רבי יחזקאל בנט (נייטרא)
 | |
| לידה | ה'תקל"ז |
|---|---|
| פטירה |
28 בדצמבר 1854 (בגיל 77 בערך) ז' בטבת ה'תרט"ו |
| בת זוג | חיה שרה |
רבי יחזקאל בנט (ה'תקל"ז – ז' בטבת ה'תרט"ו, 28 בדצמבר 1854), מחכמי ורבני הונגריה וסלובקיה, ורבה של נייטרא.
ביוגרפיה
רבי יחזקאל נולד בשנת ה'תקל"ז לרבי יעקב בנט שהיה קרוב משפחתו של רבי מרדכי בנט, בצעירותו למד אצל אחיו הדיין רבי משה מרדכי בנט, ואצל רבי מרדכי בנט בניקלשבורג, הוא נסמך להוראה על ידי רבי משה מינץ.
נשא את חיה שרה, ולאחר נישואיו התגורר בהליטש, שם עסק במסחר במלח.
בסביבות שנת ה'תקס"ט הפסיד את רכושו, ואז התמנה לרבנות סצ'ני שבה כיהן קודם לכן אחיו. לאחר כשנה וחצי עקר משם לבלאשה-יארמוט עקב מאבקו עם ראש הקהל, ומשם כעבור תקופה התקבל לרב העיר פקש.
בשנת ה'תקצ"ב עבר לכהן כרבה של נייטרא, בה פתח ישיבה לתלמידים, בראשותה עמד עד סוף ימיו[1].
על מסירותו לבני קהילתו מסופר, כי בשנת ה'תר"ט נסע לפרשבורג כדי להציל שלשה יהודים מבני קהילתו שנשפטו למוות על סחר בנשק.
רבי יחזקאל נפטר ביום חמישי, ז' בטבת ה'תרט"ו (28 בדצמבר 1854).
הנהגות
רבי יחזקאל היה מגדולי הלוחמים נגד ההשכלה, התנגדותו לשימוש בשפה הגרמנית היתה כה נחרצת, עד כדי כך שגם בגט לא כתב את שם הכינוי הלועזי. ואף סילק מבית הכנסת בעירו רב שנשא דרשה בגרמנית בעיצומה.
רבי יחזקאל התנגד נחרצות לפתיחת בית ספר ללימודי חול בנייטרא. כשהוכרח להסכים על ידי השלטונות, הסכים רק בתנאי שהמורה בבית הספר יהיה גוי, ואף התבטא אז בצער כי יש 'סיום התורה'.
רבי יחזקאל התבטא כי ישנה מצוה חדשה אחת, והיא: לפרסם כי 'הרבנים החדשים' הם מחטיאי הרבים.
עם גדולי דורו
רבי יחזקאל היה מיודד עם רבי משה סופר עמו התכתב; מסופר, כי בקיץ שנת תקצ"ח ביקר בפרשבורג בישיבת החתם סופר, שם השתתף בסיום מסכת גיטין, במהלך הביקור המליץ על פירושו של נפתלי הרץ וייזל על התורת כהנים בפני החתם סופר, אך החתם סופר גער בו מכיון שהוא היה מתלמידיו של משה מנדלסון שלביאורו התנגד החתם סופר.
משפחתו
- בנו רבי מרדכי לייב מבאלאשה יארמוט חתנו של רבי מאיר א"ש.
- בנו רבי ירחמיאל דב בריש ממיקולוש.
- חתנו ר' מיכאל זלצר מפרשבורג.
- חתנו ר' וולף שראטר מנובומסטא.
תלמידיו
- רבי דוד שיק מסצ'ני וטקאי.
- רבי נפתלי שרייבר מקליינוורדיין, מחבר ספר מעטה נפתלי[2].
- רבי משה עטינגר דיין בנייטרא.
- רבי ישראל פרידמן ראב"ד בוורבוי.
- רבי אורי מילר מברזווא.
- רבי מרדכי צבי שלזינגר מלקנבך.
- רבי ישראל איסר טויבר מנובומסטא.
לקריאה נוספת
- אברהם יהודה שוורץ, מצפה יחזקאל, טירנוי תרצ"ז, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ במהלך כהונתו בנייטרא, קיבל הצעת רבנות מסרדהלי, אך סירב לה
- ^ ראו: הרב מו"ה נפתלי שרייבער, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת נ, עמוד כא, אות ט