רבי זאב וולף מליז'נסק
| תפקידים נוספים | רב העיר ליז'נסק |
|---|---|
| פטירה | ה'תקנ"ג |
| חיבוריו | לשון הזהב |
רבי זאב וולף (נפטר בתקנ"ג) היה רב העיר ליז'נסק בתקופתו של רבי אלימלך מליז'נסק, ומחבר ספר "לשון הזהב" על מסכתות ברכות, שבת ועירובין.
קורות חייו
נולד לרבי אלעזר, מנכדי רבי יצחק אב"ד פוזנא. למד בדוקלא אצל רבי יעקב יצחק סג"ל (לימים אב"ד צילץ ופרשבורג) מחבר ספר "אמרי רברבי". לאחר מכן עבר לסטריז'וב, שם כיהן כראש הישיבה וייתכן שאף שימש כרב העיר[1][2]. בסביבות שנת תקכ"ד מונה לרבה של ליזענסק, שם כיהן עד לפטירתו.
בליזענסק היה אומר שיעורים לפני תלמידים. הוא לא כתב את שיעוריו מחמת עול הציבור ורבנות העיר, אך לאחר פטירתו של רבי אלימלך מליז'נסק קיבל עליו לכתוב את שיעוריו ואת חידושיו[3], וכתב את ספרו "לשון הזהב" על מסכתות ברכות, שבת, ועירובין. הספר מסכם את שיעוריו הן מתקופת כהונתו כראש הישיבה בסטריז'וב והן בתקופתו בליז'ענסק[4].
היה מקורב מאד לרבי אלימלך מליזענסק. רבי יחזקאל שרגא משינאווא הגדיר את יחסיו עם רבי אלימלך כ"חבר דבוק מאח"[5].
נפטר בשנת תקנ"ג ונקבר בליזענסק, מקום קבורתו המדויק אבד עם השנים.
בין השנים תרנ"ט - תרס"א הדפיסו צאצאיו את ספריו בורשה ובפיטרקוב עם הסכמות מרבים מצדיקי החסידות, ביניהם: רבי יחזקאל שרגא משינאווא, רבי שלמה מבאבוב, רבי דוד משה מטשורטקוב, רבי יצחק מבאיאן, ה'שפת אמת' ובנו ה'אמרי אמת' מגור, רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה, רבי יחזקאל מראדומסק, ה'אבני נזר', רבי צדוק הכהן מלובלין.
גילו
המדפיס של ספרו "לשון הזהב" - אברהם יוסף פישר מלודז' כתב בשער הספר ”מהור"ר זאב וואלף זצלה"ה אבד"ק ליזענסק נפטר בשיבה טובה בן קי"ג שנים בעיר ליזענסק”. אולם לקביעה זו אין מקור נוסף, ורבי זאב אף לא כונה בתואר כמו "הישיש" המורה על גילו יוצא הדופן. כמו כן, מכך שבספר מצוטט פעמיים רבי יצחק סג"ל מדוקלא שנולד בשנת תס"ב, במילים "שמעתי... כד הוינא טליא", ניתן להסיק שהיה כבן שבעים בפטירתו[6].
משפחתו
אחיו היה רבי צבי הירש מריישא מחבר ספר 'גאון צבי', אחותו ביילא הייתה אמו של רבי אליעזר פישל מסטריז'וב.
בנו מוזכר בספרו על מסכת עירובין[7], ויש ששיערו ששם בנו או חתנו היה רבי דן מרדכי רב בליזענסק[8].
קישורים חיצוניים
ספריו
- לשון הזהב, על מסכת ברכות, באתר אוצר החכמה
- לשון הזהב, על מסכת שבת, באתר אוצר החכמה
- לשון הזהב, על מסכת עירובין, באתר אוצר החכמה
מאמרים
- מרדכי גרליץ, צנתרות הזהב - ב, ב, באתר אוצר החכמה
- נפתלי אהרן וקשטיין תעלומת זקנותו המופלגת של בעל לשון הזהב
- נפתלי אהרן וקשטיין פרק שני - לשון הזהב
- הרב אברהם מנחם הורוויץ, תולדות רבי זאב וואלף מליזענסק בתוך: קובץ "עץ חיים - באבוב", גליון כה
הערות שוליים
- ^ נפתלי אהרן וקשטיין, ויתילדו - 144, תוספת תורנית לעיתון המודיע, י"ט באדר תשע"ג.
- ^ אולם הרב אברהם מנחם הורוויץ, במאמרו תולדות רבי זאב וואלף מליזענסק, בתוך: קובץ "עץ חיים - באבוב", גליון כה, כתב שהוא היה שם רק לשהות ארעית.
- ^ ”נלאיתי לכתוב יותר מה שחידשתי ת"ל במסכת כולה עד גמירא, וכן הרבה מסכתות שלמדתי בישיבת תלמידים, מחמת עול ציבור, כי יבואו אלי לדרוש את משפטם, וגם שאר צרכי ציבור, ועול תלמידים שהעמדתי ת"ל, רוב האומרים כלה דבר יום ביומו, ולא כתבתי אלא מעט לעת הפנוי.
אמנם, עתה בשנת תקו"ם תרחם ציון, כאשר ניטלה הוד תפארת דתוה"ק, וידידי אוהב נפשי צמיד לבי החסיד המנוח מוהר"ר אלימלך זצלה"ה זי"ע ועכי"א נסתלק ועלה למרום, וארא כי הגלות מתגברת עלינו, והתורה נתמעטת בכל יום ויום בעוה"ר, קבלתי עלי כל מה שיעלה על רעיוני, הן בהקיץ הן בשינה, אכתוב על הנייר שיהיה לזכרון לדורי דורות, ומן השמים יעזרינו לגמור על מסכת זו ועל שאר המסכתות, ויגדל תורה ויאדיר בב"א”. - מתוך דבריו במסכת שבת דף פ"ה ע"א. - ^ נפתלי אהרן וקשטיין, ויתילדו - 144, תוספת תורנית לעיתון המודיע, עמ' ל"א.
- ^ הסכמתו לספר לשון הזהב, באתר אוצר החכמה.
- ^ נפתלי אהרן וקשטיין תעלומת זקנותו המופלגת של בעל לשון הזהב; הרב אברהם מנחם הורוויץ, תולדות רבי זאב וואלף מליזענסק, בתוך: קובץ "עץ חיים - באבוב", גליון כה.
- ^ לשון הזהב, עמוד 48 ד"ה בתוס' בד"ה א"ר ירמיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ספר זרעא קדישא עמוד ש"י.