נתיבי איילון
 | |
 | |
| נתיבי איילון מהאוויר, בקטע שתחילתו מעט לאחר מחלף לה גוארדיה וממשיך צפונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כינוי | נתיבי אַיְיָּלוֹן |
| סיווג | כביש ארצי |
| ציר | כביש אורך |
| כביש מהיר |
איילון צפון: ממחלף קיבוץ גלויות עד מחלף רשפון - געש איילון דרום: ממחלף שמריהו מזרח עד מחלף חולות |
| מיקום | |
| ערים ראשיות | תל אביב-יפו, ראשון לציון, חולון, בת ים, רמת גן, הרצליה, רמת השרון |
| נקודת התחלה | מחלף חולות |
| נקודת סיום | מחלף רשפון - געש |
 | |
נתיבי אַיָּלוֹן (או כביש 20) הוא הכביש העיקרי במטרופולין תל אביב-יפו. הכביש חוצה את המטרופולין מצפון לדרום והוא כביש מהיר ברובו, ולצידו מסילת רכבת ונחל איילון שמנקז גשמים מכל אזור השפלה. בקטע המרכזי של הכביש (בין מחלף קיבוץ גלויות למחלף גלילות) עוברים 750,000 כלי רכב ביום והוא אחד מצירי התנועה העמוסים ביותר בישראל. הוא מחבר את כל הכבישים הבין עירוניים שמגיעים לתל אביב: כביש 4 מאשדוד והדרום, כביש 1 מירושלים, כביש 5 מאריאל, כביש 431 ממודיעין ומדרום־מזרח, כביש 531 מצפון־מזרח, וכביש 2 מחיפה ומהצפון.
ציר נתיבי איילון מורכב מהקטע המרכזי שעובר בתוך העיר תל אביב לאורך אפיק נחל איילון שהיה ידוע בעבר כ"ואדי מוסררה". קטע זה העניק לנתיבים את שמם. לציר זה המשכים לכיוון צפון, דרך הרצליה עד חיבור לכביש 2 דרומית לנתניה בסמוך לקיבוץ שפיים; לכיוון דרום, בין חולון לבת ים וראשון לציון עד כביש 4 ומזרחית לפתח תקווה וכביש 5.
לכל אורך הציר המרכזי והצפוני עוברות שלוש מסילות רכבת ועליהן ארבע תחנות רכבת ישראל בתל אביב. בחלק מהקטע (מתחנת תל אביב מרכז ועד תחנת האוניברסיטה) עוברות ארבע מסילות, אשר שתיים מהן ממשיכות לכיוון חיפה והאחרות לכיוון הוד השרון. ציר זה הוא החיבור הרכבתי היחיד במרכז גוש דן ועוברות בו למעלה מ־200 רכבות נוסעים ביום. החל מספטמבר 2011 נפתחו לתנועה בקטע הדרומי (מדרום למחלף קיבוץ גלויות) שתי מסילות רכבת לאורך הכביש, ועליהן תחנות הרכבת בחולון, בת ים וראשון לציון, ובהן עוברות כ-3 רכבות בשעה. המסילות ממשיכות לאחר מחלף חולות לכביש 4 לכיוון יבנה, אשדוד ואשקלון. סמוך לתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין ישנן ארבע מסילות, אשר שתיים מהן נקטעות כמספר מטרים לאחר תחנה זו. בעתיד מתוכנן חיבור מסילות אלה למסילת 431.
היסטוריה
הרעיון לנצל את ואדי מוסררה כנתיב תחבורה עלה כבר במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20[1], אך רק בשנת 1964 החליטה הממשלה על קידום המיזם וב-1965 החל התכנון[2]. בשנת 1967 נעשתה בדיקת היתכנות וכדאיות כלכלית שבעקבותיה התקבל מלווה של 20 מיליון דולר מהבנק העולמי[3]. הפעולות הראשונות שנעשו היו הסדרת נחל האיילון בתוך תעלה, לאחר שבמשך שנים הוא היווה מטרד והציף שכונות בתל אביב. כבר מראשיתו תוכנן המיזם לכלול כביש שיגיע עד חדרה[4].
כדי לבצע את הפרויקט הוקמה ב־1970 "חברת נתיבי איילון" בבעלות שווה של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב. ב-1973 הציגה החברה את התוכנית "לכביש מהיר, רב־נתיבים שיחצה את האזור המטרופוליטני של תל אביב רבתי מצפון לדרום, ויחבר את רשתות הכבישים הבין־עירוניים לירושלים, לחיפה ולאשדוד. לפי התכנון הכביש יושלם עד שנת 1985 ויעביר כ-200,000 כלי רכב ליממה." הכביש תוכנן נמוך ממפלס מערכת הכבישים העירוניים, כך שהפרש המפלס יאפשר בניית כבישים חוצים והצטלבויות דו־מפלסיות תוך המעטת מטרדי רעש ומפגעים אסתטיים הנגרמים על ידי מעברים עיליים. במסגרת הפרויקט הציגה החברה גם תוכנית לבניית מסילות רכבת במקביל לכביש, שמיועדות לקשר את רשת המסילות הצפונית בישראל עם רשת המסילות הדרומית (עד בניית מסילת איילון, הייתה תחנת הרכבת תל אביב מרכז תחנת הקצה של מסילת החוף לכיוון חיפה, ותחנת הרכבת תל אביב דרום הייתה תחנת הקצה לרכבות מירושלים, מרחובות ומבאר שבע). כמו כן תכננו המסילות לשמש כמערכת תעבורה להסעת המונים לכל האזור המטרופוליטני של תל אביב עם שלוחות בין-עירוניות. הכביש תוכנן מראש כבעל ארבעה או חמישה נתיבים לכל כיוון ולנסיעה במהירות של 100 ק"מ לשעה. כמו כן תוכננו מחלפים ראשיים רבי־מפלסים במקומות הבאים: תל־גיבורים, צומת לחולון, צומת לה־גרדיה, דרך השלום, דרך פתח־תקוה, ורחוב ההלכה, שדרות רוקח וצומת רשפון (שלבסוף נבנו רק כהצטלביות דו־מפלסיות). בתכנון מ-1973 נלקחה גם בחשבון האפשרות שבעתיד יוסטו מי האיילון לים התיכון, דרך יפו, ועל ידי כך יפונה תוואי התעלה לשירותים תחבורתיים נוספים[5].
ב-1978, בעת הקמת כביש 1 לירושלים חובר הכביש לתחילתו של מחלף קיבוץ גלויות. באפריל 1982 נפתח הקטע הראשון של הכביש בין מחלף השלום להלכה. ביולי 1984 נפתח קטע נוסף בין מחלף השלום למחלף לה גוארדיה[6]. קטע הכביש המרכזי נפתח סופית לתנועה ביולי 1991 עם חנוכת קטע רוקח-גלילות. לאורך שנות ה-80 וה-90 מוספרו נתיבי איילון ככביש 2 עד שלקראת סוף שנות ה-90 נקבע מספרם ככביש 20[7], עת החלו העבודות לפיתוח הכביש מצפון למחלף גלילות והובילו ליצירת קטע המקביל לכביש 2 הקיים.
במהלך שנות ה-90 ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הורחב הקטע המרכזי של הכביש לשלושה נתיבים ואחר כך לארבעה ועובתה תשתית הרכבת לאורכו. כמו כן, בשנת 2000 הוארך הכביש עד הרצליה למחלף שבעת הכוכבים[8]. ב-25 בינואר 2005 נחנך הקטע הדרומי של הכביש עם פתיחת מחלפי דב הוז ויוספטל. הנחת מסילות הרכבת בקטע הדרומי הסתיימה וקו הרכבת נפתח לתנועה בחודש ספטמבר 2011. קטע זה של נתיבי איילון הפך גם הוא לכביש מהיר.
בפברואר 2007 הודיעה חברת נתיבי איילון על כוונתה להפוך את נתיבי איילון לכביש אגרה בתוך כשנה. הודעה זו גררה התנגדות רבה מקרב גורמים שונים[9]. הכוונה לא מומשה.
בחודש אוקטובר 2013 נחנך נתיב נסיעה חמישי בנתיבי איילון צפון, בקטע שבין מחלף קק"ל להסתעפות עם מחלף גלילות. קטע זה של הכביש הוא אחד מקטעי הדרך העמוסים במדינה, בו נוהגים מדי יום מעל 120 אלף נהגים. חודשיים קודם לכן נפתח נתיב שלישי בין מחלף חולות למחלף חולון.
במהלך 2014 נחנך נתיב תחבורה ציבורית בנתיבי איילון צפון, בין ראשון לציון ומחלף קוממיות עד מחלף חולון בין השעות 7:00 ל-9:00, במטרה להקל על אוטובוסים הנוסעים במהלך שעות הבוקר בציר התחבורה העמוס מדרום לכיוון התחנה המרכזית בתל אביב וצפונה. ב-2017 הורחבו שעות נתיב התחבורה עד לשעה 10:00.
בדצמבר 2016 נפתח מחדש לתנועה הקטע הצפוני ביותר של נתיבי איילון[10], שהיה פתוח מספר שנים לכיוון צפון, עד ינואר 2014[11]. הקטע מקשר את נתיבי איילון לכביש 531.
באפריל 2017 נחנך הכביש בכיוון צפון לכל אורכו המתוכנן עד מחלף רשפון-געש, בחיבור עם כביש החוף[12]. במסגרת הזו הועתקה מסילת החוף אל בין מסלולי נתיבי איילון. באוגוסט 2018 נפתח לתנועה קטע הכביש לכיוון דרום שבין מחלף שמריהו מזרח למחלף שבעת הכוכבים, דבר המאפשר הגעה לנתיבי איילון מכיוון כביש 531[13]. הקמת הכביש הסתיימה בדצמבר 2018 עם חנוכת הנתיב ממחלף רשפון-געש לכיוון דרום וחיבור מסילת הרכבת של כביש 531 למסילת החוף.
באוקטובר 2019 הוסב נתיב נסיעה בכיוון צפון, ממחלף מבוא איילון עד מחלף קיבוץ גלויות, לנתיב המיועד לתחבורה ציבורית ולנסיעה משותפת בלבד, במסגרת מיזם נתיב פלוס של משרד התחבורה. בסוף 2019 החלו במסגרת פרויקט נתיבים מהירים בגוש דן העבודות להקמת נתיבי תחבורה ציבורית בקטע המרכזי של נתיבי איילון[14]. במסגרת העבודות הוסטו ארבעת נתיבי הכביש אל השוליים השמאליים, ובוצעו עבודות פירוק של קירות תומכים בימין הדרך. בשלב הראשון בוצעה העבודה בקטע שבין מחלף קיבוץ גלויות למחלף השלום.
השפעה
החל משנות השלושים ועד שנות החמישים נבנו לאורך נחל איילון משתי גדותיו אזורי תעשייה הכללו מפעלים, מוסכים ובעלי מלאכה שניצלו את המרחק היחסי ממרכז העיר מצד אחד, ואת הקרבה לנחל איילון להזרמת שפכים מצד שני. החל משלהי שנות השישים ותחילת שנות השבעים החלו להיבנות בנייני משרדים שהזיזו את המע"ר של תל אביב מזרחה. בעיקר לאור הקרבה לציר ז'בוטינסקי ודרך פתח תקווה. חניכת נתיבי איילון האיצו את תהליך זה בשנות התשעים כאשר מפעלי התעשייה הרועשים והמזהמים, שהיו שם משנות השלושים ממתחם הבורסה בצפון, ועד יד אליהו בדרום החלו לפנות את מקומם לבנייני משרדים ובהמשך לגורדי שחקים שנבנו לאורך ציר זה. דוגמאות: מגדלי מידטאון נבנו על שטחה של מחלבת תנובה, מגדלי עזריאלי על חניון משאיות אשפה של עיריית תל אביב, ומגדלי אלון נבנו על חורבות בית החרושת של הארגז.
מרכזיותו של ציר האיילון ומגדלי המשרדים משני צידיו, הביאו לתכנון גשרים כדי להקל על חציית האיילון להולכי רגל ורוכבי אופניים. גשר יהודית הוא הראשון שנחנך. גשרים נוספים אשר מתוכננים בצורה זאת אלו הם גשר בין שכונת מעוז אביב לאוניברסיטת תל אביב, גשר בין שכונת נחלת יצחק לתחנת שאול המלך, וגשר בין רחוב השלושה בו נמצאים משרדי ממשלה ומגדל אדגר, לרחוב הרכב[15].
נתיבי איילון נבנו מתוך ציפייה לפתרון בעיית עומסי התנועה בתל אביב, אך במשך השנים גדל מספר כלי הרכב והכביש עמוס במשך שעות רבות במהלך היום. האכזבה מאי פתרון בעיית העומסים, למרות השקעות הענק, חיזקה את התפתחות הרכבת שתפסה יותר ויותר שטח לאורך נתיבי איילון ואת פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה שמחבר את האזורים הללו עם המע"ר הישן ויפו.
ב-17 בספטמבר 2022, נפער בולען ביציאה מאיילון דרום לדרך השלום[16]. ב-1 באוקטובר 2022 הסתיימו מרבית הבדיקות והעבודות והכביש נפתח מחדש, באופן מצומצם[17].
תכנונים עתידיים
במהלך 2004 החלו דיונים על תוכנית להארכת נתיבי איילון עד חדרה, לאורך תוואי מסילת החוף. הגופים הירוקים התנגדו לתוכנית, עקב הפגיעה שלה בשטחים הפתוחים היחידים שנותרו באזור השרון. בנוסף באזור, ברצועה שרוחבה 15 קילומטר, כבר עוברים שלושה כבישי אורך, כביש חוצה ישראל, כביש מספר 4 וכביש החוף (כביש 2)[18]. ביולי 2005, אושרה תוכנית להארכת נתיבי איילון צפונה רק עד מושב אביחיל, מצפון לנתניה[19], ובוטלה התוכנית להמשיך את הכביש עד חדרה[20]. במאי 2009 הודיעה מנכ"ל נתיבי איילון כי הארכת הכביש עד נתניה "לא תבוצע ב-20 השנים הקרובות, כי זה רק יעודד נסיעה ברכב פרטי"[21].
בעיה נוספת שדרשה פתרון היא תעלת האיילון. רכבת ישראל נזקקת למסילה רביעית לאורך האיילון, שכן זה מהווה צוואר בקבוק בתנועת הרכבות הארצית. במהלך השנים נבדקו שתי חלופות: בניית צינור ניקוז ענק ממחלף קיבוץ גלויות עד חוף יפו או כיסוי התעלה ובניית שטח ליד פארק אריאל שרון שישמש כאגם שיקלוט את מי ההצפות[22]. פעמים אחדות (דצמבר 1991, אוקטובר 2000, נובמבר 2003, ינואר 2013, דצמבר 2018) גרמו גשמים עזים לעליית התעלה על גדותיה ולהשבתת נתיבי איילון למשך שעות[23]. לבסוף הוחלט להקים אתרי אגירה של מי שיטפונות במעלה הנחל ובפארק אריאל שרון. באפריל 2018 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות תוכנית תשתית לאומית ("תת"ל) 33, אשר במסגרתה מתוכננת מסילה רביעית באיילון החל מקטע תחנת תל אביב מרכז ועד לוד (ביצוע בפועל עד גנות)[24], והעבודות בפועל החלו ביוני 2019[25]. על פי הצפי הקמת המסילה הרביעית תסתיים בשנת 2028[26].
עיריית תל אביב אישרה בפברואר 2015 את קירוי נתיבי אילון בין הרחובות יצחק שדה וארלוזורוב בתל אביב. קירוי הכביש יפחית את זיהום האוויר והרעש וייצור פארק עירוני בלב העיר[27][28].
בקרת תנועה
לאורכו של כביש 20 ובחלק מכבישי הגישה העיקריים המזינים אותו, קבועים באספלט חיישנים הממפים את נפח התנועה בכביש, אליו וממנו. המידע הנצבר באמצעות חיישנים אלה מעובד להנחיות לנוהגים ומוצג במלל ובתמרורים מתחלפים מעל מסלולי הכביש ולצידו. מידע זה זמין גם על גבי שלטים בכביש 1 ובכביש 5 הממוקמים מרחק קילומטרים מנתיבי איילון. בנוסף מפעילה חברת נתיבי איילון אתר אינטרנט ובו פירוט המציין את דרגות עומס התנועה בכביש - ירוק לתנועה זורמת, צהוב לעומס או להאטה, ואדום לפקק תנועה. עד 2018 אף אפשרה המפה גישה לשידורי מצלמות התנועה שלאורך הכביש.
מחלפים בנתיבי איילון
נתיבי איילון תוכננו מלכתחילה כך שתתאפשר לכל אורכם נסיעה חופשית מרמזורים. הנתיבים עוברים בשטח עירוני צפוף, ולכן יש לאורכם מחלפים רבים, שבמרביתם גשר המשמש לתנועה החוצה את נתיבי איילון (וחולפת מעליהם). היציאות ברבים מהמחלפים הן מוקדי עומס עיקריים בנתיבי איילון.
גלריה
-
עומס תנועה אופייני בנתיבי איילון דרום בשעות אחר-הצהריים -
נתיבי איילון:קניון עזריאלי, תחנת הרכבת "השלום", רכבת ישראל, נחל איילון -
נתיבי איילון בלילה -
הכביש באזור תחנת הרכבת תל אביב מרכז -
הגשר הדרומי של מחלף וולפסון ותחנת הרכבת חולון-וולפסון -
-
נתיבי איילון ממחלף יוספטל -
הכביש מכיוון גבעת האוניברסיטה -
נתיבי איילון ועבודות להקמת נתיב נוסף באיילון צפון, יולי 2020 -
גשר יהודית ותחנת הרכבת השלום, יולי 2020
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תל אביב-יפו | ||
|
פורטל התחבורה | ||
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- אתר חברת נתיבי איילון - כולל דיווחי תנועה ומצלמות בזמן אמת
נתיבי איילון, כביש 20 מצפון לדרום, ממחלף שבעת הכוכבים למחלף חולות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 18:24)- עמירם ברקת, "אם נתיבי איילון נסגרים פעם בכמה שנים זה לא נורא", באתר גלובס, 11 בינואר 2013
- צור שיזף, קיבלנו רכבת, איבדנו חוף - על האפשרויות להרחבות עתידיות של נתיבי איילון, באתר ynet, 21 בדצמבר 2003
- ארגון מחדש של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב - תוכנית מפורטת הכוללת מפות והסברים להפעלת רשת קווים חדשה בגוש דן
- האם יקום פארק מעל נתיבי איילון?, אמנון דירקטור, באתר טיים אאוט, 21 בדצמבר 2014
- מיכאל יעקובסון, התוכנית המלאה לקירוי איילון נחשפת: קידום תוך שנתיים - או בלתי אפשרי, 27 ביולי 2015, xnet
- יונתן גת, חג על הגג: מי מתנגד להפיכת איילון לפארק?, באתר Time Out תל אביב, 29 ביולי 2015
הערות שוליים
- ^ מפת אזור נתיבי איילון משנת 1958 - חלק צפוני - חלק דרומי
- ^ צמתים דו־מפלסיים בת"א "תוכנית מוסררה", 50 אוטובוסים חדשים, על המשמר, 10 בפברואר 1965
- ^ חברה קנאדית תחקור כדאיות של "דרך מהירה" שצריכה להיסלל בנחל איילון, מעריב, 2 ביוני 1966
- ^ יישובי השרון מתנגדים לתוואי המוצע לאוטוסטרדה לחיפה, דבר, 19 בדצמבר 1972
- ^ י אבנון, נתיבי איילון פרויקט התחבורתי הגדול בישראל, דבר, 1 באוקטובר 1973
- ^ יצחק בן חורין, נפתח קטע נוסף בכביש חוצה תל אביב, מעריב, 4 ביולי 1984
- ^ על פי "ישראל, אטלס הכבישים החדש", הוצאת מפה, 1994
- ^ דוד חיון, מחרתיים ייפתח הקטע מחלף שבעת הכוכבים-נתיבי איילון דרום, באתר גלובס, 13 בינואר 2000
- ^ צביקה בורג, למה שנשלם על נתיבי איילון?, באתר ynet, 7 במרץ 2007
- ^ רענן בן צור, מחר יחוברו נתיבי איילון לכביש 531 המוביל ליישובי השרון, באתר ynet, 28 בדצמבר 2016
- ^ הקטע בין הרצליה לבגין באיילון צפון סגור לתנועה, הודעות באתר נתיבי איילון, 22 בינואר 2014
- ^ אסף זגריזק, מהלילה ממשיכים עם נתיבי איילון עד שפיים: "מעבירים את הפקק קדימה", באתר ynet, 4 באפריל 2017
- ^ ליאור גוטמן, ממחר: תושבי השרון יוכלו לנסוע דרומה דרך נתיבי איילון, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2018
- ^
אסנת ניר, שיבושים בנתיבי איילון הלילה במסגרת עבודות על "הנתיבים המהירים", באתר TheMarker, 6 בינואר 2020
- ^ רשת שבילי אופניים בעיר, באתר עיריית תל אביב
- ^ קוטב, אדם; רובינשטיין, רועי; קוריאל, אילנה; ציאון, הילה (2022-09-17). "בולען נפער בנתיבי איילון, שצפויים להיחסם הרמטית תוך שעות: תיעוד". Ynet. נבדק ב-2022-10-01.
- ^ רובינשטיין, רועי (2022-10-01). "שבועיים אחרי שהבולען נפער: העלייה למחלף השלום תיפתח מחדש באופן מצומצם". Ynet. נבדק ב-2022-10-01.
- ^ צפריר רינת, נתיבי השרון, באתר הארץ, 30 ביולי 2004
- ^ שרון קדמי, נתיבי איילון יוארכו צפונה עד אחרי נתניה בהיקף מתוכנן של 1.6 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 31 ביולי 2005
- ^ הארץ, אושררה ההחלטה שלא להמשיך את נתיבי איילון מנתניה לחדרה, באתר TheMarker, 4 באפריל 2006
- ^ ליאור ברון, מנכ"ל נתיבי איילון: "לא נרחיב את הנתיבים עד נתניה ב-20 השנים הקרובות, כי זה רק יעודד נסיעה ברכב פרטי. העתיד שייך לאגרות הגודש - ולאוטובוסים", באתר גלובס, 3 במאי 2009
- ^ דניאל שמיל, איתי טרילניק, "פתרון להצפות בנתיבי איילון יעלה 2 מיליארד שקל", באתר TheMarker, 9 בינואר 2013
- ^ גילי מלניצקי, בדרך לקירוי אילון: 2 התוכניות שישנו את דרך השלום, באתר TheMarker, 17 ביולי 2018
- ^ סוניה גורודיסקי, הקלה בפקקים? אושרה הקמת מסילה רביעית בתוואי איילון, באתר גלובס, 10 באפריל 2018
- ^ דניאל שמיל, באיחור של 15 שנה: ההקמה של מסילה רביעית באיילון החלה, באתר גלובס, 3 ביוני 2019
- ^ עומר כרמון, המחלוקת הענקית ברכבת נפתרה. האם ההקלה תגיע ב-2028?, באתר TheMarker, 7 בפברואר 2022
- ^ הילה ציאון, עיריית ת"א אישרה את קירוי נתיבי איילון, באתר ynet, 22 ביולי 2015
- ^ הילה ציאון, השראה מניו-יורק: כך ייראה קירוי נתיבי איילון, באתר ynet, 8 בפברואר 2015
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
37856118נתיבי איילון