מועצה אזורית מטה בנימין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מועצה אזורית מטה בנימין
בניין המועצה החדש (נחנך בדצמבר 2020) בשער בנימין
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 28
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 11
ראש המועצה ישראל גנץ
תאריך ייסוד 1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 80,325 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 24
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.2% בשנה
(למפת דרום השומרון רגילה)
 
מועצה אזורית מטה בנימין/בניין המועצה
מועצה אזורית מטה בנימין
בניין המועצה
31°54′01″N 35°13′22″E / 31.900246°N 35.222849°E / 31.900246; 35.222849
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי 137
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.4477
    - דירוג ארצי 48
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.1%
גילאי 5 - 9 13.5%
גילאי 10 - 14 13.2%
גילאי 15 - 19 10.6%
גילאי 20 - 29 15.0%
גילאי 30 - 44 16.3%
גילאי 45 - 59 11.6%
גילאי 60 - 64 2.4%
גילאי 65 ומעלה 4.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 67
–  יסודיים 43
–  על-יסודיים 31
תלמידים 17,991
 –  יסודי 12,782
 –  על-יסודי 5,209
מספר כיתות 833
ממוצע תלמידים לכיתה 24.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית מטה בנימין נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.binyamin.org.il
ירושלים כפי שהיא נשקפת מהישוב אדם.
בניין המועצה הישן בפסגות (שימש עד דצמבר 2020)

מועצה אזורית מטה בנימין היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון. גבולות המועצה משתרעים מלטרון במערב ועד בקעת הירדן במזרח, מירושלים בדרום ועד אזור העיר אריאל בצפון. בשנת 2021 התגוררו במועצה כ-72,900 תושבים, וזהו מספר התושבים הגדול ביותר במועצה אזורית ישראלית.[4] בתחום המועצה 46 התנחלויות, מתוכן 34 יישובים קהילתיים, 10 מאחזים ושני מושבים חקלאיים. בתחום המועצה 62 בתי ספר ומאות גני ילדים. במליאת המועצה יושבים 33 חברי מועצה ובראשה עומד ישראל גנץ.

שם המועצה משמר את מיקום נחלת שבט בנימין בתקופת התנ"ך, אם כי חלקים נרחבים משטחי המועצה שוכנים בנחלת שבט אפרים המקראית. זיקה זו מוצגת בסמל המועצה האזורית, שבו מופיעות המילים "בנימין זאב יטרף", שמקורן בברכת יעקב לבנו בנימין.[5]

היסטוריה

שטח המועצה נכבש בידי ישראל מידי ירדן במלחמת ששת הימים. ב־1969 הוקמה ההתנחלות הראשונה שנמצאת כיום בתחום המועצה – מבוא חורון ולאחריה הוקמו עפרה (1975) ומצפה יריחו (1977). המועצה הוקמה במרץ 1979 בשם "מועצה אזורית בית אל" וכללה 10 יישובים (בית אל, עפרה, גבעון החדשה, בית חורון, שילה, נווה צוף, מבוא חורון, מצפה יריחו, מתתיהו, וכפר רום).[6] שם המועצה שונה במאי אותה שנה למועצה אזורית מטה בנימין[7]. לראש המועצה נבחר פנחס ולרשטיין תושב עפרה. מקום מושבה הראשון של המועצה היה בבית אל, ובהמשך עברה למקום מושבה השני בפסגות. בדצמבר 2020 עבר המבנה הראשי של המועצה לאזור התעשייה שער בנימין. מרבית יישובי המועצה הוקמו מאמצע שנות ה-80 ועד תחילת שנות ה-90.[8] בשנת 1983 הוכן על ידי מועצת מטה בנימין והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, מסמך מפורט "תכנון אזורי כולל מטה בנימין" התוכנית קבלה מעמד סטטוטורי והופקדה במועצת התכנון העליונה. בשנת 1981 נחנך מטה המועצה בפסגות. בתוכנית המתאר של המועצה משנת 1984 נתקבלה ההחלטה להקים עד שנת 2009 עוד 27 יישובים נוספים על 20 היישובים הקיימים, שיאכלסו יחד 190 אלף תושבים[דרוש מקור].

שטח המועצה

שטח המועצה משתרע על פני כמיליון דונם (אלף קמ"ר).[9] בשל מיקומה באיו"ש תחום השיפוט שלה כולל רק את היישובים היהודיים שבשטחה, בעוד היישובים הפלסטינים משתייכים לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית, ושאר השטח נמצא בסמכות אלוף פיקוד המרכז.[10] המועצה גובלת בצפון במועצה אזורית שומרון, במזרח במועצה אזורית בקעת הירדן, בדרום בירושלים, מועצה אזורית מטה יהודה, מעלה אדומים, מועצה אזורית גוש עציון ומועצה אזורית מגילות, ובמערב במודיעין-מכבים-רעות, מודיעין עילית, מועצה אזורית גזר ומועצה אזורית חבל מודיעין. בשטחי המועצה יישובים שהיוו חלק מיישוביה והפכו במרוצת השנים לרשויות עצמאיות - מודיעין עילית, בית אל, הר אדר, גבעת זאב ובית אריה-עופרים.

מבנה אדמיניסטרטיבי

מנגנון מועצה אזורית מטה בנימין כולל כ־2,000 עובדים (מספר שאינו כולל עובדי עמותות ועובדי קבלן) המועסקים באגפי המועצה השונים. כמנכ"ל המועצה משמש משנת 2019 יהודה אליהו.

תקציב

תקציב המועצה עמד בשנת 2018 על 980 מיליון ש"ח, מהם 400 מיליון בתב"ר (תקציב בלתי רגיל).

לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2017, המועצה מקבלת מהמדינה מימון של 66% מתקציבה, לעומת ממוצע של 48% בכלל המועצות האזוריות בישראל. בהתייחס לביקורת זו טענה המועצה כי הפער נובע מ"מורכבות החיים ביהודה ושומרון, בייחוד בהיבט הביטחוני".[11]

אגפי המועצה

  • מינהל תפעול
  • מינהל הכספים
  • אגף שפ"ע
  • אגף חינוך
  • אגף נכסים והכנסות
  • אגף רפואה
  • אגף הנדסה
  • אגף השירותים החברתיים
  • אגף ביטחון
  • אגף אסטרטגיה
  • אגף תיירות
  • אגף משאבי אנוש
  • מחלקת תקשורת וההסברה

בשנת 2019 הוקמה חברה כלכלית.[12]

הנהלת המועצה

בראשות המועצה עמד מאז הקמתה ועד 2007 פנחס ולרשטיין. לאחר פרישתו נבחר לתפקיד אבי רואה שהיה סגנו. בשנת 2018, לאחר 11 שנות כהונה של רואה נבחר לתפקיד ישראל גנץ, שהיה סגנו. במליאת המועצה יושבים 33 נציגים של היישובים, כאשר לכל יישוב נציג אחד למעט ליישוב גבע בנימין אשר בגלל גודלו יש לו שני נציגים.[13] מבנה המועצה נמצא באזור תעשייה שער בנימין.

מס' ראש המועצה מספר קדנציות תקופת כהונה יישוב מגורים
1 פנחס ולרשטיין 5 19812007 עפרה
2 אבי רואה 2 20072018 כוכב יעקב
3 ישראל גנץ 1, מכהן 2018 פסגות

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית מטה בנימין 80,325 תושבים (מקום 24 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 77.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,332 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[14]

עולים חדשים מהווים 8% מכלל התושבים במועצה. מרביתם הגיעו מארצות הברית ומצרפת.

המועצה זכתה ממשרד הפנים בפרס ניהול תקין בכל השנים שבהן חולק הפרס.[15] בשנת 2010 נכללה המועצה ברשימת הרשויות האיתנות הזוכות ליתר עצמאות מפיקוח משרד הפנים בזכות התנהלותן התקינה.[16] המועצה מעבירה מדי שנה למועצת יש"ע שני מיליון ש"ח, כפליים מהחלק היחסי שלה באוכלוסייה.[17]

רב המועצה האזורית הוא חבר מועצת הרבנות הראשית, הרב שמעון אליטוב.

חינוך

בתחומי המועצה פועלים כ-350 כיתות מעון וגן, 43 בתי ספר יסודיים ו-19 על-יסודיים. במועצה מספר מוסדות על-תיכוניים, בהם המכינה קדם-צבאית בני דוד בעלי, שהיא המכינה הקדם-צבאית הראשונה שהוקמה בישראל. כמו כן, פועלות במועצה מספר תוכניות של מכינת עין פרת. בנוסף קיימת במועצה עמותת לב בנימין המסייעת לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם.

מבנה המועצה החדש תחילת הבנייה (ינואר 2018)
מתחם שירותי המועצה החדש במערב בנימין ביישוב נעלה
כותרת ורצפת פסיפס בתל שילה
כרם גפן ליד עדי עד
מבט על ספר מדבר יהודה כפי שצולם מהיישוב כפר אדומים שבבנימין.

יישובי המועצה

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה מספר תושבים (2020)
1 יישוב קהילתי אדם - גבע בנימין 1984 5,851
2 מאחז אחיה 1997 70 משפחות
3 יישוב קהילתי אלון 1990 250 משפחות
4 מאחז אש קודש 2001 75 משפחות
5 יישוב קהילתי בית חורון 1977 1,454
6 יישוב קהילתי גבעון החדשה 1981 1,044
7 מאחז גבעת אסף 2001 130
8 מאחז גבעת הראל 1998 70 משפחות
9 מאחז גבעת הרואה 2003
10 יישוב קהילתי גני מודיעין 1985 2,675
11 יישוב קהילתי דולב 1983 1,513
12 יישוב קהילתי חרשה 1997 67 משפחות
13 יישוב קהילתי חשמונאים 1987 2,640
14 יישוב קהילתי טלמון 1989 5,061
15 יישוב קהילתי כוכב השחר 1980 2,503
16 יישוב קהילתי כוכב יעקב 1984 9,643
17 יישוב קהילתי כפר אדומים 1979 4,905
18 יישוב קהילתי כפר האורנים 1997 2,603
19 יישוב קהילתי כרם רעים 2001 5,061
20 מושב מבוא חורון 1969 2,688
21 יישוב קהילתי מגרון 1999 200
22 יישוב קהילתי מעלה לבונה 1984 946
23 יישוב קהילתי מעלה מכמש 1981 1,635
24 יישוב קהילתי מצפה דני 1998 42 משפחות
25 יישוב קהילתי מצפה יריחו 1976 2,620
26 מאחז מצפה כרמים 1999 254
27 מושב שיתופי מתתיהו 1981 900
28 יישוב קהילתי נוה צוף 1977 1,494
29 מאחז נוה ארז 2001 33 משפחות
30 יישוב קהילתי נופי פרת 1992 1,200
31 יישוב קהילתי נחליאל 1984 735
32 יישוב קהילתי ניל"י 1981 1,848
33 יישוב קהילתי נעלה 1988 2,571
34 יישוב קהילתי נריה 1991 380 משפחות
35 מאחז סנה 2007 68 משפחות
36 מאחז עדי עד 1990 50 משפחות
37 יישוב קהילתי עטרת 1981 943
38 יישוב קהילתי עלי 1984 4,593
39 יישוב קהילתי עמיחי 2017 209
40 יישוב קהילתי עלמון (ענתות) 1982 1,440
41 יישוב קהילתי עפרה 1975 3,016
42 יישוב קהילתי פסגות 1981 2,037
43 מאחז קידה 2003 80 משפחות
44 יישוב קהילתי רימונים 1980 700
45 יישוב קהילתי שבות רחל 1992 115 משפחות
46 יישוב קהילתי שילה 1978 4,729
47 יישוב קהילתי תל ציון 2000 6,500

בשנת 2003 הועבר היישוב הקהילתי עופרים לרשות המועצה המקומית בית אריה ומאז חדל להיות יישוב עצמאי.

בשנת 2016 הועבר היישוב גני מודיעין מתחום שיפוט העיר מודיעין עילית לתחום שיפוט המועצה האזורית מטה בנימין.

בשנת 2018 הוקם במועצה היישוב החדש עמיחי לתושבי עמונה שפונתה.[18]

אתרי טבע והיסטוריה

בשטח המועצה קיימים אתרי טבע, נוף, היסטוריה וארכאולוגיה רבים.

המועצה שוכנת בנחלה ההיסטורית של שבט בנימין ושבט אפרים, והתרחשו בה אירועים תנ"כים והיסטוריים רבים:

חלוקת נחלות השבטים על ידי יהושע, המקום בו שכן משכן שילה, פסל מיכה, סיפור פילגש בגבעה, קרבות שאול ויהונתן, קרבות המכבים, ועוד.

בנוסף, ישנם אתרי נוף וטבע רבים ברחבי המועצה, תצפיות נוף לכיוון השפלה- מצפה עטרת, הגג של המדינה ליד חרשה, ותצפיות לכיוון בקעת הירדן - קובת א-נג'מה, קידה, ועוד.

בגלל אופיו הגאולוגי של אזור ההר, הבנוי מסלעי גיר, ישנם מעיינות רבים באזור[19]: מעין הכרמים, מעין מאיר, מעיין עטרת, עין בובין, עין אגוז, עין ריא, עין תות, מעין חרשה, מעיין הגבורה, עין עוז ועוד.

האתר הארכאולוגי שילה הקדומה הוא אתר תיירות מרכזי הנמצא בשטח המועצה האזורית מטה בנימין. במהלך השנה נערכים מספר אירועים כגון מחוללות בכרמים שנערך מדי שנה ב-ט"ו באב, תפילת חנה ותפילת אלקנה הנביא.[20][21]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  4. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קובץ הרשויות המקומיות בישראל - 2017, באתר הלמ"ס
  5. ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ז
  6. ^ מועצה אזורית מטה בנימין, מעריב, 30 במאי 1979
  7. ^ לפי צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט–1979 - תיקון מס' 1 (מס' 795) תשל"ט-1979
  8. ^ בוקי נאה, היום תונח אבן־פינה ליישוב חדש ביו"ש, מעריב, 19 בינואר 1984
  9. ^ דוחות על הביקורת בשלטון המקומי 2017, בעמ' 701
  10. ^ מפת המועצה באתר המועצה, ומפת הנפה הפלסטינית בוויקיפדיה האנגלית
  11. ^ שחר אילן, המועצה האזורית מטה בנימין תקצבה עמותה ששימשה צינור להזרמת כספים למועצת יש"ע, באתר כלכליסט, 21 בנובמבר 2017
  12. ^ אודות, באתר חברה כלכלית בנימין
  13. ^ מליאת המועצה, אתר מועצה אזורית מטה בנימין
  14. ^ פרופיל מועצה אזורית מטה בנימין באתר הלמ"ס
  15. ^ דוחות על הביקורת בשלטון המקומי 2017, בעמ' 768
  16. ^ רשויות איתנות לשנת 2010, משרד הפנים, המינהל לשלטון מקומי
  17. ^ שחר אילן, המועצה האזורית מטה בנימין תקצבה עמותה ששימשה צינור להזרמת כספים למועצת יש"ע, באתר כלכליסט, 21 בנובמבר 2017
  18. ^ גדי דויטש, ‏לאחר 14 חודשים: תושבי עמונה נכנסו לביתם ביישוב החדש, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2018
  19. ^ הרי בית אל (חבל בנימין) סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרכוס
  20. ^ אביעד ברטוב, רה"מ נתניהו בשילה הקדומה: "זה מרגש. זו עדות לקשר שלנו עם ארץ ישראל", באתר מקומון אינטרנטי לתושבי השומרון בנימין גוש עציון והר חברון, ‏2019-03-19
  21. ^ צפו: עיר הבירה של ישראל במשך 300 שנה ב-360 מעלות, באתר וואלה! תיירות, ‏2018-01-25


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33072956מועצה אזורית מטה בנימין