מעשה אבות סימן לבנים

מעשה אבות סימן לבנים הוא ביטוי ביהדות שמשמעותו: מה שקרה לאבות לא קרה רק להם באופן אישי אלא נעשה להם כדי להוות תחילת ביצוע של מה שנגזר על בניהם, הן לטוב הן למוטב.

מקורות לפתגם

הפתגם מבוסס כנראה על דברי חז"ל בבראשית רבה: "אמר לו הקב"ה (לאברהם): שב, אתה סימן לבניך!". הרעיון מופיע בכמה אגדות חז"ל הדורשות רמז לעתיד במעשי האבות.

הרמב"ן בפרושו על ספר בראשית מרחיב את עקרון זה לכלל, שעל פיו מפרש את מטרת סיפור כל מעשי האבות שבתורה, שם כותב: "כל מה שאירע לאבות - סימן לבנים" ובמקום אחר: "לא נפל מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים...". על פי הרמב"ן מעשי האבות מלמדים אותנו בשלושה רבדים שונים::

1. האבות מלמדים אותנו כיצד להתנהג במצבים מסוימים, מתוקף היותם אבות האומה.
2. ה' קובע את עתיד הבנים על פי מה שקרה לאבות.
3. מעשיהם של האבות יוצרים את עתידם של בניהם.

הרמב"ן מבאר שמצינו בנבואות שונות שהנביא מצטווה לעשות מעשה של המחשה לנבואתו. לפי הסברו מטרת ההמחשה היא להתחיל בהוצאה לפועל של החזון ובכך לתת לקיומו משנה תוקף.

הכלל הוא חלק מפירוש התורה על דרך הרמז, לפיה כל החכמות והעתידות רמוזות בתורה; כך למשל ששת ימי בראשית רומזים על פי הרמב"ן לששת אלפי שנות קיום העולם.

פרשנות בספר בראשית

• פרשת הבארות שחפר יצחק ומריבות הרועים, רומזת לשלשת בתי המקדש. שני הראשונים חרבו בעטיים של מאבקים ומלחמות עם אויבים, והשלישי יבנה לעתיד לבוא בלי כל ריב, כשירחיב ה' גבול ישראל ויפרו וירבו בארץ.
• שלשת עדרי הצאן הרובצים ליד הבאר וממתינים לפתיחתה, רומזים לעליה לבית המקדש בשלשת הרגלים לשאוב מי תורה ורוח הקודש.
• שליחת יעקב לעשו דברי פיוס ובקשת שלום הניעה לפי חז"ל, את עשו לצאת לקראתו עם ארבע מאות איש. הדבר רומז לכריתת הברית עם רומי בימי בית שני שהביאה לבסוף להשתלטות הרומאים על הארץ.
• דברי יעקב בחלוקת המחנה: "אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה", הם רמז להבטחת שמיימית שלא תבוא גזירה כוללת על עם ישראל, אלא אם תהיינה במקום אחד צרות וגזירות, יהיה במקום אחר רווח והצלה לפליטה.
• הנהגת יעקב עם עשו מלמדת את ההנהגה מול בני עשו בתפילה ודורון ומלחמה (הכוללת לפי הרמב"ן גם את האפשרות של בריחה מארץ האויב).
• ירידת יעקב למצרים בעקבות מכירת יוסף על ידי השבטים ובעקבות הרעב, רומזים לגלות אדום שבאה בעטיה של כריתת הברית עם הרומאים ובקשות העזרה מצידם.

ניסוח הכלל

על אף שהרמב"ן עצמו לא ניסח את כללו כך, השתמשו בכלל זה פרשני מקרא יהודיים רבים אחריו, ולימים התגלגל שמו לביטוי המצוי בימינו: 'מעשה אבות - סימן לבנים'. בפעם הראשונה שמופיע בצורה זו היא בפירוש המהרש"א לתלמוד הבבלי.

ביטוי ביהדות המתכתב עם ביטוי זה הוא "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה".

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מעשה אבות סימן לבנים22439279