עם סגולה
עם סגולה הוא כינוי לעם ישראל, המבטא את יחודיותו ובלעדיותו כעם ה'. פירושו המדויק של הביטוי "סגולה" נתון בוויכוח, ורוב הופעותיו בתנ"ך מתארות את עם ישראל. על פי רוב הפרשנים פירוש המילה הוא אוצר יחודי.
סגולת ישראל - עם סגולה
ערך מורחב – בחירת עם ישראל
ביהדות קיימת אמונה כי עם ישראל הוא מיוחד משאר העמים, אך קיימת מחלוקת (למשל, בין הרמב"ם לבין הכוזרי) אם ה'סגולה' מתבטאת בתכונות מולדות או בתכונות נרכשות. דעת הרב קוק המשלבת את שתי ההשקפות[דרושה הבהרה]. מדעתו של רבי מאיר בתלמוד הבבלי עולה שכל עליונות ישראל כלפי האומות היא רק בעוסקם בתורה. "אפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול"[1].
ההשקפה שסגולת ישראל היא עניין מולד שימשה במרוצת הדורות אֲמַתְלָה לשנאת יהודים[דרוש מקור].
אטימולוגיה
מופעים במקרא ובחז"ל
המילה סגולה מופיעה בתנ"ך שמונה פעמים[2], ובחמש מתוכן היא מתארת את עם ישראל[3]. למשל, נאמר: ”וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ”[4].
אונקלוס פירש את המילה סגולה כ"עם חביב", כלומר: אהוב. בתרגום ירושלמי נוסף גם הביטוי "עם אוחרן וחביבין", כלומר, יחודי ואהוב.
בשאר המקומות שהמילה מוזכרת נראה שהיא מתפרשת במשמעות אוצר[5]. כך בספר דברי הימים נאמר: ”וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹקַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹקַי לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ” (דברי הימים א', כ"ט, ג')
בתלמוד הבבלי[6] נאמר שאין להשיב לקטן פיקדון שהתקבל ממנו, כדי שלא יבזבזנו, אלא יעשו ממנו "סגולה" - לקנות לו מהם נכס יקר ומניב עד שיגדל וישתמש בו.
מאי סגולה? רב חסדא אמר: ספר תורה; רבה בר רב הונא אמר: דיקלא דאכל מיניה תמרי.
נראה כי סגולה בלשון הקודש היא דבר מה חשוב שנבחר והוטמן באוצר מיוחד. כמו כן הביטוי הרווח "יחיד סגולה" נובע ממקור זה, ופירושו: יחיד במינו. ואם כן עם סגולה הוא עם יחודי וחשוב.
אולם גם הסברים אחרים ניתנו למילה: רבי יהושע בן קרחה הסביר שסגולה היא מלשון קניין, כמו שאדם מסגל לעצמו = אדם קונה לעצמו. כך אמר ה' לעם ישראל שהם קנויים לו "כשם שהאשה מסוגלת אחר בעלה, והבן אחר אביו והעבד אחר רבו".[7] להסבר זה יש סימוכין גם מאכדית, בה משמעות המילה Sagullu היא עדר[דרוש מקור]. לפי הסבר זה, עם סגולה הוא עם שהקב"ה דואג לו, ורועה אותו.
על פי המדרש מציין המושג סגולה אוצר רוחני וייחודי מן הגדולות שנתן הקב"ה לעמו ישראל כשכר על קבלת התורה.[8][9]
במחקר
ישנן דעות כי הכינוי 'עם סגולה' לקוח מהמונח הפוליטי sig/kiltu, שמציין בטקסטים באוגרית את הווסל שהשליט מעדיף. במקרא המונח הומר מהמישור הפוליטי למישור הדתי כדי לתאר את היחס בין ה' לבין הווסל המועדף שלו, ישראל[10].
המשמעות בימינו
- ערך מורחב – סגולה (על טבעי)
בימינו ובעקבות ספרות הקבלה נתייחד מובן המילה לפעולה רוחנית שאינה מצווה מהתורה, ושמסוגלת לפעול ישועות. עיסוק נרחב בנושא 'סגולות' התפתח בדורנו, ואנשים רבים מחפשים סגולות כאלו לפעמים כתחליף ליהדות האותנטית ולקיום מצוות. כמו קשירת חוט אדום על הזרוע, אכילת אתרוג לאשה עקרה ועוד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב יצחק שילת, סגולת ישראל, באתר "דעת"
- סגולת ישראל, גזענות? באתר נאמני תורה ועבודה.
- סדרת סגולה לישראל, עם הרב עמנואל מזרחי, באתר הידברות
- עם סגולה, במאגר מידע באתר מקראנט
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ט עמוד א'
- ^ ראו שמות, י"ט, ה', דברים, ז', ו', שם י"ד, ב', שם כ"ו, י"ח ותהלים, קל"ה, ד'; מלאכי, ג', י"ז, קהלת, ב', ח' ודברי הימים א', כ"ט, ג'.
- ^ חמש הראשונות בהערה הקודמת
- ^ ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ה'
- ^ ראו למשל רש"י ומצודות על אתר
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ב עמוד א'
- ^ מכילתא, מסכת דבחדש פרשה ב.
- ^ "סגולה במקרא ובתלמוד: אוצר יקר". ראו, ד"ר יום טוב לוינסקי, 'אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות', כרך ב', עמוד 469
- ^ "מצינו במדרש [במדבר רבה פרק יד כב]: ג' מיני קורבנות השלמים הם כנגד כהנים, לוויים וישראלים וכנגד ג' גדולות שנתן להם הקב"ה בשכר שקיבלו את התורה: סגולה, ממלכת כהנים ועם קדוש. סגולה - לוויים, ממלכת כהנים - כוהני צדק, עם קדוש - ישראלים." ראו, ד"ר יום טוב לוינסקי, 'אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות', כרך ב', עמוד 469
- ^ מיכאל סגל, ספר היובלים עמוד 220
סגולה (יהדות)35517032Q6969477