ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558

ספר הזוהר (מכונה גם הזוהר הקדוש) הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה. הזוהר מכיל סודות נסתרים וכן מדרשים על התורה, רובם בארמית, המחולקים לפי פרשות השבוע. כמו כן משולבים בו שני חיבורים: "רעיא מהימנא" ו"תיקוני הזוהר". מקובל בכלל ישראל כי הזוהר התחבר על ידי התנא רבי שמעון בר יוחאי.

הזוהר ומבנהו

מהדורת הזוהר עם פירוש מתוק מדבש של הרב דניאל פריש

גופו של ספר הזוהר בנוי מדרשות מפי רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) ותלמידיו סביב פרשיות התורה, ושפתו רובה ככולה ארמית. רשב"י ותלמידיו מרבים להביא ולצטט מאמרים מתוך כמה ספרים שלא הגיעו לידינו, מהם "ספרא דאדם קדמאה", "ספרא דרב המנונא סבא", ו"ספרא דרב ייסא סבא".

חלק העיקרי של הזוהר הוא דרשותיו על התורה המחולקות על פי פרשיות השבוע (בחלוקה הנהוגה כיום). חלק נוסף הוא הרעיא מהימנא (=הרועה הנאמן) ובו דרשות על תרי"ג מצוות. למרות היותו מאוחר מהזוהר, ברוב המהדורות פוזר ה"רעיא מהימנא" לאורך החלק המרכזי, כך שלכל פרשה הוכנסו המצוות המצויות בה בתורה.

עשרת החברים הנקראים "חבריא קדישא" (החבורה הקדושה) שהם בעלי הזוהר הם: רשב"י ראש החבורה; בנו - רבי אלעזר; רבי אבא הסופר; רבי יהודה; רבי יוסי; רבי יצחק; רבי חזקיה; רבי חייא; רבי ייסא; רבי אחא. בזוהר מופיעים שמות של תנאים ואמוראים מתקופות שונות, בכתיבה דומה לגמרא. בזוהר נזכרים ספרים קדומים (כגון ספר חנוך א' וספר חנוך ב'); ספרי כישוף לצד מדרשים. בצד המדרשים בספר הזוהר משולבים אף קטעי חידושים מבית מדרשם של חכמי צרפת וספרד: רש"י, ראב"ע, רד"ק ואף רמב"ן. (אף את חידושי תורתם למדו רשב"י וחבורתו במתיבתא דרקיעא).

האידרות

ערך מורחב – אידרא

בזוהר הקדוש כלולות "אידרות" – "אידרא רבא" (המושב הגדול או האסיפה הגדולה), "אידרא זוטא" (המושב הקטן או האסיפה הקטנה) ו"אידרא דבי משכנא" (מושב בית המשכן). ייחודן של האידרות הוא בכך שבהן מתכנסת כל ה"חבורה" ומתיישבת במקום אחד - בניגוד לשאר הדרשות הנאמרות על ידי שניים, שלושה או ארבעה מהחברים ובדרך כלל נאמרות בדרך, תוך כדי הליכה או תוך כדי סעודה.

• אידרא דבי משכנא מופיעה בפרשת תרומה. רשב"י ושלושה מתלמידיו דנים בה בסודות התפילה על פי דרשות הבנויות על פסוקי הקמת המשכן.
• אידרא רבא מופיעה בפרשת נשא. רשב"י מגלה בה את הפרצופים - גילויי אלוקות בדמות פני אדם על פי הפסוק "על הכיסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה" (יחזקאל א' כ"ו). כל אחד מתשעת החברים נושא, בתורו, דרשה. בכל דרשה מתקן הדרשן את אחד מהאיברים של הפרצוף העליון ולבסוף, רשב"י מתקן את תיקוני הזקן היוצאים מן הפרצוף ואז חותם את הדיון ומגלה את הדברים שהחברים ידעו רק בראשי פרקים. בסיומו של ה"מושב", שלושה מהחברים נופחים את נשמתם כיוון שנחשפו לסודות שהיו למעלה מדרגתם (הדברים מעותקים כפי שהם כתובים בזוהר הקדוש, אך כמובן שהם למעלה מהשגתינו).
• אידרא זוטא מופיעה בפרשת האזינו. מתואר בה מפגשם האחרון של חבורת הזוהר הנעשה כהכנה לפטירתו של רשב"י. בתחילת המפגש, מבהיר רשב"י שבניגוד ל"אידרא רבה" שבה כל אחד מן החברים נשא דרשה, הפעם הוא יהיה היחיד שידבר, מכיוון שזהו "יום ההילולא" שלו (=יום השמחה). הוא משמיע באוזני תלמידיו את כל הסודות שחשש לגלות לפני כן, ולבסוף, יוצאת נשמתו כאשר הוא אומר את המילה "חיים"- שבפסוק "כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם" (תהילים, קל"ג, ג').

היכלות דרשב"י

בזוהר נכלל תיאור ההיכלות העליונים בחלק שיש המכנים אותם 'היכלות דרשב"י'. בחלק זה מתוארים שבעת היכלות גן העדן השמורים לצדיקים מחד, ומאידך שבעת מדורי הגיהנום המיועדים לרשעים. בפרשת יתרו מובא מאמר המבאר את חכמת הפרצוף וחכמת כף היד, המיוחס בדרשה למשה בבחירתו אנשים כפי עצת יתרו.

חלקים אחרים בזוהר מתייחסים לצדיקים נסתרים כגון רב ייבא סבא שהוא סוחר (טייעא) הנושא סחורה על חמורו ונראה בתחילה כעם-הארץ, אך מתגלה כמקובל גדול הדורש בענייני תורת הנפש, גלגולי נשמות ושאלת הטוב והרע בעולם. דמות אחרת היא "הינוקא" המופלא - ילד-פלא, בנו של רב המנונא סבא, שמגיל ינקות יודע לדרוש בסתרי תורה ועולה עליהם בחכמתו. סיפור אחר בזוהר מתאר את מפגשם של רשב"י וחבריו בגן עדן עם 'רב מתיבתא', הוא ראש הישיבה של מעלה, הדן אתם על ענייני העולם הבא והנשמה.

בחטיבה זו כלולים החיבור 'סתרי תורה' שבו מקובצים מאמרים על ספר בראשית ו"מדרש הנעלם" על התורה, ששפתו מעורבת לשון הקודש וארמית והוא עוסק בבריאה, העולם הבא והנשמה.

רעיא מהימנא ותיקוני הזוהר

חלקים נוספים השייכים ל"ספרות הזוהר", הם "רעיא מהימנא" (הרועה הנאמן - כלומר משה רבינו) ו"תיקוני הזוהר". לדעת רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנה הם חלקים מאוחרים שלא נכתבו על ידי רשב"י, אלא על ידי איש קדוש בתקופת הגאונים שהיתה לו השגה נפלאה והתגלו לו נשמות משה רבנו, רשב"י וכל תלמידיו.

בימי הגאונים היה גאון אחד קדוש וטהור עד מאד ולמד ספר הזוהר בעיון רב ובהשגה נפלאה עד שזכה ל(גילוי) נשמת משה רבינו רעיא מהימנא אמיתי, ומגודל הזיכוך והקדושה זכה למדרגות נפלאות ורמות עד שזכה שנתגלה אליו פמליה של מעלה, מלאכים ושרפים ורשב"י עם כל התלמידים ונתגלה אליו ודיבר עמו פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו, וגילה סודות נוראות עמוק עמוק מי ימצאנו. ואל תתמה על זה שהרי האר"י ומרן הר"י בעל שם טוב היה להם גילוי נשמות בפרסום רב. ויש לזה ראיות למאות שמוכח שהוא היה אדם צדיק מעונה בעוני ועינוי, בדוחק ובבזיון בין ערב רב ובצער גדול ואבאר בכל מקום הראיות.

— זוהר חי פרשת וארא דף כ"ט

החיבור "רעיא מהימנא" משולב בתוך גוף ספר הזוהר והחיבור "תיקוני זוהר" הוא חלק נפרד. "תיקוני זוהר" הוא שבעים דרשות על דרך הקבלה לפסוק הראשון בספר בראשית. כתיבתו של המחבר הקדוש מאופיינת תַּסְמִיכיות רבה, שפתו עשירה פחות משפת הזוהר והתורת האלוקות שהתגלתה לו שונה בבחינות מסוימות מתורת האלוקות שהתגלתה לרשב"י.

רעיונות מרכזיים

הזוהר עוסק רבות בעולמות העליונים, בדרך כלל בשפת סמלים קשה לפענוח. הוא מגלה כי קיים מימד קדום יותר ונשגב יותר שמשפיע על העולם האנושי, ושכל פרט בעולם האנושי מייצג אותו. שני יסודות מרכזיים בעולם הזה ובעולמות העליונים הם הזכר והנקבה העליונים, שמכונים בזוהר במגוון רב של שמות. חיבורם של שני הפרצופים האלה הוא משאת נפש עליונה עבור כל, שזה הוא פתח לכל הטובות והברכות. בכלל, חיבור ואיחוד הם הערך העליון, והפירוד הוא שורש כל רע. אותה בחינת נקבה אלוקית היא השכינה, שגורשה ממקומה בעוונות בני ישראל, וחזרתה תלויה בתשובתם. כנגד עולם האורות וקדושה הזה קיים הסטרא אחרא, ה"צד האחר", מכלול כוחות החושך והטומאה בעולם.

הזוהר הקדוש מרבה לדבר על הקוטביות בין שמאל לימין, שהיא עצמה הקוטביות בין חסד לדין, בין טוב לרע, בין זכר לנקבה. באיזון הנכון בין הקטבים האלה תלוי קיומו של העולם.

מעשיהם של בני האדם משפיעים על מצב האורות העליונים. מעשי המצוות הם עבודה צורך גבוה - הם כביכול נועדו לתקן ולייחד את האלוקות עצמה, וכל פרט בהם מכוון לתכלית זאת. מלבד זאת, על ידי מעשיו האדם משרה על עצמו את אותם שורשים עליונים שמתייחסים למעשה המתאים.

תרגומים לזוהר

הזוהר נכתב בארמית בניב שונה מהארמית של התלמוד הבבלי (ארמית בבלית). הוא תורגם במרוצת הדורות לכמה שפות: עברית, לטינית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות), גרמנית, אנגלית, צרפתית וקוראנית.

אחד מתרגומי הזוהר לעברית הוא תרגומו החלקי של הרב יהודה יודל רוזנברג (5 כרכים, ניו יורק, ה'תרפ"ז). תרגום שלם ונפוץ הוא "הסולם" של רבי יהודה לייב אשלג. זהו תרגום מילולי שבו משולב בסוגריים פענוח הדימויים לפי תורת האר"י. תרגום נפוץ נוסף הוא הספר מתוק מדבש של המקובל הירושלמי רבי דניאל פריש, מראשי ישיבת שער השמים. זהו תרגום עממי יותר, ומשולבים בו פירושי האר"י ופרשנים אחרים. שני הספרים הופיעו כסדרות מרובות כרכים.

ראו גם

• חיבור ספר הזוהר

לקריאה נוספת

• הלל צייטלין, "בפרדס החסידות והקבלה", הוצאת יבנה, תל אביב
• מנחם מ. כשר, הזוהר, סיני ספר היובל, ירושלים תשי"ח
• בועז הוס, כזוהר הרקיע - פרקים בתולדות התקבלות הזוהר ובהבניית ערכו הסמלי, הוצאת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, מוסד ביאליק, 2008
• יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: ימי הביניים - כרך י"א - ספר הזוהר, מרכז זלמן שזר, 2015.

קישורים חיצוניים

מהדורות מקוונות של ספר הזוהר

• ספר הזוהר, מהדורת מנטובה, 1558, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הזוהר, מהדורת קרימונה, 1559, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הזוהר מנוקד ומוגה, עם תקוני זוהר וזוהר חדש, באתר "הזוהר.נט"
• ספר הזוהר - באתר ויקיטקסט
• ספר הזוהר עם פירוש הסולם
• נוסח הזוהר שעליו מבוסס התרגום האנגלי החדש של פרופ' דניאל מאט
• מהדורות מקוונות נוספות בספריה הווירטואלית של אתר "הלכה ברורה"

קישורים נוספים

• מהו ספר הזוהר? הרצאה באתר הידברות
• מנוע חיפוש בזהר - אור הסולם
• מאמרים של פרופ' יהודה ליבס על הזוהר
• הרב מנחם מנדל כשר, ‏הזוהר, באתר "דעת"
• מור אלטשולר, על הספר "כזוהר הרקיע" מאת בועז הוס, באתר הארץ, 19 ביוני 2008
• מקובלים ורבנים על חשיבות לימוד הזוהר, מתוך הספר "לראות טוב"
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
  פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יהודה ליבס, מה אתה, ספר הזוהר?, באתר הארץ
• יהודה ליבס, מבוא לסריקת כרטסת מילון הזוהר באתר הספרייה הלאומית
• ספר מלחמות השם מאת הרב יחיא קאפח, ירושלים: תרצ"א. מהדורה דיגיטלית חדשה ומתוקנת, רמת גן: תשע"ד
• שיעורים של הרב אדם סיני על כל ספר הזוהר עם פירוש "הסולם"
• יחסו של הנודע ביהודה לזוהר
• הפולמוס על הדפסת הזוהר
• יחסו של רבי יוסף אבן ואקר לזוהר