רבי יהושע בוקסבוים
 | |
| צועד ברחובות מארינבאד, מימין לשמאל: רבי מאיר לייב פרייא אב"ד שוראני, רבי יוסף צבי דושינסקי, ורבי יהושע בוקסבוים | |
| לידה | שבט תרל"ז |
|---|---|
| פטירה | כ"ג בסיוון תש"ד (בגיל 67) |
| השתייכות | רבני הונגריה, חסידות |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, תלמוד, אגדה, הלכה ופסיקה, חסידות, מוסר |
| רבותיו | רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר, רבי משה יוסף הופמן, רבי שמואל רוזנברג מאונסדורף, האדמו"ר רבי משה הלברשטם משינאווא |
| תלמידיו | ד"ר מרדכי בוקסבוים (אחיינו) |
| חיבוריו | "אור פני יהושע" |
רבי יהושע בוקסבוים (שבט תרל"ז - כ"ו בסיוון תש"ד; 1944-1877) היה אב"ד וראש ישיבה במגנדורף ובגלנטה (Galanta).
תולדות חייו
נולד לרב יוסף שהיה שוחט בעיר פאפא בהונגריה. לאחר הבר מצווה סייע בפרנסת המשפחה בחנות של הוריו. בשעות הערב ובזמנו הפנוי למד אצל הדיין רבי משה יוסף הופמן.
בגיל 16 נשלח ללמוד בישיבת אונסדורף אצל רבי שמואל רוזנברג (מחבר שו"ת "באר שמואל"). בגיל 22 הוסמך להוראה בידי ראש הישיבה ועל ידי רבי מרדכי יהודה לייב וינקלר. לאחר ההסמכה נישא והיה סמוך 10 שנים על שולחן חותנו, הרב מאיר חיים בלוך, בעיר אויהל. בתקופה זו כתב עשרות קונטרסים של דברי תורה. בשנים אלו גם התקרב לחסידות והיה לחסידו של רבי משה הלברשטאם משינאווא.
בשנת תר"ע התמנה לרבה של מגנדורף, בהמלצתו של רבו רבי שמואל רוזנברג, והקים בה ישיבה. בשנת תרפ"ב נבחר לכהן כרבה של גלנטה שבסלובקיה, במקומו של רבי יוסף צבי דושינסקי, ושם הקים ישיבה גדולה שבשיאה מנתה 230 תלמידים. הישיבה כללה חדר אוכל מסודר והתלמידים לא היו צריכים לאכול אצל בעלי בתים כפי שהיה מקובל. הרב דאג אישית לכלכלתם של בני עניים. הוא הקפיד מצד אחד על הופעה חיצונית מסודרת של התלמידים, ומצד שני נתן יחס אישי לכל תלמיד. הרב בוקסבוים עודד את לימוד התנ"ך והמוסר, מקצועות שלא מקובלים בישיבות, והוא עצמו לימד מוסר בהזדמנויות שונות. דגל בלימוד פשוט וברכישת בקיאות רחבה ככל האפשר, אך למרות זאת דרש מתלמידיו להעמיק אפילו על חשבון ההספק.
בשבת היה מתנהג במנהגי אדמו"רות, ערך שולחנות ודרש לפני תלמידיו.
היה ידוע באהבתו לארץ ישראל ועודד את תלמידיו לעלות לארץ, אך התנגד לציונות ותמך בפרחי אגודת ישראל שראה בהם משקל נגד לתנועה הציונית, הוא התלבט מאד אם לעלות לארץ ישראל, ולבסוף החליט להישאר עם קהילתו.
אחיינו ותלמידו היה ד"ר מרדכי בוקסבוים - משפטן ואיש ציבור חרדי בארץ ישראל, שכיהן כסגן ראש עיריית ירושלים.
בזמן השואה
בסיוון תש"ד נתקבלה פקודה לשלוח את יהודי גלנטה לאושוויץ. במקביל התקבל גם אישור לשחרר את ראש הישיבה ומשפחתו, אישור שניתן מתוך ההערכה הרבה שזכה לה אפילו מצד הנאצים. אולם הרב סירב, ולפני שיצאה הרכבת לדרכה נשא דרשה מרגשת לפני עדתו בנושא של קידוש השם על בסיס דברי חז"ל: "'בכל נפשך' - אפילו נוטל את נפשך".
לאחר תחילת הנסיעה ברכבת התבטא הרב שנוסעים ל"גן עדן" וביקש מתלמידיו ובני עדתו להצטרף עמו בשירת "אני מאמין". לפני חניית הרכבת באושוויץ קרא להגביר את עוצמת השירה. הרב נספה בכ"ו בסיוון במחנה ההשמדה אושוויץ[1].
משפחתו
- בנו רבי שמואל בוקסבוים.
- אסתר מרים אשת הרב יצחק מנחם אייכנשטיין מגלנטה.
חיבוריו
- אור פני יהושע - על התורה, ירושלים תש"י. מהדורה מתוקנת עם הוספות, ניו יורק תשנ"ה.
- אור פני יהושע - על סוגיות הש"ס, ירושלים תשכ"ד.
- נחלי יהושע - על התורה מועדים וסוגיות, מכתבים, ירושלים תשס"א.
מספר מכתבים של הרב, ושל אשתו הרבנית, מתקופת השואה, ניתן למצוא בספרה של ניצה קאליש "משיב נפש - מכתבים" (2018) ירושלים. הוצ' כתר.
לקריאה נוספת
- קאליש ניצה (2014). "משיב נפש- משפחת קאליש גלנטה". ירושלים. הוצ' כתר.
- קאליש ניצה (2018) "משיב נפש - מכתבים". ירושלים. הוצ' כתר.
- יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה חלק א', "המכון לחק בעיות החברה החרדית", ניו יורק תשט"ז
- הקדמת אור פני יהושע על חמישה חומשי תורה, הכוללת תולדות המחבר
- אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן
- יוסף תאשור, האני מאמין של רבי י. בוקסבוים מגלנטה, בתוך: "בית יעקב", תשכ"ה, קובץ ט', גיליון 73–74 עמ' 12–13
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ו, בני ברק, תשמ"ח, עמ' רלב-רסא.
קישורים חיצוניים
- זכור לאברהם - עטרת יהושע - חידושי תורה בהלכה ואגדה (ומכתבים) מרבי יהושע בוקסבוים - נכתב על ידי תלמידו הרב אברהם שישא.
- על הרב יהושע בוקסבוים באתר "זכור"
יהושע בוקסבוים (1877-1944), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
35672597יהושע בוקסבוים