חושה (עיר מקראית)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוּשָׁה הייתה עיר מקראית בהרי יהודה, הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך.

העיר נזכרת בספר דברי הימים לצד גדור ובית לחם, ברשימות הייחוס של בני שבט יהודה: ”וּפְנוּאֵל אֲבִי גְדֹר וְעֵזֶר אֲבִי חוּשָׁה, אֵלֶּה בְנֵי חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה אֲבִי בֵּית לָחֶם”[1].

כמו כן, אחד מגיבורי דוד המלך נקרא סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי, והלה נזכר רבות בתנ"ך[2].

יש המזהים את העיר עם הכפר הערבי חוסאן, כ- 6 ק"מ מערבית לבית לחם, וצפונית ל"ח'רבת ג'דור" (היא לפי הסברה גדור המקראית)[3].

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

20902261חושה (עיר מקראית)