רבי מאיר מלובלין

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (ה'שי"ח לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

תולדותיו

רבי מאיר נולד בלובלין שבפולין בשנת ה'שי"ח, וכבר בילדותו נודע כעילוי. הלך ללמוד בישיבה בקראקא, שם התחתן עם אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק כ"ץ. ב-ה'שמ"ב עבר ללובלין בכוונה לייסד בה ישיבה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-ה'שמ"ז חזר לקראקא למלא את מקום חותנו שנפטר והתמנה לראש ישיבה ולאב"ד. ב-ה'שנ"ה נתמנה לרב בלבוב, שם כיהן עד שנת ה'שע"ג אז נאלץ לעזוב את כס הרבנות בעקבות הסכסוך על הגט מוינה. חזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, בט"ז באייר ה'שע"ו.

שו"ת מהר"ם לובלין, ורשה, ה'תרמ"א

שיטת לימוד ופסיקה

המהר"ם היה פלפלן, ודן רבות בדברי רש"י והתוספות, דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס לאחר מכן בסוף כרכי התלמוד בבלי תחת השם "מהר"ם", בצמוד לפירושי המהרש"א והמהרש"ל החל ממהדורת אמסטרדם ה'תקט"ו. פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי הראשונים.

בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת השלחן ערוך, והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעינים עצומות על פסקי המחבר והרמ"א (ראה למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.

הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.

הסכסוך על הגט מוינה

בשנת ה'שע"ב סידרו רבי מנוח הענדל ורבי יהושע פלק כץ ("הסמ"ע"), גט בווינה, לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל, לא ביטלו הרבנים את הגט. המהר"ם כתב תשובה ארוכה בעניין, והתיר לאשה לחזור לבעלה, על ידי ביטול הגט. למרות שרבנים חשובים כבעל ה"לבוש" תמכו בעמדתו, מכיוון שהמהרש"א והסמ"ע התנגדו, אחד מהרבנים החשובים בלבוב מחה נגדו בחריפות, ובשל כך נאלץ המהר"ם לעזוב את לבוב.

תלמידים מפורסמים

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0