נודע ביהודה
 | |
| ספר נודע ביהודה, מהדורא קמא, ה'תר"מ (1880), ורשה. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יחזקאל לנדא |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | תקל"ו (1776) |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורות נוספות | ה'תר"מ, ה'תש"ך, ה'תשנ"ד, ה'תשנ"ח |
| מספר כרכים | 2 |
| מקורות לכתיבת הספר | תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ופסקי הראשונים |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 990019834400205171 |
| ויקיטקסט | נודע ביהודה |
| היברובוקס | https://hebrewbooks.org/1497 |
| הספרייה הלאומית | 001983440 |
נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי יחזקאל לנדא, העוסק בחלקי האורח חיים היהודי והתורני. הספר חובר בפראג, אזור מגוריו של המחבר, בשנים ה'תקל"ג (1733) - ה'תקנ"ג (1793) ונקרא על שם אביו של המחבר, רבי יהודה לנדא. הספר כולל 853 שאלות ותשובות הלכתיות, העוסקים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הספר חובר במשך למעלה מ-40 שנה, ועם הוצאתו לאור השפיע במידה ניכרת על עולם השו"ת היהודי-תורני, ובמשך השנים הודפסו עשרות מהדורות לספר.
על שם הספר נקרא רחוב "נודע ביהודה" בשכונת קריית ספר במודיעין עילית.
מבנה הספר
הספר מחולק לשתי מהדורות - מהדורה קמא שנדפסה בחיי המחבר, ומהדורה תנינא אותה הדפיסו בני המחבר, רבי שמואל ורבי יעקב. התשובות ההלכתיות המופיעות בספר השו"ת, מקוטלגות לפי ארבעת חלקי שולחן ערוך, בהם פסקים העוסקים בדינים של ימות ומועדי השנה, הלכות כשרות, הלכות אישות, דיני ממונות ועוד.
הספר מייצג קובץ חלקי בלבד של תשובותיו של רבי יחזקאל, מאחר ורבים מהם אבדו ונגנבו במהלך בשריפה שהייתה בביתו בשנת תקל"ג. הדבר התפתח לכדי גניבה ספרותית, כאשר רבנים שונים ייחסו לעצמם את תשובותיו הגנובות של הנודע ביהודה[1].
תוכן
הנודע ביהודה ממעט להסתמך על דברי האחרונים, ורוב פסיקותיו מבוססים ישירות על דברי הגמרא והראשונים. הוא אף מבקר רבנים שביססו את פסיקותיהם על דברי פוסקים אחרונים[2]. באחת מתשובותיו הוא מטיח דברים בפני המבססים את פסקיהם על האחרונים, ובין היתר מתבטא כי ”אין לנו להשען על הכרעתם יותר מעל הכרעתנו וא"כ למה זה נבלה זמנים באריכות דברים בחוגי הלומדים..”[3].
כאשר פנה אליו רב שרצה לנמק את השגותיו על חיבור הצל"ח, בסברות לכאורה של התוספות והר"ן, השיב[4] בדברים חריפים והגיב שעיוות את דבריהם, זאת לאחר שערך בירור מעמיק בנושא[5]. בעריכתו, התמקד רבי יחזקאל במקורות הנושאים, והיה דן בנושאים שיש להם מקורות או בסיס בגמרא[6]. למרות זאת, היה רבי יחזקאל משיב גם על שאלות בנושאי מנהגים שונים, אם כי היה מדגיש שאינו מרוצה מהפניה[7].
חלק מהפסקים המופיעים בספר נודעו והפכו לסוגיות מפורסמות וחלק מן האחרונים אף ביקרו אותם, כמו הכשרת משקה המעד שנעשה עם קרום שלפוחית האוויר של דג חידקן ענק (Huso Huso) האסור באכילה[8], התרת גילוח הזקן בחול המועד[9] ועוד.
חיבור הספר
כבר בהיותו בגיל 24, החל להשיב שאלות ותשובות שהגיעו מרחבי העולם[10].
הערות והוספות על הספר
בשל חשיבותו הרבה של הספר נוספו עליו במהדורות מאוחרות יותר הערות והוספות מפוסקי וגדולי הדור, וביניהם:
- הרב ברוך פרנקל מחבר ספר ברוך טעם
- הרב יוסף שאול נתנזון רב העיר למברג
- הרב יונתן אבלמן אב בית דין ביאליסטוק
- הרב משה סופר מחבר ספר חתם סופר
- הרב יצחק אלחנן ספקטור רב העיר קובנה
- הרב דוד טעביל רב העיר ליסא
- הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מחבר ספר בית הלוי
- הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ראש ישיבת וולוז'ין
- הרב חיים מוולוז'ין מייסד ישיבת וולוז'ין
- הרב אברהם ישעיהו קרליץ מחבר ספר חזון איש
לקריאה נוספת
- מעוז כהנא, מהנודע ביהודה לחתם סופר, הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן, מרכז זלמן שז"ר, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- אריה ליב גלמן, נודע ביהודה ומשנתו, מהדורה ירושלים, ה'תש"ל, פרק רביעי, איש האשכולות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- יעקב שלמה תפילנסקי, "נודע ביהודה – שו"ת", בתוך: אמרי ספר, עמ' רע"ג–רע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
מהדורות
- הספר נודע ביהודה באתר ויקיטקסט
- נודע ביהודה, מהדורה ראשונה - פראג תקל"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ גלמן, אריה ליב בן יוסף, הנודע ביהודה ומשנתו, ירושלים תש"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ נודע ביהודה, מהדורה תניינא, יורה דעה נ"ה.
- ^ נודע ביהודה, מהדורה קמא, יורה דעה, סימן נ"ה.
- ^ נודע ביהודה, מהדורה תנינא, חלק יורה דעה, סימן נ"ג.
- ^ אריה ליב גלמן, נודע ביהודה ומשנתו, ירושלים, ה'תש"ל, פרק איש השלום והמלחמה, עמ' כ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ אריה ליב גלמן, נודע ביהודה ומשנתו, ירושלים, ה'תש"ל, פרק איש השלום והמלחמה, עמ' כ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ נודע ביהודה, מהדורת קמא, חלק יורה דעה, סימן פ"ו.
- ^ נודע ביהודה, מהדורה קמא, חלק יורה דעה, סימן כ"ו.
- ^ רבי יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורא תניינא, אורח חיים, סימן צ"ט.
- ^ נודע ביהודה - תולדות וקורות חייו של רבי יחזקאל לנדא, עמ' מ"ה, באתר אוצר החכמה.