רבי יונה לנדסופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יונה לנדסופר (1678, תל"ח - 1712, ט' בתשרי תע"ג), רב, פוסק, ומגדולי רבני בוהמיה. מכונה המעיל צדקה על שם ספרו.

תולדותיו

נולד לאליהו וגיטל בת רבי בצלאל הלוי ברנדיס, שהיה בנו של הרב הקצין שמואל ברנדיס, בנם של הרב הקצין שמעון וגיטל ברנדיס, בת המהר"ל מפראג. רבי יונה גדל בפראג, למד אצל רבי אברהם ברודא, והתפרסם כאחד מחכמיה, על אף שנפטר בגיל צעיר (34), עשה רושם גדול בעולם ההלכה עוד בחייו.

היה סופר סת"ם[1] במקצועו. בני דורו שבחו את גדולתו, החיד"א כותב עליו "חיבור מהר"ר יונה לנדסופר נחמד מאד"[2], וה'דמשק אליעזר' כותב "אומרים בני דורו על רבינו שאין זה ילוד אשה"[3]. שימש כנציג באחד הוויכוחים מול השבתאיים, יחד עם רבי משה חסיד, לתפקיד זה נבחר על ידי רבו רבי אברהם ברודא.[4]

התכתב עם רבי צבי אשכנזי החכם צבי, והשלים בינו לבין רבו, האשל אברהם. נחלה בגיל צעיר, ונתעוור, ונפטר בגיל 34 ביום ט' בתשרי תע"ג. צוואתו נדפסה בספר 'דרך טובים', שנדפס בפרנקפורט דמיין תע"ז.

חיבוריו

כתב ספרים רבים, מתוכם התפרסמו שלשה עם הסכמות גדולי רבנו דורו רבי יחזקאל לנדא, רבי אלעזר פלקלש, רבי יונתן אייבשיץ, לאחר פטירתו:

את ספר מעיל צדקה הכין לדפוס בחייו, והדפיסו בעילום שם, אף על פי שהיה זה סוד גלוי בעיר, כפי שכותב הרב יחזקאל לנדא, בעל הנודע ביהודה, בהסכמתו: "ידעו מאן ניהו מר" - ידוע מיהו הכותב. מתוך ספר זה מפורסמת קביעתו את שיעור ה'גריס', שהוא השיעור המקסימלי של כתם שנמצא על בגד, אשר ניתן לתלות במקור חיצוני ולסייגו מדין נדה. לספר צורף שרטוט בגודל אמיתי, ובמשך דורות היו משתמשים בו להשוות ולמדוד כתמים. מה שגרם לשיבוש במהדורת צילום חדשה של הספר, שלא הביאה בחשבון שהשרטוט תוכנן לגודל מסוים. בסוף הספר בא קונטרס בנושאי הנדסה, שכתב כתשובה לשאלה שנשאל מחכמי ההנדסה בדורו "מלוקט מדברי אוקלידס".

גם הספר 'בני יונה' משמש כספר יסוד ומעמדו מכובד בהלכה, אחת מפסיקותיו המפורסמות היא "חומשין שנדפסו על ידי עכו"ם, אין נמנעין מקרוא בהן".

על ספר זה כתב רבי אברהם דוד מבוטשאטש את ספרו דעת קדושים.

ספר 'כנפי יונה' מקיף את שולחן ערוך יורה דעה עד לסימן קי"א.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אביו היה סופר המדינה ומזה כינויו, ראה ספר היחש, וספר אשל הגדולים
  2. ^ שם הגדולים מערכת ספרים קסח'
  3. ^ בסוף ספר תורת חטאת לרמ"א, ווילהרמשרדורף, תעח'
  4. ^ תיאור המעשה מובא בספרו של רבי יעקב עמדין "מטפחת ספרים", פרק א.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30589620יונה לנדסופר