חכמת שלמה (מהרש"ל)
 | |
| חכמת שלמה מהדורה ראשונה - קראקא | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי שלמה לוריא |
| סוגה | עיון, הגהות על התלמוד |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | קראקא |
| תאריך הוצאה | ה'שמ"ב או ה'שמ"ז |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | מהרש"ל על הש"ס |
| היברובוקס | 21916 |
| הספרייה הלאומית | 990019792320205171 |
חכמת שלמה (או בשמו הנפוץ מהרש"ל על הש"ס) הוא ספרו של רבי שלמה לוריא על התלמוד. המכיל ביאורים קצרים והגהות על התלמוד. ההגהות שבספר נחשבות כמדויקות ומהנכונות ביותר, ועל כן נקבעו על פיהן גרסאות התלמודים שנדפסו מאז יצא הספר לאור. הספר צורף לרוב מהדורות הש"ס הנדפסות.
הדפסת ועריכת הספר
הספר מחולק לשני חלקים - "חידושי המהרש"ל" הכולל את החידושים על הש"ס ו"הגהות המהרש"ל" הכולל את ההגהות על הש"ס.
הספר נדפס לאחר פטירת המחבר על ידי בניו. בדף השער מצויין שהוא הודפס בקראקא בשנת 'ושלו"ה', כלומר בשנת ה'שמ"ז, עם זאת מכיוון שהגהות המהרש"ל מופיעות כבר בדפוס קושטא משנת ה'שמ"ג ההשערה היא שהכוונה הייתה לגימטריה של האותיות ושלו' בלי האות ה' שבסוף, כלומר בשנת ה'שמ"ב[1].
ההוצאה הראשונה יצאה לאור בכרך קטן. על פי הנכתב בשער, הסיבה לכך היא כדי שיהא הספר קל לנשיאה בדרכים.
הגהות המהרש"ל
המהרש"ל הגיה את נוסח התלמוד של ש"ס ונציה; לפי מגיה הספר, רבי שמואל פיהם ההגהות הן על המהדורה הראשונה של דפוס זה, אולם ישנם שהוכיחו שרוב ההגהות הן על המהדורה השניה של ש"ס ונציה[2].
את ההגהות כתב אגב לימודו ועיסוקו באותן מסכתות יחד עם תלמידיו[3], והן על רוב מסכתות הש"ס, למעט סדר קדשים בו הגיה רק את מסכת חולין. ההגהות כוללות תיקוני מילים, הוספתן או מחיקתן, ולעתים גם תוספת של משפט שלם[4].
את הגהותיו ביסס על פי כתבי יד קדומים של התלמוד. המגיה של דפוס קראקא רבי שמואל פיהם מתאר את דרך עבודתו של המהרש"ל: ”לא הניח מלהשיג גמרות רש"י ותוספות של קלף ישנים; ועל פיהם, ועל פי הפוסקים: רב אלפס והרמב"ם, סמ"ג וסמ"ק ובעל הטורים ובעל הערוך, ושאלות ותשובות ראשונים ואחרונים, בעקבותיהם דרך והגיה כל מעוות, התקין סילת ובירר הכל בשכלו הזך והטהור...[5]”. הגהות שונות שלא נמצא להם מקור קדום, מעלה את האפשרות שהוא גם הגיה על פי הסברא[6].
מיד עם הדפסתם החלו מדפיסי התלמוד להגיה את התלמוד על פי הגהות המהרש"ל, לכן רק המהדורה הראשונה יצאה לאור עם כל ההגהות, אך במהדורות המאוחרות הודפסו רק ההגהות שנשמטו בטעות מדפוסי התלמוד המוגהים. רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ מתאונן על כך כיון שכעת אי אפשר לדעת מה הייתה הגירסה הראשונה אשר יכלה לפתור קשיים רבים בהבנת דברי הראשונים, שלהם היו לעיתים את הנוסח הקדום, ולעיתים גם הם הגיהו כדברי המהרש"ל[7]. בדומה לכך בספר "צהר לבנין" שחובר על מנת ליישב את קושיות המהרש"א על המהרש"ל, הוא מעיר לעיתים על קושיית המהרש"א שדבר זה לא נמצא בספרו של המהרש"ל, אך למעשה, כל המקומות הללו נמצאים בדפוס הראשון והמקורי של "חכמת שלמה".
חידושי המהרש"ל
| ” | המהרש"ל טרח ויגע ותיקן את רוב הטעויות בש"ס, דפוס באסיליא ולובלין שהיו מלאים קמשונים וטעויות. ואמנם, שכל אנושי יש לו גבול, ועל כן בגליון הגהות האלו חידושיו מועפים, כי די לו במה שליבן וסילת הש"ס מאבני מכשול. ובא אחריו המהרש"א, ומצא לפניו הש"ס כשולחן הערוך, מְסֻלׇּת ומלובן, על כן גברה ידו לשדד עמקים בחריצות וזֹך שכלו. וה' הניח לו איזה מסכתות שלא הגיה המהרש"ל, כגון מנחות ובכורות, שם עשה המהרש"א פעולת המהרש"ל - להגיהה, ושם קם שכלו, ועמד במקום שעמד, ולא העמיק יותר להראות העמים והשרים - שרי התורה, כי המהרש"ל כל יכול, ולא קצרה ידו | “ |
– הסכמת החת"ם סופר לספר צוהר לבניין | ||
חידושי המהרש"ל הם מועטים ומצטיינים בחריפותם על פי עומק הפשט. החת"ם סופר כותב שהחידושים בספר מעטים כי המהרש"ל ביכר להגיה את הש"ס בהם ראה צורך חשוב יותר[8].
איורים רבים להמחשה צורפו לאורך הספר משולבים בגוף הטקסט, במיוחד במסכת עירובין וסוכה.
השגות המהרש"א
המהרש"א בחידושיו דן רבות בחידושי המהרש"ל וחולק עליו בתכיפות. מאז דפוס זולצבאך בה'תקט"ו החלו לציין בדפוסים כל מקום שהמהרש"א חולק על דבריו[9].
החיד"א כותב על ההשגות: ”שמעתי מחכמי דורנו שקבלו מרבותיהם דמהרש"ל יש בו עומק גדול, והשגות מהרש"א עליו על הרוב אינן השגות - אם יעמיק המעיין בדברי מהרש"ל”[10].
ספרים רבים חוברו על מנת לתרץ את דברי המהרש"ל, המפורסם שבהם הוא ספר "צוהר לבנין" מרבי משה זוננשיין[11].
הסכמות
המהרש"ל קיבל שני הסכמות על ספרו עוד בחייו מרבי קלמן מוורמייזא ומהרמ"א. תוכנן של שתי ההסכמות זהה, והוא שראוי לסמוך על תורתו של המהרש"ל כתורה מסיני: ”... ראוי הוא לסמוך על סברותיו וכל דבריו וסברותיו לדעתי הם בכלל 'קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף[12]'” (הסכמת רבי קלמן מוורמייזא). ומהסכמת הרמ"א: ”... ראוי לסמוך עליו כמשה מפי הגבורה בעלותו לקבל דברי הברית שעשועי חמדתו”.
רבי נתן נטע רבינוביץ משער כי המהרש"ל ביקש את הסכמותיהם בכדי לחזק את עמדתו בפולמוס שניהל נגד שיטת הפלפול[13].
קישורים חיצוניים
- חכמת שלמה, דפוס ראשון, באתר אוצר החכמה.
- יעקב לויפר, משונצינו ועד וילנא, תשע"ב, עמ' 79-91, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
לקריאה נוספת
- יצחק רון, בקורת נוסח התלמוד הבבלי של ר' שלמה לוריא, עבודת דיסרטציה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשמ"ט.
הערות שוליים
- ↑ יעקב לויפר, משונצינו ועד וילנא, תשע"ב, עמ' 79; יצחק אייזיק בן יעקב, אוצר הספרים, ח, פריט 626 מרשימת שטיינשניידר.
- ↑ יעקב לויפר, משונצינו ועד וילנא, תשע"ב, עמ' 79.
- ↑ על פי שער הספר הוצאה ראשונה.
- ↑ ראה מסכת כתובות, דף ס"ח עמוד א': "המקבל צדקה ואין צריך לכך - סופו אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך".
- ↑ בהקדמה למהדורה השניה של "חכמת שלמה".
- ↑ הרב הלל פרוש מכון התלמוד הישראלי השלם שינויי הנוסח בתלמוד - הולדתם ומשמעותם.
- ↑ בהקדמתו לספרו דקדוקי סופרים.
- ↑ הסכמת החת"ם סופר לספר צוהר לבניין של רבי משה זוננשין.
- ↑ חכמת שלמה, תקט"ו על פי הקדמת המו"ל.
- ↑ שם הגדולים חלק ב - מערכת ספרים, אות ח', ערך חכמת שלמה.
- ↑ צהר לבנין, באתר אוצר החכמה.
- ↑ ספר דברים, פרק ה', פסוק י"ח
- ↑ מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ' סב-סג, הערה 5.
| מפרשי הש"ס | ||
|---|---|---|
| ראשונים | פירוש רש"י • תוספות • רבינו חננאל • רבי ניסים גאון • רי"ף • רא"ש • חידושי הרמב"ן • חידושי הרשב"א • חידושי הריטב"א • חידושי הר"ן • ר"י מיגאש • יד רמ"ה • תוספות הרא"ש • תוספות הרי"ד • בית הבחירה למאירי • חידושי הרא"ה • רשב"ם • ספר הישר לרבינו תם • ר"ש משאנץ • עליות דרבינו יונה • מרדכי • אבי העזרי לראבי"ה • שיטה מקובצת | |
| אחרונים | באר שבע • בית יעקב • גבורת ארי • חידושי הרי"מ • חכמת שלמה • חתם סופר • טורי אבן • יום תרועה - כפות תמרים - תוספות יום הכיפורים • ים של שלמה • חידושי הלכות ואגדות מהרש"א • מהר"ם מלובלין • חידושי מהר"ם שיף • מקדש דוד • המקנה • משמרות כהונה • נחלת דוד • ערוך לנר • פני יהושע • צל"ח • קובץ שיעורים • קרן אורה • רבי עקיבא איגר • רש"ש • שפת אמת • תורת גיטין • שרידי אש • תורת חיים | |