מעלה אפרים

מעלה אפרים

מבט על היישוב
מדינה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	שלמה ללוש
גובה ממוצע	‎178 מטר
תאריך ייסוד	1978
סוג יישוב	יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	1,692 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	256
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎23.1% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	303 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	202
תחום שיפוט	5,590 דונם
- דירוג ארצי	190
(למפת דרום השומרון מוגדלת)   מעלה אפרים (למפת דרום השומרון רגילה)   מעלה אפרים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מעלה אפרים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מעלה אפרים 32°04′16″N 35°24′14″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	186
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3449
- דירוג ארצי	241
לאום ודת   יהודים: 91.1%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 8.9% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 12.4% גילאי 5 - 9 12.0% גילאי 10 - 14 9.9% גילאי 15 - 19 8.1% גילאי 20 - 29 14.5% גילאי 30 - 44 17.6% גילאי 45 - 59 10.2% גילאי 60 - 64 4.7% גילאי 65 ומעלה 10.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
[[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]815_3608.pdf פרופיל מעלה אפרים] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

מַעֲלֵה-אֶפְרַיִם היא התנחלות ומועצה מקומית במדבר השומרון, בגובה כ-200 מטר מעל פני הים, 4 ק"מ צפונית-מזרחית לעיירה דומא, 10 ק"מ מצומת פצאל ולמרגלות הר הסרטבה.

מעלה אפרים נוסדה בשנת 1978 כמרכז אזורי לכל התנחלויות בקעת הירדן, גב ההר והמורדות המזרחיים של השומרון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981 (למרות מספר תושביה המצומצם - הקטנה מבין המועצות המקומיות בישראל).

היישוב הזמני מעלה אפרים

היישוב הזמני היה ממוקם מעל היישוב מעלה אפרים של היום, כחצי קילומטר מערבה ממנו.

קבוצת המתיישבים שהקימה את היישוב פצאל, רצתה מלכתחילה להתיישב בבקעה במקום שבו נמצא היישוב פצאל היום, ובמקום שנמצאו אדמותיהם החקלאיות גם אז, אך בתחילה לא הותר להם הדבר. הרשויות התנגדו למגורים בבקעה, כנראה מסיבות ביטחוניות, וועדת השמות הממשלתית התנגדה לשם פצאל. לכן הוקם היישוב, בשנת 1970, במקום גבוה יותר, ונקרא בשם מעלה אפרים, משום שהוא נמצא בדרך העולה אל נחלת שבט אפרים. תושבי המקום לחצו על הרשויות להעבירם למקום שבו רצו להתיישב בתחילה, ובקשתם נענתה בשנת 1975.

בחודש ינואר 1975 החליטה הממשלה להקים "מרכז עירוני" בשם מעלה אפרים. במרץ אותה שנה עברו תושבי פצאל למקומם הקבוע בבקעה, ומיד אחר כך הגיעה למעלה אפרים קבוצת התושבים שעמדה להקים את היישוב נתיב הגדוד, ואיישה את המקום.

בסוף שנת 1976 התחילו להבנות בתי קבע עבור היישוב המתוכנן מעלה אפרים, במקום הסמוך ליישוב הזמני. באותו זמן הציע יגאל אלון, שהיישוב המתוכנן מעלה אפרים יהיה עיר ולא "מרכז עירוני". באותה שנה הגיעו ליישוב הזמני מעלה אפרים גם חברי הקבוצה שעמדה להקים את מושב תומר, ושהו במקום באופן זמני. בחודש מאי 1977 עברו תושבי המושב נתיב הגדוד למקומם הקבוע בבקעה. במרץ 1978 החלו תושבים לאכלס את בתי הקבע החדשים במעלה אפרים.

לאחר זמן מה עברו תושבי המושב תומר למקומם הקבוע בבקעה, ואת מקומם ביישוב הזמני מעלה אפרים, תפסו חיילי היאחזות נח"ל מעלה אפרים שהוקמה במקום. באפריל 1979 עזבה היאחזות הנח"ל את המקום.

במקום היישוב הזמני פעל כעבור שנים בית ספר שדה, ואחר כך כפר סטודנטים ומוסדות חינוך.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במעלה אפרים 1,692 תושבים (מקום 256 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎23.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 57.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,310 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

מבחינת מספר התושבים, מעלה אפרים היא המועצה המקומית הקטנה בישראל. נכון ל-2012 מעלה אפרים עומדת בראש רשימת הרשויות המקומיות המתוקצבות על ידי הממשלה. באותה שנה השקיעו משרדי הממשלה השונים 22,794 ש"ח בכל תושב של מעלה אפרים. אחריה ברשימה עמנואל עם 12,610 ש"ח לתושב.

מערת מעלה אפרים

דרומית למעלה אפרים נמצא אתר של מערת נטיפים ובו מין נדיר של חלזון מערות שזו אוכלוסייתו היחידה הידועה בארץ. המערה התגלתה בראשית שנות ה-90, עם סלילת תוואי משופר לכביש חוצה שומרון, עקב הרצון לשמור על הסביבה הטבעית הייחודית במערה, האתר סגור למטיילים ונעול ואין אפשרות לבקר בו ללא היתר מיוחד של רשות הטבע והגנים.

מוסדות ושירותים ביישוב

ביישוב בית ספר תיכון אזורי שש-שנתי "ירדן", ישיבת הסדר, מכינה קדם צבאית שלוחת מכינת בני דוד, כפר סטודנטים, פארק תעשייה, בית חב"ד ומרכז אירוח כפרי, סניף של תנועת הנוער תנועת אריאל וסניף של תנועת הנוער קדמה, אשר נכון לתחילת מלחמת חרבות ברזל אינו פעיל זמנית בשל היעדרות מדריכים עקב המלחמה.

ביישוב יש גם תלמוד תורה לבנים.

בסמוך למעלה אפרים שוכן בסיס צבאי המשמש כמפקדת אוגדה 162.

איחוד הרשות

באוגוסט 2023 הודיע שר הפנים ח״כ משה ארבל על בחינת איחודן של רשויות מקומיות, כולל הצעה לאיחוד מועצה מקומית מעלה אפרים עם מועצה אזורית ערבות הירדן, והנחה כי תהליך הבחינה יחל לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. ביולי 2024 חתם מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ על כתב מינוי ועדה גאוגרפית לבחינת מעמד מוניציפלי ואיחוד רשויות מקומיות אלה.

גלריית תמונות

• 
  המתנ"ס
• 
  מעלה אפרים ממערב

נוף מעלה אפרים ממערב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מעלה אפרים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מעלה אפרים

• [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]815_3608.pdf פרופיל מעלה אפרים] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• מעלה אפרים (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39374753מעלה אפרים