רבי מרדכי ישכר בער לייפר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מפיטסבורג
רבי מרדכי יששכר בער לייפר
רבי מרדכי לייפער
רבי מרדכי לייפער
לידה 31 בדצמבר 1955
ו' בטבת ה'תשט"ז
ארצות הברית
פטירה 5 באוקטובר 2020 (בגיל 64)
י"ז בתשרי ה'תשפ"א
ישראל
מקום קבורה אשדוד
מקום פעילות אשדוד
חיבוריו פתגמי אורייתא, תפארת מרדכי
בת זוג אביבה מרים (ליבס)
אב רבי אברהם אבא לייפער
אם רחל (לבית רוזנבוים)
חותן רבי יצחק אייזיק ליבס
האדמו"ר מפיטסבורג ה־שלישי
תש"ןתשפ"א

רבי מרדכי מאטל ישכר בער לייפער (ו' בטבת ה'תשט"ז, 31 בדצמבר 1955 - י"ז בתשרי ה'תשפ"א, 5 באוקטובר 2020) היה האדמו"ר השלישי מפיטסבורג. מכונה על שם ספרו התפארת מרדכי.

ביוגרפיה

נולד בו' בטבת ה'תשט"ז בניוארק שבארצות הברית לרבי אברהם אבא לייפר ולרבנית רחל בת רבי איתמר מנדבורנה. בשנת ה'תש"ל עלה לישראל עם משפחתו והם התגוררו באשדוד. למד בישיבת גרודנא באשדוד ובישיבת טשעבין בירושלים.

נשא את הרבנית אביבה מרים, בתו של רבי יצחק אייזיק ליבס, אב"ד אגודת הרבנים בניו יורק ומחבר שו"ת "בית אבי", ולאחר נישואיו התגורר בארה"ב ולאחר מכן חזר לארץ והתגורר בישוב טלז סטון.

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תש"ן הוכתר לממלא מקומו בהנהגת החסידות באשדוד ובבורו פארק, בהנהגתו הוקמו באשדוד מוסדות רבים, כמו כן הוקמה "קריית פיטסבורג" בעיר, למגורי החסידים.

בשנת ה'תשס"ד יצא לאור ספר מתורתו "פתגמי אורייתא".

בחודש אב ה'תש"פ נדבק בנגיף הקורונה, ואושפז בבית החולים לניאדו[1]. לאחר כחודש וחצי בהם היה מורדם ומונשם, חלה הידרדרות במצבו הרפואי, והוא נפטר באור לי"ז בתשרי ה'תשפ"א[2]. מסע ההלוויה התקיים באשדוד בתקופת סגר שהוטל על האוכלוסייה עקב התפרצות נגיף הקורונה בישראל. על אף הסגר, ניתן אישור לכ-2,000 חסידים להשתתף במסע ההלוויה של האדמו"ר מפיטסבורג[3]. נטמן בבית העלמין באשדוד בחלקת פיטסבורג[4].

בנו בכורו, רבי משולם אליעזר, הוכתר כממלא מקומו במעמד ההלוויה.

לחניו

רבי מרדכי, כאביו, הלחין ניגונים אשר חלקם יצאו לאור בסדרת התקליטים "ניגוני חסידי פיטסבורג". כמה מניגוניו התפרסמו ביותר, בין השאר הניגון "וידע כל פעול" לראש השנה, שחיבר בעת שבתו הילדה הינדא יוכבד היתה חולה במצב קשה. כמו כן הלביש מילים על לחנים. וכגון את השיר 'ה' הוא אלוקים' שהתפרסם בשנת ה'תש"פ, הוא הלבשה של הרבי על ניגון עתיק ידוע[5].

את הניגון "קה ריבון עלם" (שהתפרסם בשל הקטע "אלקא די ליה") הלחין במשך כמה שנים, בשנת תשמ"ח הלחין את הקטע "אלקא די ליה", בשנת תשנ"ו את הקטע "למקדשך תוב", בחורף תשנ"ט הלחין הקטעים "שבחין אסדר" "רברבין עובדך" ובכך השלים את היצירה[6][7].

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הקודם:
רבי אברהם אבא לייפר
אדמו"רי פיטסבורג הבא:
רבי משולם אליעזר זאב לייפר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28684105מרדכי ישכר בער לייפר