משפחת אפשטיין
משפחת אפשטיין (נכתב גם: אפשטין ועפשטיין) היא משפחת לויים יהודית, בת כחמש מאות שנה, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים.
הרב ברוך אפשטיין, שחקר את מוצא המשפחה, כתב[1] כי מוצא משפחת אפשטיין מספרד, מצאצאי רבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה) ורבי זרחיה הלוי מגירונדי, בעל המאור[2]. שמה המקורי היה בנבנשתי. לאחר פרעות במאה ה-14 בספרד התיישב חלק מהמשפחה בטורקיה וחלק אחר בגרמניה, בעיר אפשטיין שבמדינת הסן, ושם החליפו בני המשפחה את שמם מבנבנשתי לאפשטיין.
יש ענף אחר של משפחת אפשטיין שאינו קשור למשפחת אפשטיין הלויים. אחד מבני המשפחה, הרב משה מרדכי אפשטיין, אף שינה את איות שם משפחתו לאפשתֵין, כדי למנוע את ייחוסו בטעות למשפחת אפשטיין הלויים. גם ר' פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית ואחיו ר' זרח אפרים אפשטיין ראש ישיבת תורת חיים הם מאותה המשפחה.
מבני המשפחה
- הרב אריה לייב הלוי אפשטיין – רב ומקובל במאה ה-18, בעל הפרדס.
- רבי אברהם מאיר אפשטיין רב העיירות ליסקובי ומוש-חדש
- הרב קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין – מגדולי החסידות, בעל המאור ושמש.
- הרב יחיאל מיכל אפשטיין – רבה של נובהרדוק, בעל ערוך השולחן.
- הרב ברוך אפשטיין – בנו של הרב יחיאל מיכל אפשטיין. בעל התורה תמימה.
- הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין – האדמו"ר מאוז'רוב.
- הרב אפרים מרדכי בן שלמה זלמן עפשטיין - מחבר ספר מחנה אפרים על המהרש"א (וילנה תרמ"ג).
- הרב יצחק הלוי אפשטיין היה דיין בתל אביב, ממקימי הרבנות הצבאית ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית
- הרב יצחק אייזיק אפשטיין ב"ר מרדכי הלוי (נודע בכינויו ר' אייזיק הוֹמְלֶר) מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך
עוד מצאצאי המשפחה:
- האדמו"ר רבי מנחם נחום עפשטיין מקוברין - ביאליסטוק. (על אף ששם משפחתו עפשטיין, איננו בן אחר בן למשפחת עפשטיין אלא שם משפחתו המקורי היה קצנלבוגן, וסבו אימץ את שם משפחת חותנו).
- הרב שאול קצנלבוגן בן אחר למשפחת עפשטיין, (שינה את שם משפחתו מעפשטיין לקצנלבוגן), וצאצאיו, ובהם: החזון איש הרב אברהם ישעיהו קרליץ והרב פרופ' שאול ליברמן.
- הרב מרדכי זאב גולדשטיין - רב בליסקווא ומחבר ספר פתחי עולם (וילנה תרמ"ג).
הערות שוליים
- ^ ספר מקור ברוך, חלק ראשון עמ' 671.
- ^ ראו גם: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה כרך ב'. ומובא שם כי על פי מגילות ייחוס עתיקות גם משפחת הורוביץ מקורה במשפחתו של רבי זרחיה הלוי.
