רבי שבתי כהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הש"ך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שבתי כהן
לידה 1622
ה'שפ"ב
וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 20 בפברואר 1662 או 8 בפברואר 1663
א' באדר ה'תכ"ב או א' באדר א' ה'תכ"ג
הולשוב, האימפריה הרומית ה"קדושה" האימפריה הרומית ה"קדושה"האימפריה הרומית ה"קדושה"
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהולשוב
תחומי עיסוק רב, פוסק הלכה
רבותיו רבי יהושע השיל (מגיני שלמה), רבי השיל מקראקא, ורבי נפתלי כ"ץ
חיבוריו שפתי כהן
בת זוג יענטא
אב רבי מאיר הכהן
ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן)
המצבה שעל קברו

רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב[1])) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.

ביוגרפיה

רבי שבתי[2] נולד בעיירה אמסטיבובה (אנ') בפולין, שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן (מכונה מהר"ם כ"ץ), תלמיד מהר"ם מלובלין, ברבנות. רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, וראשית לימודו של שבתי היה אצלו. כבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, ובגיל שתים עשרה נשלח ללמוד בקז'ימייז' בישיבתו של רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה"[3] ידידו ושותף לימודים של אביו. בהמשך נסע ללובלין ולמד אצל רבני העיר רבי העשיל, ורבי נפתלי כץ. בלובלין נישא לינטה-לאה, בתו של רבי שמעון וולף טייבר, אחד מעשירי וילנה שהיה נכד בתו של הרמ"א, וישב בווילנה כשהוא סמוך על שולחן חותנו.

כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים. בשנת תי"א מונה לחבר בית הדין של וילנה (אצל רבי משה לימא בעל ה"חלקת מחוקק"), על מקום רבי הלל בן נפתלי הירץ ה"בית הלל". בתקופת הגזירות שהחלה בעת המלחמה בין האיחוד הפולני-ליטאי לרוסיה, גלה מווילנה בעת כיבושה בידי הרוסים בשנת 1655 ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שבאימפריה האוסטרית (בתחומי צ'כיה של ימינו), שם נתקבל כרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.

אגדה מספרת שאיבד את בתו הילדה ביער כשברח מביתו בשנת 1655, שנה בה כבשו הרוסים את וילנה, ומלך או שר מקומי מצא אותה, וגידל אותה כנסיכה, היא שמרה על מוצאה היהודי, ומצאה את אביה שזיהה אותה כבתו[4].

משפחתו

  • אביו רבי מאיר הכהן (חתן הקצין ר' נחום לוקובער) בן רבי משה הכהן אשכנזי כ"ץ, אב"ד אמסטאוטי ומוהילב. הספיק לראות את חיבורו הגדול של בנו, ואף לכתוב שיר קצר, עם ראשי תיבות של "מאיר הכהן חזק". את אמו מזכיר הש"ך (ביו"ד סימן שכ"ו סס"ק ד') "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תי' ומשאר נשים צדקניות חכמניות שנזהרו בזה"
  • אשתו יענטא-לאה הוא נישא בווילנה הייתה בתו של רבי שמעון וולף טייבר, נכד רבי שמחה בונם מייזליש מקראקא חתנו של הרמ"א.
  • אחיו רבי יונה נחום כהנא, אב"ד סוכטשוב שבפולין, למד אצל אביו ואחיו, ולאחר מכן בסלוצק אצל רבי יעקב מטומשוב. חתנו של הרב אהרן שמואל קאיידנובר, וסבו של הרב גדליה משה כהנא מחבר ספר 'חמד משה'.
  • אחות נוספת הייתה סבתו של רבי מאיר אייזנשטאט מחבר שו"ת "פנים מאירות".
  • בן אחד ידוע לנו, רבי משה שכיהן כרבה של קרוטושין, והוא אבי 'יצחק' שהביא לדפוס את ספרו של סבו 'גבורת אנשים', וכן ספרי אביו "נקודות הכסף" ו"תקפו כהן"[5].
  • 'בת נשאת לרבי מנחם מאניש אשר כתב את ההקדמה בספרו של חמיו. ולאחר פטירתו נשאת לרבי דוד כתבן מפרנסי ועד ארבע ארצות.
  • נכדתו חנה אשכנזי, בתה של יוכבד בתו שנולדה בשנת 1660 (אשת אפרים ואחות רבי גרשון מקיטוב), הייתה אשתו השנייה של הבעל שם טוב.
  • בתו בתיה עליה מסופר שנעלמה בתקופת הקוזקים ונמצאה אצל המלך הנוצרי שלא ידע שהיא יהודיה, וגידל אותה.

ספריו

שפתי כהן על השולחן ערוך

ערך מורחב – שפתי כהן

הרב שבתי הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט[6]. את חיבורו על יורה דעה פרסם רבי שבתי בקרקא בשנת ת"ו 1646, בגיל 24.

באותה שנה יצא לאור בלובלין גם הספר 'טורי זהב' על חלק "יורה דעה" מאת ר' דוד הלוי סגל (הט"ז), שהיה פוסק זקן ומפורסם, וחתנו של הב"ח, הש"ך השיג על ספרו השגות בשם "נקודות הכסף", שעל חלקן השיב הט"ז ב"דף אחרון", ועל תשובות אלו ענה הש"ך בחריפות ב"קונטרס אחרון" (ה"דף" וה"קונטרס" נדפסו בסוף הכרך הראשון של חלק יו"ד, במהדורות הגדולות של השו"ע). לתוך "נקודות הכסף" הוכנסו לעיתים הגהות על הספר 'שפתי כהן', מבן המחבר[7].

מעניינת התבטאותו של הש"ך אודות השגותיו על הט"ז, בה מתאר את ביקורו של הט"ז אצלו:

אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלקים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים.

הקדמתו לספרו נקודות הכסף

בדפוסים המקובלים של השולחן ערוך, נוהגים להדפיס את דברי הש"ך והט"ז משני צידי דברי השולחן ערוך, ונקראים "אשלי רברבי".

ספרים נוספים

הרב שבתי חיבר מספר ספרים נוספים:

  • ספר הארוך - על טור יורה דעה
  • תקפו כהן - ספר למדני - על "דיני תפיסה". ספר זה נלמד הרבה בישיבות, רבי יונתן אייבשיץ אף חיבר לו קיצור, והספר קונטרס הספקות נכתב עליו.
  • פועל צדק - מנין המצוות לפי סדר ימות השבוע.
  • גבורת אנשים - על אבן העזר סימן קנד.
  • מגילת עיפה (אמסטרדם 1651), שבו הוא מבכה את חורבן קהילות אירופה שהיה עד לו. בספר יש מידע היסטורי רב על התקופה.
  • הש"ך גם כתב קינות על פרעות ת"ח ות"ט (אמסטרדם 1651), חלק מקינותיו נכנסו לספר הקינות, הנאמרות על ידי האשכנזים בט' באב.
  • קיימים הגהותיו על ספר ים של שלמה של המהרש"ל לחולין בכתב יד.

הש"ך היה לאחד מ"נושאי הכלים" (כינוי לפרשני השו"ע) העיקריים של שו"ע יורה דעה וחושן משפט, ופירושיו מודפסים בכל המהדורות.

למרות קביעת רבני ועד ארבע הארצות בשנת ה'תמ"ג (1683) שיש לפסוק כט"ז כשהוא חולק על הש"ך, מקובל לפסוק ברוב המקרים כש"ך נגד הט"ז[8]. כך, רוב רבני פולין נטו בהלכה אחר הש"ך, בעוד שבגרמניה התקבלו פסיקות הט"ז[9].

עצמאותו בפסיקת הלכה

בכתביו לא נרתע מלחלוק על דברי השולחן ערוך[10] ולהכריע נגד התוספות מכח סברה[11] ובמקום אחר[12] תמה על דברי השו"ע, הרמ"א ועוד: "וכל זה ברור כשמש בצהרים ולא הוצרכתי להאריך רק שהב"י ומהר"ם איסרליש, ובעל ספר לחם משנה ושארית יוסף וב"ח לא מצאו כל אנשי חיל את ידיהם ומקום הניחו לי מן השמים". עוד כותב[13]: כי חזר על חיבורו מאה ואחד פעמים וחזר על כל הצדדים וצידי צדדים.

קישורים חיצוניים

ספריו לקריאה מקוונת

הערות שוליים

  1. ^ יחזקאל פייגלין, הש"ך – ביו-ביבליוגרפיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מרץ 2015
  2. ^ השם נכתב שבתי ולא שבתאי (הסבר ראו בערך על השם).
  3. ^ רבי שבתי כהן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  4. ^ הרב מאיר להמן, בת הש"ך (תרגום מגרמנית)
  5. ^ ראו: רבי אברהם שטרן, מור"ר משה כ"ץ ז"ל ר"מ בפאדהייץ, מליצי אש, עמוד קכה, אות שכז, באתר היברובוקס.
  6. ^ ראו בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות) שהביא בסימן מ"ד שהמגן אברהם היה לו כתב יד של הש"ך גם לאו"ח. ראו גם ש"ך יורה דעה (סימן קג סק"א) שהפנה לדברים שכתב באורח חיים, ובפרי מגדים שם ציין שאין בידו חיבורו לאורח חיים.
  7. ^ כפי שעולה מדברי נקודות הכסף (יורה דעה סט,ט): "דברי הגאון אמו"ר ז"ל צריכים עיון..." וכפי שכתב הרב יעקב ניסן רוזנטל ב'משנת יעקב' על הרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות פרק ו, הלכה א
  8. ^ וכן פוסקים כש"ך מתי שנחלק עם הסמ"ע, הרב יצחק יוסף, עין יצחק - כללי הפוסקים האחרונים, אות כט.
  9. ^ מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, בערכו, להלן "קישורים חיצוניים", עמ' 1245
  10. ^ ש"ך חו"מ סימן מו ס"ק מ"ה
  11. ^ ש"ך חו"מ סימן ל"ז ס"ק כ"ט: "ואין דבריהם נראין [...] והכי משמע מדברי כל הפוסקים"
  12. ^ ש"ך חו"מ סימן ל"ח סק"א.
  13. ^ בהקדמתו לשפתי כהן יור"ד


תקופת חייו של רבי שבתי כהן על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32448038שבתי הכהן