בית הכנסת המהרש"א
בית הכנסת המהרש"א באוסטרוה לאחר השיפוץ | |
מידע כללי | |
---|---|
שימוש | בית כנסת |
כתובת | רחוב צ'יקובסקובסקה 8 |
מיקום | אוסטרוה |
מדינה | אוקראינה |
קואורדינטות | 50°19′40″N 26°31′47″E / 50.3277551°N 26.5298283°E |
בית הכנסת המהרש"א הוא בית הכנסת העתיק של רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס, המהרש"א בעיר אוסטרוה Ostroh או ביידיש ובספרות היהודית "אוסטראה" (באוקראינית ורוסית: Острог). בית הכנסת נבנה לפני 600 שנה ואילו המהרש"א הרחיב אותו לצדדיו[1].
הקהילה היהודית באוסטרוה
הקהילה היהודית של אוסטרוה שראשיתה במאה החמש עשרה, הייתה אחד היישובים הוותיקים ואמידים ביותר בווהלין, אז פרובינציה של האיחוד הפולני-ליטאי, וכיום חלק מאוקראינה. הקהילה הייתה ביתם של גדולי ישראל, עליהם נמנו: רבי ישעיה הלוי הורוביץ - ה'של"ה הקדוש' רבי דוד הלוי סג"ל - המכונה 'הט"ז' המהרש"ל (רבי שלמה לוריא), רבי נפתלי כ"ץ מחבר הספר 'סמיכת חכמים', ור' שמואל אליעזר הלוי אידיליש - המהרש"א.
היסטוריה של בית הכנסת
במהלך ההתקוממות של חמלניצקי באמצע המאה ה -17 נגרם הרס לבית הכנסת על ידי חמלניצקי, מאות שנים מאוחר יותר, הבניין נפגע בתקופת השואה ולאחר מכן השתמש כמחסן תרופתי תחת הסובייטים.
בית הכנסת המהרש"א נתפרסם עקב שנחשב לאחד היחידים בעל קדושת בית כנסת, ללא ההיתר המיוחד ללמוד בה ולסעוד בה ולשמש אף כ'בית מדרש'[2].
ישנה כמה גירסות לתולדות בית הכנסת, הגירסא המקובלת כי בית הכנסת קדם למהרש"א והוא הרחיבו ושיפצו ואף הוסיף לו עזרת נשים, עם זאת יש הסבורים כי המהרש"א הניח את אבן הפינה לבית הכנסת[דרוש מקור] כמה חוקרים סבורים כי בית הכנסת הוא בן למעלה משמונה מאות שנה. המסורת מספרת כי בבית הכנסת כתב המהרש"א את פירושו הנודע על הש"ס[3].
בזמן המלחמה הרוסית-פולנית הצבא הרוסי הגיע לפאתי אוסטראה, בית הכנסת שעמד בכניסה לעיר נדמה לרוסים כמבצר, מאות יהודים מבוהלים הסתגרו במשך יומיים בבית הכנסת. הרוסים ירו על הבניין ורק בנס לא ניזוק. ביום השני חדר פגז אחד אל בית הכנסת ובדרך נס לא התפוצץ, לזכר הנס תלו בבית הכנסת את הפגז באולם התפילה, כיום ניתן לראות את פגז הנס במוזיאון העיר של אוסטראה[1].
ישיבת מהרש"א
בבית הכנסת הוקמה ישיבה על שמו של המהרש"א לאחר מלחמת העולם הראשונה, הסיבות להקמת הישיבה הייתה יוזמתו של בוגר ישיבת מיר שהתגורר במקום להקים ישיבה בסגנון ליטאי לבני המקום שהיו יותר חסידיים, החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודנזסקי עזרו וסייעו לפתיחת הישיבה הישיבה לרגל שלוש מאות שנה לפטירת המהרש"א. ישיבת המהרש"א נפתחה בשנת ה'תרצ"א ועמדה עד לפלישת הרוסים ב-1939 אז נמלטו בני הישיבה כ-140 במספרם לוילנה[4][5].
בית הכנסת אחרי מלחמת העולם השנייה
בשנות שלטון הקומוניזם הולאם המקום והפך למחסך תרופות ממשלתי.
בשנת תשע"ו החל בשיפוץ הבניין חבר מועצת העיר אוסטראה היהודי מר גריגורי הרשינוב בעזרתם של הרב הלל כהן ומר אנטולי שיינגייט בפרויקט שיקום והצלת בית הכנסת ההיסטורי. כמו כן נאספו מאות מסמכים המעידים על ההיסטוריה של בית הכנסת, שיפוצו על ידי המהרש"א ואפילו נמצא פגז הנס בתמונות היסטוריות תלוי בבית הכנסת. בית הכנסת נפתח לתפילה לקראת חודש אלול תשע"ט[2].
קישורים חיצוניים
- The Great Maharsha Synagogue in Ostroh: Memory and Oblivion. Have we reached the point of no return?
- רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס זצ”ל, באתר אומן שלום
- גלויה המציגה את חזית בית הכנסת בתחילת המאה העשרים, בי תהתפוצות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוסטראה – בית הכנסת העתיק המהרש"א, באתר איחוד והצלה אוקראינה
- ^ 2.0 2.1 יוחנן בלייך, בביהכ"נ העתיק של המהרש"א: 'אני מאמין', באתר כיכר השבת, 10.02.19
- ^ זאב בלוי[https://www.jdn.co.il/video/1106212/ תיעוד מרגש: זיץ בבית הכנסת שהיה נטוש במשך עשרות שנים', באתר חדשות היהדות החרדית, 11.02.2019
- ^ ספר כצור חלמיש, בן ציון קליבנסקי. (עמוד 177)
- ^ מכתב בקשת עזרא מראשי ישיבת מהרש"א
26578428בית הכנסת המהרש"א