רבי אהרן משה טויבש

הרב אהרן משה טויבש (תקמ"ז, 1787 - י"א בתמוז תרי"ב, 1852) היה רבה של יאס ומחבר הספרים "תועפות ראם" ו"קרני ראם" שעל שמו התפרסם. אבי משפחת טויבש, שהוציאה מתוכה רבנים רבים ברומניה ובגליציה.

ביוגרפיה

נולד בלבוב לרבי יעקב, שהיה ממשפחה מיוחסת לב"ח, מהרש"ל, לבוש ועוד. למד אצל הרב צבי הירש הלר מחבר הספר "טיב גיטין". נישא ללאה בתו של העשיר יצחק אייזיק וואהל מפרמישלא והתגורר ליד חמיו מספר שנים. לאחר מכן חזר ללבוב שם למד אצל רבי יעקב משולם אורנשטיין ה"ישועות יעקב", יחד עם בנו של ה"ישועות יעקב", רבי מרדכי זאב אורנשטיין. כמו כן נהג לנסוע מדי חודש ללמוד אצל רבי שלמה קלוגר בקוליקוב.

בשנת תק"פ בערך החל לכהן ברבנות סניאטין בגליציה. בין תלמידיו מתקופה זו היה הרב שלמה דרימר. בשנת תקצ"א היה מועמד לכהן כרבה של אובן ישן אך לא נבחר. בשנת תר"ב החל לכהן ברבנות יאס, על פי בקשת רב העיר הרב יוסף לנדא מחבר הספר "ברכת יוסף". לאחר תקופה נחלקו השניים בסוגיא הלכתית של מכירת חמץ כללית (כפי הנהוג כיום), כשדעתו של הרב טויבש הייתה שיש למכור את החמץ באופן פרטי. המחלוקת התרחבה לפולמוס עז, שני הרבנים הדפיסו חוברות להגנת דעתם, ואף גדולי הדור נדרשו לסוגיא. הרב לנדא הוציא את הקונטרס "סייג לתורה" (נדפס גם בשו"ת ברכת יוסף סימן ט"ו), כנגדו הדפיס הרב טויבש את הקונטרס "מודעה רבה", הרב לנדא השיב בקונטרס "משמרת לסייג" והרב טויבש השיב ב"הריסת משמרת" (הודפס גם בשו"ת אורי וישעי סימן קכ"א).

לאחר תקופה התפייסו הצדדים, כשהרב מתתיהו לנדא בנו של הרב לנדא (לימים רבה של פונזשט) נישא לנכדתו של הרב טויבש, בת בנו הרב יחיאל מיכל. מאז שיתפו פעולה הן בענייני העיר והן בליבון סוגיות הלכתיות.

בהיותו ביאס התרחבה השפעתו לרחבי חבלי רומניה והונגריה ההיסטוריות, כשמכל אזורים אלו פנו אליו בשאלות הלכתיות. בפולמוס על השוחט מברדיצ'ב, חיווה דעתו כדעת הרב ענזיל צוזמיר מסטרי וכנגד דעת הרב שלמה קלוגר. הוא פעל לאיחוד בין המתנגדים לחסידים ביאסי, ונלחם כנגד המשכילים שניסו לפעול לאיסור על הלבוש המסורתי. הוא נלחם נגד בתי ספר של המיסיון ביאס. המיסיונרים הלשינו עליו לשלטונות אך הוא הצליח להיחלץ מהפרשה, בסיועו של הקונסול האוסטרי.

נפטר בגיל 65. בנו הדפיס הספדים עליו בקונטרס "אבל משה".

צאצאיו

השאיר ארבעה בנים ושתי בנות. בין בניו:

• רבי שמואל שמעלקא טויבש, כיהן כרבן של אברטין, שינאווא ויאס. היה חותנו של רבי מרדכי מנדבורנה. בניו הם רבי שלום טויבש, רבה של בוטושאן; רבי אורי שרגא פייבל טויבש, רבה של יאס; ורבי יצחק אייזיק טויבש, אב"ד בריזנה ודרוטשין בגליציה.
• רבי יחיאל מיכל טויבש, רבה של וסלוי. בנו הוא רבי יצחק אייזיק טויבש, רב בברלאד ואחר כך בבוקרשט. נפטר בט' בתשרי ה'תרל"ח
• רבי יעקב טויבש, רבה של זידיטשוב ובהמשך של "גשר אדום"(רומ') שביאס, חתנו של רבי יהודה צבי מראזלא. היה רבה של זידיטשוב ואחר כך רבה של יאס. בנו רבי אלכסנדר סנדר טויבש היה חתנו של דודו רבי יחיאל מיכל טויבש מווסלוי והתמנה בשנת 1870 לרבה של ווסלוי במקום חותנו. בן נוסף הוא רבי יצחק אייזיק יששכר טויבש, אב"ד אוטיניא בגליציה.

חיבוריו

• קרני ראם על התורה
• שו"ת תועפות ראם
• קרני ראם הגהות וחידושים על הש"ס, וכן חידושים על המהרש"א והרי"ף.

בהקדמה לספר השו"ת, מספר בנו הרב שמואל שמלקה שאביו לא כתב הרבה, וגם חלק מהמעט שכתב נאבד ונגנב. כתב יד של פירושו על הרמב"ם נמצא ונערך על ידי מכון תועפות ראם להוצאת כתבי ידו.

חיבר פירוש על ספר הזוהר וספר יצירה.

לקריאה נוספת

• הרב וולף רוזנברג, קונטרס אור השמש, בתוך חיי עולם ברוקלין תשע"ה.
• הרב ישכר בעריש וייס, הגה"ק רבי אהרן משה טויבש זי"ע אב"ד יאס, עלים לתרופה, אלף כ"א-אלף כ"ב, בלק-פינחס תשע"ו.

קישורים חיצוניים

• אהרן משה בן יעקב טויבש (1787-1852), דף שער בספרייה הלאומית

• ר' אהרן משה טויבש, קרני ראם על התורה, מהדורת למברג, תרמ"א, באתר היברובוקס
• ר' אהרן משה טויבש, שו"ת תועפות ראם, מהדורת זולקווא, תרט"ו, באתר היברובוקס

• אשכול ב"אידישע וועלט פארומס", כולל תמונות ועץ משפחה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36177867אהרן משה טויבש