נחל איילון
נַחַל אַיָּלוֹן היה בעבר נחל איתן וכיום הוא נחל אכזב, שמוצאו בהרי יהודה דרומית לרמאללה ונשפך לנחל הירקון בתל אביב. אורכו הכולל של הנחל הוא כחמישים קילומטר ושטח אגן הניקוז שלו כ-815 קילומטר רבוע. הנחל מנקז, בין היתר, את נחל גזר, נחל ברקת, נחל בית עריף, נחל נטוף, נחל כופר, נחל יהוד, נחל מודיעין ונחל שפירים.
מקור השם
הנחל היה מוכר בעבר בשמו הערבי: וָאדִי מוּסְרָרָה (وادي المصرارة "ואדי אל-מצרארה"). יש המפרשים את השם הערבי במשמעות "צרורות אבנים" (صرّة "צֻרָה"= צרור). את שמו העברי קיבל מעמק איילון בו הוא עובר, לאורכו. השמות הקודמים של הנחל: w. Salman, w. Kabir, w. Salama, w. Musrara (מועתקים כלשונם בלועזית ממפת מחלקת המדידות).
תוואי
נחל איילון שמימיו נאספים מיובלים בהרי יהודה, זורם בעמק איילון, משם הוא נכנס למאגר איילון וממשיך לרדת במורדות ההר, מזרחית ליישובים כפר שמואל ומשמר איילון. ואדי עלי, שהכניסה הצרה אליו נקראת שער הגיא, הוא יובל מזרחי של נחל איילון.
נחל איילון ממשיך לזרום מהשפלה לכיוון כללי של צפון מערב. מערבית לנמל התעופה בן-גוריון, מתחברים שני יובליו הגדולים. הנחל נכנס לפארק אריאל שרון בקצהו המזרחי של הפארק מתחת לכביש 412 וחוצה אותו לכל אורכו עד שהוא מתועל לנתיבי איילון בכניסה לתל אביב. מנקודה זו ועד קרוב לשפך הוא זורם לכיוון צפון בתעלה בין נתיבי הכביש המהיר. נחל איילון נשפך לנחל הירקון ודרכו לים התיכון. נקודת המפגש עם הירקון יוצרת לשון יבשה המפרידה בין הנחלים ונקראת "פארק ראש הציפור", בשל צורת השטח במבט מהאוויר. היא נמצאת בשטחו של פארק הירקון.
בעבר היה תוואי הנחל מזרחית לתל אביב מפותל מאד וגרם להצפות בעונות הגשמים. פיתול חד במיוחד היה בסמוך לשבע טחנות צפונית לשכונות רמת גן (על התוואי שיובש נסלל רחוב חרוזים ברמת גן) ולמרגלות תל נפוליאון. ב-1952 מונתה וועדה ציבורית בשם הוועדה לחציית תל אביב על ידי רכבת למציאת פתרון שיאפשר העברת מסילת ברזל לאורך תל אביב. ב-1953 לאחר 13 ישיבות הוחלט על יבוש אפיקו של נחל איילון בגבולה המזרחי של העיר והטיית מי הנחל לשפך חדש מדרום ליפו[2]. העלויות הגבוהות מנעו את ביצוע התוכנית וב-1961 בעקבות דיונים עם משרד האוצר הוכרזה תוכנית "הדרך המהירה" שאימצה את מסקנות הוועדה הקודמת והחליטה להוסיף כביש מהיר במקביל למסילת הברזל, לימים נתיבי איילון[3]. ההצעה המליצה להטות את נחל איילון בסמוך לשכונת עזרא ודרך מנהרה באורך 5 קילומטר לתוך הים דרומית לנמל יפו. פתרון נוסף של בניית סוללות בטון לאורך הערוץ נדחה בשל עלותו הגבוה. גם החלטה שהתקבלה נתקלה בקשיים תקציביים כאשר עלות הביצוע גדלה מאד מהערכתה המקורית ולוגיסטיים ברכישת הקרקעות הכרוכות בכריית המנהרה ולכן החלו באופן זמני ליישר את פיתוליו של תוואי נחל איילון לתוך תעלה מלאכותית כדי להאיץ את זרימתו לים ולמנוע הצפות בשכונות תל אביב ורמת גן. עבודות הישור התבצעו לאורך השנים בכמה פרויקטים שונים[4] עד שלבסוף הוחלט לאמץ את התוכנית המקורית של בניית תעלת בטון לנתיב הזרימה, עבודות שנמשכו עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 והתוואי הסופי בו הנחל זורם כיום.
משטר הזרימה
בעבר היה נחל איילון נחל איתן בעל ספיקה גבוהה ואגן ניקוז גדול יותר ובעברו הרחוק יותר אף נשפך ישירות לים, עדות לאפיקו הקדום היא קטיעת רצף גבעות כורכר בחוף שמצפון ליפו[5]. הנחל היה עולה על גדותיו בעבר בעונות החורף וגורם להצפות בשכונות המזרחיות של תל אביב, שכונת עלית ברמת גן וחסימת המעבר על גשר שרונה ומכאן ניתוקן של רמת גן פתח תקוה ומושבות השרון מיפו ותל אביב טרם נסלל כביש החוף. כדי לצמצם את התופעה הוקם מאגר איילון ותוואי הנחל הוסדר ויושר במסגרת פרויקט נתיבי איילון. מאז עלה הנחל על גדותיו והביא לסגירת הנתיבים בשלושה אירועי קיצון של גשם כבד בחורפים 1991 - 1992, 1992 - 1993, 2012 - 2013. ב-8 בינואר 2013 נרשמה בנחל איילון ספיקת שיא של 420 מ"ק לשנייה.
כדי למנוע שיטפונות נבחנות כיום הצעות להטיית הנחל לים התיכון בתעלה סגורה דרך התוואי ההיסטורי, אך עלותה גבוהה וקיים חשש שהיא תגרום לזיהום חוף יפו ולנזקים אקולוגיים נוספים. מנגד נבחנות הצעות לבניית משטחי הצפה במסגרת פרויקט פארק איילון, אשר יזינו את האגם המתוכנן בפארק.
יובליו של נחל איילון
ראו גם
לקריאה נוספת
- שמואל אביצור, נחל אילון ואדי מוצררה, הוצאת מרכז לתרבות והסברה.
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא, 1978.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחל איילון |
- נחל איילון באתר המשרד להגנת הסביבה
- שיקום נחל איילון באזור העיר לוד, ביוספרה באתר סנונית.
הרחבת הערוץ של ואדי מוסררה, יומני כרמל 1952 (התחלה 2:52)- מיכאל יעקובסון: התוכנית המלאה לקירוי איילון נחשפת: קידום תוך שנתיים - או בלתי אפשרי, 27 ביולי 2015, xnet
הערות שוליים
- ^ צילום אווירי של הטייסת הבווארית ה-304 הגרמנית מ-13.8.1918 מתוך הארכיון הבווארי - אוסף פלשתינה
- ^ הרכבת תבנה באפיק המוצררה, דבר, 5 בינואר 1953
- ^ צבי אלגת, "כביש מהיר" ומסילת-ברזל באפיק נחל איילון, מעריב, 6 בדצמבר 1961
- ^ אושרו שני מיליון ל"י לתיעול וביוב בת"א-יפו, דבר, 2 ביולי 1962
- ^ דו"ח סיור מס' 46: יפו ואתריה
 נחלי השומרון
| ||
|---|---|---|
| נחלי איתן | נחל קישון • נחל חדרה • נחל תרצה • נחל קנה | |
| נחלי אכזב | נחל תענך • ואדי טייבה • ואדי עזם • ואדי ג'אמוס • נחל נרבתה • נחל בזק • ואדי אל-חשנה • ואדי אל-בשם • נחל מילחה • ואדי אל-פארעה • נחל חביבה • נחל שכם • נחל אסף • ואדי דיר שרף • נחל תאנים • ואדי ערעור • נחל קנה • ואדי אל-אחמר • ואדי א-שער • נחל רבה • ואדי אל-ח'ליל • ואדי עלי • ואדי אל-ג'נאב • נחל שילה • ואדי מוסא • ואדי רשאש • נחל הילה • ואדי אל-עיש • ואדי אל-בלט • ואדי אל-חכם • ואדי א-זרקה • נחל אברך • נחל נטוף | |