רבי יוסף תאומים
 | |
| קברו של הרב יוסף תאומים | |
| לידה |
ה'תפ"ז שצ'ז'ץ, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
י' באייר ה'תקנ"ב (בגיל 65 בערך) פרנקפורט על האודר, ממלכת פרוסיה |
| כינוי | הפרי מגדים |
| מקום קבורה |
 פרנקפורט על האודר, ברנדנבורג |
| תחומי עיסוק | תלמוד הלכה מקרא |
| רבותיו | רבי מאיר תאומים |
| חיבוריו | פרי מגדים, פורת יוסף, גינת ורדים, תיבת גמא, שושנת העמקים, ספר נטריקן, נועם מגדים, הגיון לב, ספר המגיד, אֵם לבינה, מתן שכרן של מצוות |
רבי יוסף תאומים (ה'תפ"ז - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) מגדולי פרשני שולחן ערוך. נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים (פמ"ג).
קורות חייו
נולד ב-ה'תפ"ז בכפר שטריץ שליד לבוב, בפולין (כיום באוקראינה)[1]. לרבי מאיר תאומים, ולגיטל בת רבי שלום. עם לידתו עברו הוריו ללבוב שם כיהן אביו כדיין, מגיד מישרים, ומורה צדק. בצעירותו למד תורה מאביו, בגיל שמונה עשרה הדפיס כמה מחידושיו בסוף ספרו של אביו. בסביבות שנת תק"ד עבר להתגורר בקומארנו, שם נישא לטויבה בת רבי אליקים.
בקומארנו התגורר מעל עשר שנים, בהם שימש שם כ'מלמד' לבני תושבי המקום, ובכל שעותיו הפנויות התמסר ללימוד ולכתיבת ספריו.
בין תקכ"ז לתק"ל עבר לברלין, מאחר שבקומארנו הופרע מלימודו. שם המשיך בכתיבת ובהדפסת ספריו. בשנות מגוריו בברלין לימד בין השאר בבית מדרשו של העשיר דניאל יפה. בשנים אלו היו לו מספר היתקלויות עם חתנו של יפה, המשכיל דוד פרידלנדר, שלא ראה בעין יפה את בואו לברלין[2].
לאחר פטירת אביו בשנת תק"ל, פנו פרנסי לבוב אליו בבקשה שיבוא למלא את מקומו. הוא סירב בנימוק שהוא עסוק בהשלמת ספריו והדפסתם. בסוף תקל"ד נענה לבקשתם והתמנה לדיין, מגיד מישרים, ומורה צדק בלבוב.
בשנת תקמ"א התמנה לרב ואב בית דין בפרנקפורט על האודר, (Frankfurt am oder, כיום בגרמניה), בה כיהן אחת עשרה שנה. בהיותו בן שישים וחמש נפטר ונקבר בפרנקפורט על האודר, בי' באייר תקנ"ב[3].
אביו היה מקורב לרבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט, והוא מזכיר את שניהם (בחייהם) בספרו "נופת צופים - מאירת עיניים"[4]. גם הפרי מגדים מזכיר בחיבורו את רבי גרשון מקיטוב[5]. הפרי מגדים אף ביקר בצל המגיד מזלוטשוב[6]. מקובל בשם מהרי"ד מבעלזא, שאמו של רבי יוסף נישאה בזווג שני למגיד ממזריטש ורבי יוסף נסע אף אליו[7].
| תקופת חייו של רבי יוסף תאומים על ציר הזמן |
|---|
 |
דרכו בלימוד ותכונותיו
בילדותו לא היה רבי יוסף מן המחוננים בכשרונות עילאיים, וגם בגדולתו, כשכבר התפרסם כאחד מגדולי הדור, היה נוהג לבקש כי לא יפסיקוהו בדרשתו בשאלות וקושיות, כדי שלא יתבלבל. רבי יוסף היה שקדן ומתמיד גדול, וכמעט לא פסק פומיה מגרסה. היה ידוע בענוותנותו הרבה, עד כדי שגם כשהיה ראש ישיבה ורב עיר היה חותם על אגרותיו "יוסף מלמד" (על שום שהיה מלמד תינוקות) בלבד.
רבי יוסף התנגד לשיטת הפלפול שכלשונו "למדנים תורניים האוהבים פלפול של הבל, אבני בהו על קו תהו, ושונאים איש הישר הולך"[8], וצידד בלימוד לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. קו זה הובילו בחיבורו 'פרי מגדים'. קושיות סבוכות בלימוד היה פותר מתוך עיון מרובה בתלמוד ובראשונים.
חיבוריו
רבי יוסף תאומים, נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים על השולחן ערוך. החיבור היה לאחד מפרושים החשובים של השולחן ערוך, ונתחברו עליו ספרים וקיצורים רבים. רבים מהפוסקים האחרונים, דוגמת "משנה ברורה" מסתמכים עליו רבות.
ה"פרי מגדים", ושאר ספריו, ידועים בעיקר בשל חדירתם לעומק הסוגיות, מבלי להיכנס לפלפולים עמוקים. המסורת מספרת כי לפני שכתב את חידושיו נהג ללמוד את הנושא עשרים פעמים. כמו כן מסופר עליו כי את מסכת חולין למד במשך עשרים שנה רצופות קודם שהתחיל לכתוב את חידושיו עליה, ורק אחרי שחזר עליה 101 פעמים והייתה שגורה על פיו עם מפרשיה, כתב את פירושו 'פרי מגדים' לחלק "יורה דעה" בשולחן ערוך[9].
את ספרו "פרי מגדים" כתב מספר פעמים, בהן שכתב את כולו מחדש. מסיבה זו פעמים רבות נמצאות בספרו הפניות למה שכתב במקום אחר ואינן בנמצא.
חיבורו 'פרי מגדים' מכיל פירושים, הערות וביאורים על חלק אורח חיים של השולחן ערוך, ועל חלק יורה דעה. החלק על אורח חיים כולל שני חלקים: "משבצות זהב" שהוא פירוש לספרו של הט"ז, ו"אשל אברהם" על סדר המגן אברהם. נדפס לראשונה בפרנקפורט בשנת ה'תקמ"ו. החלק על יורה דעה כולל שני חלקים, "משבצות זהב" על הט"ז, ו"שפתי דעת", על סדר הש"ך, נדפס לראשונה בשנת ה'תע"א בברלין.
בעבר נדפס ה"פרי מגדים" בסוף כל כרך של השולחן ערוך. במהדורות החדשות של שולחן ערוך שנדפסו לאחרונה היו שהחלו להדפיסו סביב ה"שולחן ערוך" עצמו, עקב חשיבותו.
בפתיחת ספרו כתב המחבר מאמר ארוך בו הוא מסכם באריכות את כל הדינים הנוגעים למורה הוראה בסדר הוראת ההלכה לשואלים. חיבור זה יחיד מסוגו ובעל חשיבות רבה לכל פוסק. כמו כן נודע ה"פרי מגדים" ב"פתיחות" שהוא מקדים לכל נושא הלכתי ב"שולחן ערוך", בו הוא מבהיר את עקרונות ויסודות העניין.
בין ספריו האחרים:
- ראש יוסף - חידושים על שבע מסכתות: חולין, ברכות, שבת
, פסחים, ביצה, מגילה, קידושין, יוזפוב ה'תרמ"ב, ולבוב ה'תרכ"ג ו-ה'תרמ"ב (בכל דפוס נוספו עוד מסכתות). - פורת יוסף - חידושים על מסכת יבמות וכתובות (זאלקווא ה'תקט"ז) .
- גינת ורדים - 70 כללים בתלמוד, וסברות מחודשות (פפד"א ה'תקכ"ז).
- גנת וורדים - פירושים על התורה, (פפד"א ה'תקמ"ב), נכלל בתוך ספרו של אביו ר' מאיר תאומים רב פנינים. חזר ונדפס בספר נפרד בקולומיה ה'תרמ"ג ועוד.
- שושנת העמקים - כ"ד כללי התלמוד, ורשה ה'תרס"ט.
- ספר נטריקן - ר"ת נשמה טהורה רוב ימי' קדושה נצחית, פירוש מילים בתלמוד ודברי מוסר ואגדה, בילגורי ה'תר"ע. בסוף הספר נדפסו תולדות יוסף (רבינו יוסף תאומים), מאת ר' צבי יחזקאל מיכלזאָהן מפלונסק. הספר נדפס בהסכמותיהם של ר' מנחם מענדיל אלטר מגור, ר' אברהם במוהר"י יהודה ליב איגר מלובלין, ר' אהרן מנחם מענדיל גוטרמאן מראדזימין, ור' יצחק זעליג מורגנשטרן מקאצק סאקלוב.
- נועם מגדים - באורים ומנהגים על סדר התפילה, לבוב ה'תרי"ט, נדפס גם בתוך סידור הגיון לב.
- ספר המגיד - פירושים עה"ת והפטרות ודרשות לשבתות ויו"ט עם באור על פרקי אבות, השלימו בשנת תקל"ו בלבוב. מופיע באתר היברובוקס ב3 חלקים: חלק א, חלק ב, חלק ג.
- אֵם לבינה - שרשים בלשון הקודש, ארמית ותלמודית בשלשה א"ב והקדמות.
- מתן שכרן של מצות - שמונה חקירות בעניין שכר ועונש, וילנה ה'תרל"ח.
- סדר גיטין וחליצה.מופיע בספר זיכרון "שם משמעון" על שם הרב משה שמעון זיוויץ מפיטסבורג ארצות הברית. יצא לאור על ידי זאב לייטר תשכ"ה. הספר מופיע באתר HEBREWBOOKS תחת הכותר":סדר גיטין וחליצה". פיטסבורג תשכ"ה.
במהלך השנים נדפסו חיבורים שונים שמטרתם ללקט ולבאר את דברי פרי מגדים בספריו. ביניהם גם הספר שאלות ותשובות הפרי מגדים, שליקט ר' אפרים לייכטג מספרי הפרי מגדים, קישוארדה ה'תרצ"ה.
מלבד הספרים שפורסמו, הרב תאומים הותיר חיבורים רבים שלא הגיעו לדפוס.
לקריאה נוספת
•מבוא לספר תיבת גמא הוצאת 'זכרון אהרון'.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פמ"ג |
- "תאומים, יוסף בן מאיר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 221, באתר HebrewBooks
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי יוסף תאומים", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 824-825, באתר HebrewBooks
- רבי יוסף תאומים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, תולדות יוסף, בתוך: רבי יוסף תאומים, נטריקן, בילגורייא תר"ע; אברהם בלוי, משואות, בני-ברק תשכ"ח, עמ' קמג-קנא. ברוב המקורות מופיע שנולד בלבוב ונפטר בד' אייר.
- ^ מאיר להמן, האולר, פרק ג' עמ' 176-7, הוצאת פלדהיים תשס"ט (אנגלית).
- ^ על פי מרדכי גנוט, תאריך פטירתו של רבנו בעל "פרי מגדים" זצ"ל, המודיע, יג אלול תש"ן, עמ' ג. לעומת זאת, יהודה לייב פישמן מימון בספרו "שרי המאה" ציין את פטירתו בד' אייר.
- ^ ראו כאן וכאן.
- ^ אורח חיים סי' תקס"א 'אשל אברהם' סק"א.
- ^ עיין הקדמת 'עצי עדן' (לרבי יצחק אייזיק מקאמארנא, זרעים): "כשבא אצלו הגאון בעל 'פרי מגדים', כיבד אותו הרה"ק מזלאטשוב ביותר, ואמר לו שהכריזו ברקיע שיזכה לקבוע הלכה כמותו, על שלומד תורה בטהרה לשם אל עולם" (וראה עוד 'רמתים צופים' מאמרי רבי בונם מפשיסחא אות ס'; 'סיפורי מרן הרמ"ח' עמ' קמו אות י).
- ^ ראו 'אלף כתב', רבי יצחק וייס, חלק א אות תנט
- ^ לשונו ב"אגרתו" שבראש ה"פרי מגדים" לאורח-חיים
- ^ שרי המאה, ח"א, פ"ה
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| פרשני הטור | ||
| על הדף | בית יוסף • דרכי משה • ב"ח • דרישה ופרישה | |
| נוספים | פירוש המהר"ל מפראג • חידושי רבי יצחק אבוהב • חידושי רבי העשיל מקראקא | |
| פרשני השולחן ערוך | ||
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • מטה יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • לבושי שרד • כף החיים • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
