רבי שמואל שמעלקא קליין
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה | |
| דיוקן רבי שמואל שמעלקא | |
| לידה |
1805 ה'תקס"ה אבער סאוואטש, מחוז סילאדי |
|---|---|
| פטירה |
1875 (בגיל 70 בערך) ט' באדר ה'תרל"ה |
| מקום פעילות | סעליש (כיום וינוהרדיב), בלאקאני, חוסט |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| תפקידים נוספים | מוהל, מלחין |
| רבותיו | החתם סופר, הכתב סופר ועוד |
| חיבוריו | צרור החיים |
רבי שמואל שמעלקא קליין (כונה גם רבי שמואל שמעלקא סעלישער; ה'תקס"ה, 1805 - ט' באדר ב' ה'תרל"ה, 1875) היה ראש ישיבה ואב"ד עיירות סעליש (כיום וינוהרדיב), בלאקאני, וחוסט, ומחבר ספר צרור החיים.
ביוגרפיה
צעירותו
נולד לפעסיל[1] ולרבי יוסף, בכפר אבער סאוואטש שבמחוז סילאדי שבטרנסילבניה, ונקרא על שמו של רבי שמעלקא מניקלשבורג דוד אמו. לאחר לידת בנה השני, נפטרה אמו בצעירותה. כבר בילדותו התאפיין רבי שמעלקא כגאון, ובמשך חודש ימים בלבד, ידע לקרוא את האותיות בעצמו. לאחר שנים ספורות, כבר החל רבי שמעלקא לחדש חידושי תורה מעצמו, ואף באחת הפעמים השמיעם בפני הכתב סופר, ששיבחם רבות[2].
רבי שמעלקא התפרסם כבר בהיותו ילד, כאשר ניסה להפריך את שקריהם של הנוצרים שמספר ימים לפני חג הפסחא מגיע אותו האיש ולוקח את הפעמון מבית התפילה שלהם ולוקחו לרומי. רבי שמעלקא לקח פגר של חיה והניחו על הפעמון. הפגר משך אל הפעמון כלבים שסחבוהו וגרמו לצלצול הפעמון, דבר שגילה את שקריהם של הנוצרים. בעקבות אותו מעשה החלו הנוצרים לרדוף את רבי שמעלקא, והוא נאלץ לברוח.[3]
הוא למד בעיירה אשוואר, הסמוכה לסאטמאר, ובגיל 13, כבר היה בקי בהרבה מסכתות[4], באותם שנים התחבר לצדיקי חבורת אשוואר. בגיל 12 הוחלט שילך ללמוד באחת מישיבות הונגריה, והוא התלבט בין ישיבת פרשבורג לישיבת לאקנבאך, הוא הטיל גורל וישיבת לאקנבאך נבחרה. כשהגיע לישיבה התברר לו שרבי שלום חריף אולמן כבר אינו ראש ישיבה בפועל כי אם בנו רבי שלמה זלמן, והוא למד אצלו, אך לאחר שהתברר כי רמתו גבוהה מכל הבחורים הוא הפך להיות חברותא של רבי שלום אולמן הישיש[5].
נישא לדבורה בת רבי אהרון שלמה הכהן[6] מאראניש־מעדיעש. לאחר חתונתו התגורר בעיירה אלמאש[7].
תפקידו הרבני
בשנת ה'תקצ"ג (1833) מונה לרבה של העיירה באלקאני, שם התגורר במשך כ-13 שנה[8]. עם הגיעו לעיירה, הקים בה ישיבה, בה לימד גמרא. לאחר מכן, עבר לכהן כרבה של העיירה חוסט[9], שם גם פתח ישיבה בה למדו בשיאה כ-100 תלמידים[10].
בשנת ה'תרכ"ה (1865) מונה לרבה של העיירה סעליש[11], לשם העביר את ישיבתו, שהחלה להתרחב ולהתפתח. בנוסף לתפקידיו הרבניים שימש כמוהל[12] ועסק בנגינה, הלחין מספר ניגונים המנוגנים בקביעות במספר חוגים, בהם ניגוני סדר הלל וברכת הרחת בשמים במוצאי שבת[13]. ישיבתו של רבי שמעלקא הוכרה יחד עם עוד כ-31 ישיבות כמכינה לקראת לימוד בפרשבורג. לאור הכרה זו, זכו תלמידי הישיבה לפטור משירות צבאי באזור[14].
בין היתר התפרסם רבי שמעלקא גם כפועל ישועות. את ברכותיו נהג רבי שמעלקא לתלות בזכות לימוד התורה, כך למשל כאשר היה מברך חולה היה מברך, שבזכות החידושים שחידש, או על ידי שלמד תורה, יתרפא[15].
רבי שמעלקא עמד בקשרים רבים עם גדולי התורה בדורו, בעיקר בשו"ת. בין היתר עם החתם סופר, הכתב סופר, בעל דברי חיים ועוד[16], ונחשב לחלק מצמרת רבני אירופה בתקופתו, כך למשל רבי שמעלקא היה חתום על קול קורא נגד החלטות הקונגרס בשנת ה'תרכ"ט (1869), שהביא למחלוקת בקהילות יהודת הונגריה[17].
לאחר פטירתו, מילא את מקומו ברבנות בנו רבי פנחס חיים קליין.
משפחתו
בניו
- רבי יעקב, אב"ד דטעטש ודבילקע
- רבי שלום, אב"ד האלמין
- רבי משה, אב"ד מסילאדיטשעה
- רבי פנחס חיים, אב"ד סעליש [22].
- רבי אליהו, אב"ד האלמין
- רבי נפתלי הירצקא.
בנותיו
מתלמידיו
- רבי יוסף מאיר וייס, בעל אמרי יוסף מספינקא
- רבי נפתלי הירצקא זילברמן מראצפערט
- רבי משה חיים ווייס, בעל ברית משה על הסמ"ג[24]
- רבי אברהם יצחק גליק, בעל שו"ת באר יצחק ויד יצחק
- רבי אהרן ישעיה פיש, אב"ד האדעס
- רבי משה שלמה ווייס, אביו של מחבר שמן למנחה
- רבי אברהם חיים איינהורן, בעל עצי העולה[25].
- רבי משה יונגרייז, אב"ד קאשוי
- רבי ברוך הענדלר, האלמין
חיבוריו
- צרור החיים - חידושיו על סוגיות הש"ס וליקוטים על דברי תורה
קישורים חיצוניים
- צרור החיים, מונקאטש תרלו, באתר היברובוקס
- צרור החיים השלם - א, ירושלים תשס"ה, באתר אוצר החכמה
- צרור החיים השלם - ב, ירושלים תשס"ה, באתר אוצר החכמה
- רבי שמואל שמעלקא קליין, באתר אהלי צדיקים
- רבי שמואל שמעלקא קליין מסעליש זצ"ל - ט' אדר תרל"ה - סיפורים על רבי שמואל שמעלקא בפורום אידישע וועלט (ביידיש)
- לכבוד יומא דהילולת רבי שמעלקא סעלישער זיע״א, בילקוט השבעתי אתכם
הערות שוליים
- ^ נכדת רבי צבי מטשארקוב, ואחיינית רבי פנחס בעל ההפלאה.
- ^ רבי שמואל שמעלקא קליין, צרור החיים, תולדות המחבר, עמ' ל"ז., באתר אוצר החכמה.
- ^ רבי שמואל שמעלקא קליין, צרור החיים, תולדות המחבר, עמ' ל"ו, באתר אוצר החכמה.
- ^ שלמה זלמן קליין, רבי שמעלקא, תל-אביב, ה'תשט"ז, עמ' 9-20; צרור החיים, ניו-יורק, ה'תשל"ה, הקדמה.
- ^ שלמה גוראריה, מרווה לצמא, גליון 2124 עמוד 12-13, כ"ט בסיוון ה'תשע"ד.
- ^ כונה בשם "רבי שלמה חריף".
- ^ רבי שמואל שמעלקא קליין, צרור החיים, תולדות המחבר, עמ' מ"ג, באתר אוצר החכמה.
- ^ מליצי אש, כרך ג', סימן קט"ז. אם כי לדעה אחרת, שהה בבאלקאני במשך כ-20 שנים (ש. הכהן ויינגרטן, ספר הזכרון לקהילת סעליש והסביבה, תל-אביב, ה'תשל"ו, עמ' 17-27).
- ^ משום שרבה הקודם של העיירה, רבי מנחם א"ש, עזב את התקפיד לצורך מילוי תפקיד אביו שנפטר אז, ברבנות העיירה אונגוואר.
- ^ י.י גרינוולד, מצבת קודש, עמ' 39.
- ^ היה זה לאחר שרבה של סעליש עבר לכהן כרבה הראשי של מדינת זיבן בערגען, וקהילת סעליש ביקשה מרבי שמעלקא שיעבור לכהן כרב בקהילתם, ורבי שמעלקא נענה לבקשתם. מסופר, שכאשר שמעו על כך בני קהילתו בחוסט, פתחו במאבק מול קהילת סעליש, במטרה להשאיר את רבי שמעלקא כרבם, אך לבסוף רבי שמעלקא אכן עבר לכהן כרב קהילת סעליש (ראו בצרור החיים, פרק תולדות המחבר, עמ' נ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)).
- ^ מסופר בהקדמה לחיבורו "צרור החיים", שרבי שמעלקא החל להיות מוהל בעקבות חלום שחלם בו התגלה דודו רבי שמעלקא, שציווה עליו לקחת את סכינו ולהתחיל בתפקיד המוהל.
- ^ ויינגרטן שם, עמ' 38.
- ^ ויינגרטן שם, עמ' 43, והערה 79.
- ^ רבי שמעלקא, עמ' 60.
- ^ ראו שו"ת חתם סופר, חלק אבן העזר, חלק א', סימן קט"ז; שו"ת כתב סופר, חלק אבן העזר, סימן פ"ח, פ"ט.
- ^ זכור לאברהם, ירושלים תשל"ב, עמ' ת"ב.
- ^ ראו: רבי אברהם שטרן, מור"ר שמואל מנחם ז"ל קליין אב"ד טשעטשאוויץ, מליצי אש, עמוד נח, אות קכד, באתר היברובוקס
- ^ המסורת הרבנית המפוארת שממנה הגיע יאיר לפיד, בלוג הספריה הלאומית.
- ^ מוזס ללפיד: באת ממשפחה בת 18 ילדים, באתר ערוץ 7, 11 בפברואר 2013.
- ^ יעקב אבוביץ, הגר"מ גרוס יעתיר בקבר סבו של לפיד לביטול גזירת הגיוס, ח׳ באדר ב׳ תשע״ד, באתר JDN.
- ^ ראו: הרב מו"ה פנחס חיים קליין, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת פ, עמוד 60, אות מז.
- ^ כונתה 'הרבנית דמעדיעש'.
- ^ : הרב מו"ה משה חיים ווייס, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת מ, עמוד 38, אות רפד.
- ^ ראו: הרב מו"ה אברהם חיים איינהארן בספר שם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת א, אות סב, עמוד 14