[6]

במלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה וקיבל צו גיוס לצבא האוסטרו-הונגרי והסתתר שנתיים בביתו, בתקופה זו כתב את ספרו נפש חיה, לאחר מכן קיבל פטור מהצבא בשל סמיכתו לרב, בהקדמתו לספר נפש חיה מתאר את ימיו אלה: ”אך זאת אזכרה לילי חורף הארוכים בהיותי סגור ומסוגר לבדי בחוסר כל זה נר, כי מיראה שאנשי הבית בראותם נר דלוק כל הערב ירגישו כי אדם מסתתר במעון זה לכן לא נדלק גם נר, אך לאור להב האש שבתוך התנור החורף למדתי וכתבתי שטוח על הרצפה במצב כזה של דכדוך נפש... אבל יחד עם זה סביבה משפחתית נאמנה של אהבה טהורה וקדושה של תקות וחדות החיים ערכתי את ספרי זה”.

עד תאריך זה (תרצ"א) הדפיס הרב מרגליות עשרים ספרים.

באותו זמן עסק גם בפעילות ציבורית בתנועת המזרחי וההיסתדרות הציונית בגליציה, במסגרתה שימש בתפקידים שונים: נשיא התנועה בגליציה המזרחית, חבר ההנהלה הראשית של קק"ל, וייסד בתי ספר דתיים לאומיים, בתקופה זו אשתו חלתה ונפטרה, לא השאירה ילדים אחריה.

אחד הדברים שסייעו לשחרורו מהצבא היה הדרשה שהדפיס לכבוד הקיסר קרל הראשון, קיסר אוסטריה.[7]

בטבת תרצ"ה (1934) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, טרם עלייתו הציעו לו מהר"ם שפירא, הראי"ה קוק, והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל לכהן כרב באחת המושבות אך הוא סירב,[8] ככל הנראה מפני שהעדיף שלא לקבל שכר על משרה תורנית.

” עם חורבן מרכזי היהדות באירופה נהרסו ספריות גדולות, ספרים יקרי ערך הועלו על המוקד, כתבי יד עתיקים אבדו, ומי יודע מה גורלם, לא נשאר לנו מהם אלא זכר בקטלוגים של הספריות, גרוע יותר גורלם של כתבי היד בספריות הפרטיות, ספרי גדולי ישראל ותעודות היסטוריות שנשמרו במשך דורות נעלמו, חושבני שצו השעה, שכל אחד מן המתעניינים בתורת ישראל ובספרותה ירשום כל הידוע לו על כך “

– ראובן מרגליות, לתולדות אנשי שם בלבוב, הקדמה

בהיותו בארץ נישא בשנית לאסתר בת הרב מאיר הכהן טויבה, גם ממנה לא נולדו לו ילדים.

משנת עלייתו לארץ שימש מנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב, בתקופת כהונתו כמנהל הספרייה צמחה הספרייה מחמישים ספרים לחמישים וארבע אלף ספרים,[9] ב-1967 יצא לפנסיה ומינה את הרב עזריאל הילדסיימר למנהל במקומו.[10][11]

הרב מרגליות שימש כחבר מועצת המכון לעריכת התלמוד הישראלי השלם, וכחבר במועצת המנהלים של מוסד הרב קוק.[12]

בשנותיו האחרונות חלה ונפטר בבית החולים איכילוב בז' באלול תשל"א בגיל שמונים ואחד, הלוויתו יצא מביתו ברחוב יבנה 3 בתל אביב ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.[13]

בבחירות לכנסת השישית הוצב בצורה סמלית במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.[14]

פרסים והוקרה

הרב ראובן מרגליות זכה למספר פרסים:

  • פרס ישראל לספרות תורנית תשי"ז, על ספריו על הזוהר בנימוקי ועדת השופטים נאמר: ”שבעה חיבורים גדולי הכמות ורבי האיכות פירסם הרב מרגליות בהוצאת מוסד הרב קוק, על כל ספרי היסוד של תורת הקבלה - הזוהר (שלושה חלקים), זוהר חדש, תיקוני הזוהר, וספר הבהיר, ואחרון אחרון (הופיע בשנת תשט"ז) שערי זהר ( מן הש"ס על הזהר ושלוחותיו) ומטרה אחת לכולם – לגלות את אלפי הקשרים והשפעת הגומלין שבין ההלכה והקבלה על ידי מראי מקומות למקורות ועל ידי השוואות קולעות המפיצות אור חדש על הדברים, עמדו לו למחבר המפורסם זה עשרות שנים במחקריו התורניים המרובים והמעמיקים, בקיאותו המפליאה, תפיסתו הישרה ושקידתו המפליאה... עבודה חלוצית זו מהווה תרומה חשובה להבנת הגלוי והחתום בספרות התורנית”,[15] את כספי הזכייה תרם הרב מרגליות למוסד הרב קוק.[16]
  • פרס הרב קוק לספרות תורנית בקטגוריה ספרות מחקר וספרי עזר תורניים לשנת תש"ג-תש"ד, ופרס כבוד על מהדורת ספר הזוהר לשנת תשי"ג-תשי"ד.[17]
  • פרס ביאליק לחכמת ישראל.
  • מפתח העיר תל אביב ב-1967 ביציאתו לגמלאות.

כתיבתו

סגנון כתיבתו של מרגליות הוא בעיקר בקיאותי, בספריו הרבים מציין לאלפי מראי מקומות ומגלה בקיאות רבה בכל מרחבי הספר התורני, אפיק נוסף בכתיבתו של מרגליות הוא חידושיו הבולטים לדוגמה הסברו על ארבע מאות בניו שלדוד המלך שלטענתו היא טעות בגרסה, הסברו ששנים עשר נשותיו של בר קפרא נגרמו מייבום, וחידושים רבים אחרים.

תחומי כתיבתו של מרגליות רבים ניתן לחלק את כתיבתו לספר דרכים, הלכה ותלמוד, דרוש, ביוגרפיה, מחקר, וקבלה.

בתחום ההלכה כתב מספר ספרים: טל תחיה העוסק במשפט עברי ובמדינה המתחדשת, נפש חיה הערות וביאורים קצרים על סדר שולחן ערוך אורח חיים, מקור הברכה על ענייני ברכות, ניצוצי אור – הערות קצרות על סדר הש"ס, מרגליות הים - מאות הערות וביאורים על מסכת סנהדרין ספר יסוד במסכת סנהדרין, כמו כן ההדיר את ספר חסידים ושו"ת מן השמים.

בתחום הדרוש כתב את הספרים ילקוט פנינים, ילקוט מרגליות, ודברים בעתם ואחרים, בספרים אלו ליקט ואסף עשרות מאמרים ופנינים העוסקים בדרוש.

בתחום הביוגרפיה כתב את תולדותם של מספר ראשונים אשר עסקו בפולמוס - רמב"ן רבי יחיאל מפריז ורבי אברהם בן הרמב"ם, ותולדותם של רבים מגדולי החסידות רבי מאיר מפרמישלאן רבי ברוך ממז'יבוז' ואחרים.

בתחום הקבלה ההדיר את הספרים העיקריים של תורת הקבלה ספר הזוהר, תיקוני הזהר, זוהר חדש, וספר הבהיר, את ספרים אלו ההדיר בצירוף אלפי הערות (לספר הזהר כתב מעל ששים אלף הערות) אשר עסקו בבירורי גרסאות, מקבילות לספרי חז"ל אחרים, בירור ההלכה למעשה, ועוד להערותיו אלו קרא "ניצוצי זהר", כמו כן כתב את הספר שערי זהר אשר עוסק בהבאת דברי הזהר על סדר התלמוד.

בתחום המחקר עסק רבות בחקר תורת ההלכה של הרמב"ם וכתב על נושא זה כעשר מאמרים, למהותן של השגות הראב"ד, השוואת דברי הרמב"ם לזוהר, ועוד.[18]

תחום נוסף שחקר הוא התלמוד וכתב על כך מספר ספרים, "יסוד המשנה ועריכתה" על צורת כתיבת המשנה, "שם עולם" על מחלוקות והבאת דברים שבשם אומרם בש"ס, "לחקר שמות וכינויים בתלמוד" "מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו" על סגנונות של אמוראים, פסבדונים בתלמוד,[19] על חידות בדבריהם ועוד.

ספריו לפני עלייתו לארץ יצאו ברובם בהוצאתו, לאחר העלייה לארץ רוב ספריו יצאו על ידי מוסד הרב קוק.

בשנת תשס"ד הוקם על ידי אחיינו הרב חנניה ויינברגר והרב איל בן דוד בבאר שבע מכון להוצאת כתבי הרב מרגליות. עד כה הוהדרו שמונה מספריו.

הרב שמואל אשכנזי ואחרים האשימו את מרגליות שבכתביו לא הקפיד על הבאת דברים בשם אומרם[20] ואכן הרב מרגליות עצמו בפתח ספרו "מקור הברכה" מהדורת לבוב תרצ"ד העתיק את דברי רמב"ן בהקדמתו לקונטרס דינא דגרמי אשר מתנצל שבספריו יש לעיתים הבאות דברים שלא בשם אומרם.

פולמוסיו עם גרשום שלום

גרשם שלום כתב ביקורת על הספר[21] Jacob Emden: a man of controversy, מאת מורטימר ג' כהן (Mortimer J. Cohen), בביקורת טען שרבי יהונתן אייבשיץ אכן היה שבתאי וכדברי רבי יעקב עמדין, ובניגוד לעמדה שהתקבלה כשוך הפולמוס סביבו. הרב מרגליות תקף את דבריו בחריפות ופרסם שני מאמרים בעניין: א סיבת התנגדותו של רבינו יעקב עמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ, ב. להקטגוריה שנתחדשה,[22] בהם הציג סיבות אחרות להתנגדותו של רבי יעקב עמדין על רבי יהונתן אייבשיץ. גרשום שלום בתגובה למאמרים פרסם חוברת בשם "לקט מרגליות"[23] בה ענה להשגות הרב מרגליות, בחוברת מכנהו "מר מרגליות" ולא רב כמקובל.

הרב מרגליות בתגובה הכין טיוטה לפרסום בה גינה בצורה נחרצת את שלום ומחקר הקבלה החילוני בכלל, והאשימו באי אובייקטיביות, במיוחד לעג מרגליות על חוסר הידע של המחקר בספרות היהודית ועל שמושם בספרות עזר, מרגליות לא פרסם את דבריו,[24] יצחק רפאל פרסם חלק מהדברים,[25] אבישי אלבוים פרסם את הטיוטה בשלמותה.

אגב ויכוח זה התעוררה מחלוקת שנייה בין השניים בקשר לדרוש התנינים לנתן העזתי. שלום ראה בדברים שהכניס רבי יהונתן אייבשיץ לספרו לוחות עדות (ספר סניגוריה שכתב כנגד המקטרגים עליו) בעניין זה הוכחה לשבתאותו, ואילו הרב מרגליות יצא כנגד קביעה זו, בטענה שזהו שם של מאמר בזוהר וכמו שכינוהו המקובלים, בהמשך לאחר ששלום מצא הגהות של היעב"ץ לדרוש התנינים חזר בו.[26]

הרב חנניה ווינברגר אחיינו של מרגליות סיפר שהשניים השלימו ושלום אף התארח בביתו של מרגליות למטרות פיוס.[27]

ספריו

ספרי ביוגרפיה והיסטוריה

ספרי קבלה

ספרי קבלה בההדרתו:

  • ספר הזוהר, עם הערות דרך אמת והגהות מהרח"ו בתוספת הערות ניצוצי זוהר – השוואות למאמרי חז"ל במקומות אחרים, ביאורים, הקבלות בזוהר עצמו, תמצית פסקי ההלכה בזוהר, שלשה כרכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, ת"ש-תש"ו; תשט"ז; תש"ך; תשכ"ד.[36]
  • ספר הבהיר, עם פירושי הראשונים, וביאור 'אור בהיר', ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"א.[37]
  • זוהר חדש עם ניצוצי זהר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.[38]
  • תיקוני הזהר עם ניצוצי זהר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ח.[39]

ספרי דרוש

ספרי מחקר

  • מלאכי עליון, אנציקלופדיה לענייני מלאכים ירושלים מוסד הרב קוק, תש"ה; תשכ"ד; תשמ"ח.[44]
  • יסוד המשנה ועריכתה, סקירה כללית על השתלשלות מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה ספר זה הוא מאמר מתוך ספרו קוי אור, לבוב תרפ"ג; לבוב תרצ"ג; מוסד הרב קוק ירושלים תשט"ז; מוסד הרב קוק ירושלים תש"ן.[45]
  • המקרא והמסורה קובץ מחקרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ד; תשכ"ה; תשמ"ט.
  • מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז; תשמ"ט.[46]
  • עוללות, מחקרים תלמודיים קצרים, ירושלים תש"ז; מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט (יחד עם מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו).[47]
  • שמות וכינויים בתלמוד נספח למבוא התלמוד למהר"ץ חיות, לבוב תרפ"ח, הספר יצא כספר נרחב תחת השם: לחקר שמות וכינויים בתלמוד, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ך; תשמ"ט.[48]
  • שם עולם, בענייני אמירת דבר בשם אומרו, לבוב תרצ"א; מוסד הרב קוק תשכ"ב.
  • המודיע ירחון לביבליוגרפיה בקורת ספרים ושאר ענייני ספרים, גיליונות א-יד לבוב תרצ"ב-תרצ"ד, ואחריהם גיליונות א-ז תל אביב תרצ"ה-תרצ"ח.
  • מפרשי התלמוד הנמצאים בספריית הרמב"ם חמישה קונטרסים, תשי"ד תשכ"א, מסכתות ברכות עד יומא.

ספרי הלכה ותלמוד

  • מרגליות הים, על מסכת סנהדרין, ירושלים תשי"ח כשמונה מהדורות יצא מאז.
  • קב בשמים, הערות בדברי בעלי התוספות, לבוב תרע"ג, באתר היברובוקס[49]
  • ניצוצי אור, הערות על התלמוד ועוד ספרי חז"ל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ד; תשס"ב.[50]
  • נפש חיה, הגהות הערות וחידושי דינים לשולחן ערוך חלק אורח חיים, לבוב תרצ"ב; הוצאת "זוהר" תל אביב תשי"ד; ברוקלין תשמ"ג; בית מוריה תשס"ז.[51]
  • קוי אור, חקרי הלכה במשפט היישוב המדיני בישראל ומאמרים שונים, לבוב תרפ"א נכתב לכבוד הרברט סמואל, הספר יצא בהרחבה תחת השם טל תחיה, תרפ"ב, ונדפס שוב על ידי בית מוריה בתשס"ח.
  • מקור הברכה, בירור מצוות שמברכין על עשייתם ומטבע ברכותיהן, לבוב תרצ"ד, באתר היברובוקס
  • מקור חסד צוואת רבי יהודה החסיד, תולדותיו כולל הגהות ממספר רבנים, רוב ספר זה לקוח ממהדורת ספר חסידים תרפ"ד, הספר הוכנס למהדורת ספר חסידים הוצאת מוסד הרב קוק תשי"ז והלאה.

ספרי הלכה בההדרתו:

  • ספר חסידים (כת"י בולוניה), כולל פירוש מלוקט מפירושי רבי דוד אפטרוד, רבי דוד גרינהוט, ורבי סעדיה חלאוונה, יחד עם הגהות החיד"א, מראי מקומות, מבואות וציונים, לבוב תרפ"ד; ירושלים מוסד הרב קוק, תשי"ז, במהדורה זו הוכנס ספרו מקור חסד שכלל הערות ממספר רבנים, תולדות המחבר, וצוואת רבי יהודה החסיד, ושוב על ידי מוסד הרב קוק, תש"ך; תשכ"ד; תש"ל.[52][53]
  • שו"ת מן השמים לר' יעקב ממרויש (עם מבוא ארוך בענייני פסיקת הלכה על פי רוח הקודש), לבוב תרפ"ו; לבוב תרפ"ט; ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ז.[54][55]

תדפיסים

  • א. סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ. ב. להקטגוריה שנתחדשה., תל אביב תש"א
  • רבי שאול לוין מזייף הספר בשמים ראש, ירושלים תש"ד, תדפיס מארשת (ספר שנה של אגוד סופרים דתיים) תש"ד.[56]
  • תפקיד המופלא בבית הדין הגדול, תדפיס מתוך חוברת היובל לרב הרצוג של כתב העת קול תורה שנה ג חוברות א-ד תש"ט.[57]
  • לתולדות אנשי שם בלבוב, הערות לספרו של שלמה בובר אנשי שם, תדפיס מסיני,[58] כרכים כו-לא, תש"י-תשי"ב.[59]
  • הרמב"ם והזוהר השוואת שיטת הזוהר עם שיטת הרמב"ם, תדפיס מסיני כרכים כב-לד, ושוב בספר פנינים ומרגליות עמ' ט.[60]
  • לתולדות רבי יהודה הנשיא, תדפיס מתוך סיני חוברות רלג-רלח, - תשט"ז-תשי"ז, נדפס שוב בספר פנינים ומרגליות עמ' ריז.
  • לחקר המספרים בתלמוד, תדפיס מתוך סיני כרך מד.[61]
  • ציונים ביבליוגרפיים, תדפיס מתוך "ארשת" (ספר שנה לחקר הספר העברי), כרכים א, ב, ד.[62]
  • ציונים והארות לסדר הדורות, תדפיס מתוך סיני כרך מו תש"ך, עמ' כב-לג שב-שי,[63] נדפס שוב בספר סדר הדורות מהדורת אורייתא.

ספרים שיצאו לאחר מותו

לקריאה נוספת

  • הרב נתן דוד רבינוביץ, "תולדות רבינו", בתוך: נפש חיה, באר שבע תשס"ז.

קישורים חיצוניים

אודותיו בעיתוני עבר
העיתונים:

הערות שוליים

  1. ^ משפחה המיוחסת לצאצאי מגורשי ספרד
  2. ^ קונטרס על חושן משפט סימן כ"ה, כך מעיד מרגליות בעצמו בספרו מרגליות הים סנהדרין דף לג עמוד א אות ב
  3. ^ ראו למשל, ראובן מרגליות, לאופין ומהותן של השגות הראב"ד, המצפה, 12 בדצמבר 1913; ראובן מרגליות, שני שמות לאיש אחד, המצפה, 21 בינואר 1921
  4. ^ כנספח לספר הופיע ספרו של רבי מאיר דן פלאצקי ניצוצי אורות
  5. ^ מכתבי הסמיכה הודפסו בראש ספרו נפש חיה
  6. ^ בית המסחר שכן ברחוב קז'ימיז'ובסקה 35 בלבוב
  7. ^ דרוש ליום עלות על כסא המושלים אדונינו הקיסר קארל הראשון ירום הודו (להורדה)
  8. ^ שמן ששון מחבריך חלק ג עמ' 74
  9. ^ אברהם כהנא, ביקור בספרית הרמב"ם, המשקיף, 6 במרץ 1940; אברהם כהנא, על ספרית הרמב"ם בתל־אביב, חרות, 16 בפברואר 1951; יעקב קיסר, הרב ראובן מרגליות: הזהר והרמב"ם (חלק א), הצופה, 19 בפברואר 1954, חלק ב, הצופה, 19 בפברואר 1954; ח"ש, ספריית הרמב"ם למשכנה החדש, הצופה, 28 בנובמבר 1958
  10. ^ הרב מרגלית מספרית רמב״ם לגימלאות, הארץ, 5 בפברואר 1967
  11. ^ אברהם רותם, הרב מרגליות יוצא לגימלאות אך אינו נוטש את, עולם הספרים, מעריב, 6 בפברואר 1967
  12. ^ מוזכר למשל כאן - תנ"ך עם פירוש חדש יצא על ידי מוסד הרב קוק, הצופה, 17 בנובמבר 1964
  13. ^ מת הרב ראובן מרגליות, דבר, 29 באוגוסט 1971; נפטר הרב מרגליות חתן פרס ישראל, מעריב, 29 באוגוסט 1971
  14. ^ רשימת המפד"ל לכנסת השישית, אתר המכון לדמוקרטיה
  15. ^ הרב ר. מרגליות, דבר, 17 במאי 1957, שיחה עם הרב מרגליות, דבר, 17 במאי 1957;אלתר מאיר, הרב ראובן מרגליות - בעל "פרס ישראל", שערים, 10 במאי 1957
  16. ^ הרב מרגליות חתן "פרס ישראל" תרם הפרס ל"מוסד הרב קוק", הצופה, 17 במאי 1957
  17. ^ הרב אלתר מאיר, פרס כבוד של ת"א ע"ש הרב קוק ז"ל להרב ראובן מרגליות, שערים, 5 בספטמבר 1954
  18. ^ ראו, ישראל יעקב דינסטאג, הרב ראובן מרגליות כחוקר הרמב"ם, בתוך: סיני, כרך עב, מוסד הרב קוק ירושלים תשל"ד, עמ' ב-י, באתר אוצר החכמה
  19. ^ על מחקרו זה של מרגליות ראו: נחמן לוין, על מדרשי שמות תלמודיים: עיצוב ספרותי ומשמעותו JSIJ 11 (2012) 39-59
  20. ^ ”והרי זו דוגמא אחת מני רבות הבאה ללמד על דרכו בקודש של רבי יחזקאל פייבל להעלים שמות החכמים מחד גיסא וליחס דברים למי שלא אמרם מאידך גיסא, וממנו למדו המחברים המפורסמים רבי ברוך אפשטיין ורבי ראובן מרגליות” שמואל אשכנזי, אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, ירושלים תש"ס עמ' 412
  21. ^ Mortimer J. Cohen, Jacob Emden: a man of controversy, Philadelphia: Dropsie College for Hebrew and Cognate Learning, 1937. Originally presented as the author’s thesis (Ph.D.), at Dropsie College for Hebrew and Cognate Learning
  22. ^ א. סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ. ב. להקטגוריה שנתחדשה., תל אביב תש"א
  23. ^ גרשם שלום, "לקט מרגליות", הוצאת שוקן, תל אביב, תש"א-1941, החוברת פורסמה שוב בספרו, מחקרי שבתאות (ההדיר יהודה ליבס), הוצאת עם עובד, תל אביב, תשנ"ב (להלן: "מחקרי שבתאות"). ראו בפרט פרק שמיני, עמ' 655 - 733, וכן בנספחים הביבליוגרפיים מאת פרופ' יהודה ליבס, בעמ' 679, 705 - 706
  24. ^ ”יושב לו פרופסור בהר הצופים ומגיד בכל סמסטר אי אלה דפים "זוהר" לפני חצי תריסר בחורים ובחורות שנרשמו ללמוד "קאבאלא", חוק הוא באוניברסיטה כי כל מתלמד מוכרח להירשם בכמה מחלקות למען קבל תעודת גמר ומגיסטר, בחרו אחדים מהסטודנטים-ות את הרע במיעוטו ונרשמו במקצוע שאין מתעניין בו, והפרופסור ושומעיו משתעמים...
    יודע הוא נפש קוראיו כי בקבלה הוא יכול להגיד להם ככל העולה על רוחו בבטחון גמור שאיש לא יבקר אחריו, תלמידי חכמים שיודעים פרק בקבלה הן לא יטפלו בדבריו, חבריו באוניברסיטה מפחדים להכנס לעולם המסתורין ואינם מתעניינים בתגליותיו, אבל כשינסה כוחו בעבודה הזקוקה להשוואות מתלמוד ומדרש מפחד הוא כי יראו עד היכן אי ידיעתו מגעת וידונו קל וחומר בעצמם, אם בנגלה כך בנסתר לא כל שכן– ובכן סבב לו הפרופסור בספריות העולם והעתיק אי-אלה קטעים מכתבי יד... ההערות המועטות שהואיל לצרף לטקסטים על פי ספרי עזר המה מלאים שבושים גסים ומגוחכים… כדאי לבחון שנים שלשה עמודים ולראות איך נעשתה המלאכה. בעמ' מ: כאשר זה מפורסם באמרם ז"ל אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליה מלמעלה, ומציין הפרופסור "חולין צ"ז ב" והנה בחולין צ"ז מדובר בהלכות רבות בעניין ביטול בששים, מין במינו, כבוש כמבושל ועוד, אבל אין שם זכר למאמר אגדי זה, אין זאת אומרת שאין מאמר כזה בתלמוד, ישנו וישנו במסכת זו אלא בדף ז' ע"ב, אבל כיצד בא הפרופיסור לציון זה "חולין צ"ז ע"ב" [?] פתחתי הספר אוצר לשון חכמים של פערלא ע' 29 והנה במספר 351 מצויין לנכון חולין צ"ז: ובכן נפתרה חידת הבקיאות...    ”
  25. ^ א. השילוני (הוא יצחק רפאל), לפולמוס המחודש על שבתאותו של רבי יונתן אייבשיץ, ירושלים: ספרית "במישור" ה', אגוד סופרים דתיים, תש"ב-1942
  26. ^ אברהם ביק, ניצחונה של סניגוריה, סיני ירושלים תשל"ד, כרך עד עמ' רסט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), אפרים קופפר במאמר תשובה טען שדבריו אינם נכונים, ראו: אפרים קופפר, למאמרו של אברהם ביק נצחונה של סניגוריה קרית ספר, תשל"ד 269-272.
  27. ^ לסיכום הפרשה ראו אבישי אלבוים, הרב ראובן מרגליות נגד פרופסור גרשום שלום, "עם הספר" בלוג מנהל ספריית הרמב"ם, אוגוסט 2021, וראו גם: ז. דויד, באהלה של תורה, דבר, 9 ביולי 1941
  28. ^ בהסכמת רבי משה באב"ד, ורבי אברהם בנימין קלוגר
  29. ^ השלמה לספר נדפסה בירחון של מרגליות "המודיע" סדרה ישנה, א עמ' 8 ב 16, ו 1, תחת השם "המהרש"א הפוסק"
  30. ^ קדם לו מאמר לתולדות רבי אברהם ראו: תולדות רבנו אברהם בן הרמב"ם, לבוב תר"ץ, באתר היברובוקס
  31. ^ על הספר ראו, אלתר מאיר, מלחמת השם מהדורת הרב ראובן מרגליות, שערים, 25 בדצמבר 1953
  32. ^ קדם לו ספר לתולדותיו: תולדות רבינו חיים בן עטר, לבוב תרפ"ה, באתר היברובוקס
  33. ^ שיחות חכמים - דברים בעתם, באר שבע תשס"ט, באתר אוצר החכמה
  34. ^ אור המאיר (מהדורה חדשה), באר שבע תשס"ז, באתר אוצר החכמה
  35. ^ על הספר ראו: אברהם רגלסון, שערי זוהר מול פתחי תלמוד, פרויקט בן יהודה (פורסם בדבר, 5 באפריל 1957, בשם העט "אמריה בן"); מ. אונגרפלד, שערי זהר מאת ראובן מרגליות, הצופה, 30 בנובמבר 1956
  36. ^ על הספרים ראו: יהודה לייב פישמן מימון, מרגליות הזוהר, הצופה, 3 במאי 1953; אלתר מאיר, ספר הזוהר עם נצוצי הזוהר, הבוקר, 14 ביולי 1944; גרשום שלום, ניצוצי זוהר?, הארץ, 3 באוגוסט 1945
  37. ^ על הספר ראו: ש.א. הורודצקי, ספר הבהיר, דבר, 8 ביוני 1951
  38. ^ על הספר ראו: ש.א. הורודצקי, ספר זהר חדש, דבר, 19 במאי 1953
  39. ^ על הספר ראו: ש.א. הורודצקי, תקוני הזוהר, דבר, 28 באפריל 1950
  40. ^ מתוך ספר זה נדפס: ברכת המזון עם ביאור ופירוש, באר שבע חש"ד, באתר אוצר החכמה
  41. ^ על הספר ראו, אריה אלברט, הגדה לפסח מהדורת הרב ר. מרגליות, שערים, 5 באפריל 1957
  42. ^ על הספר ראו אלטר מאיר, דברים בעתם, הצופה, 9 באוקטובר 1959
  43. ^ יחד עם שיחות חכמים, שיחות חכמים - דברים בעתם, באר שבע תשס"ט, באתר אוצר החכמה
  44. ^ על עבודתו של מרגליות בספר זה ראו, מאיר בר-אילן, שמות של מלאכים בתוך: א' דמסקי, י' רייף וי' תבורי (עורכים), ואלה שמות: מחקרים באוצר השמות היהודיים, רמת-גן תשנ"ז, עמ' לג-מח הערה 2
  45. ^ על הספר ראו, פ. בן יאיר, ספר חדש של המשנה ועריכתו, חרות, 25 במאי 1956
  46. ^ על הספר ראו: מ. אונגרפלד, מחקרים תלמודיים, הצופה, 13 ביוני 1967
  47. ^ מהדורה חדשה יותר ראו: מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו - עוללות, ירושלים תשמ"ט, באתר אוצר החכמה
  48. ^ על הספר ראו: פסבדונים בתלמוד, הארץ, 19 באוגוסט 1960; אשר וייזר, לחקר שמות וכינויים בתלמוד, הצופה, 29 בספטמבר 1961
  49. ^ בהסכמת רבי מאיר אריק, רבי אליעזר דייטש, רבי אליעזר סגל, רבי צבי יחזקאל מיכלסון, רבי יוסף לוונשטיין
  50. ^ על הספר ראו: שי"ן, מרגליותיו של ר' ראובן מרגליות, הצופה, 16 ביולי 1965
  51. ^ נפש חיה (מהדורה חדשה), באר שבע תשס"ז, באתר אוצר החכמה
  52. ^ ספר חסידים (מקור חסד), ירושלים תשס"ז, באתר אוצר החכמה
  53. ^ על הספר ראו, מ. אונגרפלד, ספר חסידים - עם מקור חסד להרב ראובן מרגליות, הצופה, 5 באפריל 1957; אלתר מאיר, "ספר חסידים" מהדורת הרב מרגליות, שערים, 17 במאי 1957
  54. ^ על הספר ראו: א.מ. (אלתר מאיר), שו"ת מן השמים, שערים, 6 בספטמבר 1957
  55. ^ שו"ת מן השמים (עם הערות הגר"ר מרגליות), ירושלים תשי"ז, באתר אוצר החכמה
  56. ^ רבי שאול לוין מזייף הספר בשמים ראש, ארשת (ספר שנה של אגוד סופרים דתיים), ירושלים תש"ד, עמ' תיא, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  57. ^ שמואל ובר (עורך), קול תורה - ג, ירושלים תש"ט, עמ' כד, באתר אוצר החכמה, וראו גם: מלואים למאמר "לתפקיד המופלא בבית דין הגדול", קול תורה, שנה ג, חוברת ה-ו, ירושלים תש"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  58. ^ חלקים מהמאמרם נדפסו בירחון של מרגליות "המודיע" סדרה ישנה, ג 8, ד 1 16, י (ללא ציון עמ')
  59. ^ לתולדות אנשי שם בלבוב, חלק א, סיני כו, עמ' קיג; חלק ב, סיני כו עמ' רט; חלק ג, סיני כרך כז, עמ' קיז; חלק ד, סיני כז, עמ' שנג; חלק ה, סיני כט, עמ' רטו; חלק ו, סיני כט, עמ' שעח; חלק ז, סיני לא, עמ' פח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  60. ^ על הספר ראו: יעקב ישראל דינסטג, ‏הרמב"ם והזהר, באתר Academia.edu
  61. ^ לחקר המספרים בתלמוד, סיני, כרך מד, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ט עמ' פח, באתר אוצר החכמה
  62. ^ ציונים ביבליוגראפיים, חלק א, ארשת א, עמ' 414; חלק ב, ארשת ב, עמ' 331; חלק ג, ארשת ד, עמ' 493, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  63. ^ ציונים והארות לסדר הדורות, סיני כרך מו, עמ' כב; חלק ב, עמ' שב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  64. ^ הערות נוספות על שאר קובצי הרמב"ם נדפסו על ידי יואל קטן, יגעתי ומצאתי כ"ז הערות על רמב"ם ונושאי כליו המעין, תשרי תש"פ
  65. ^ אודותיו שם ראו, יצחק רפאל, בקי בחדרי תורה, עמ' ז-ט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33277079ראובן מרגליות

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרב_ראובן_מרגליות&oldid=2297782"