אל-ח'דר
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | בית לחם |
| שטח | 8.280 קמ"ר |
| גובה | 828 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 11,960 (2017) |
| קואורדינטות | 31°41′39″N 35°10′29″E / 31.694269°N 35.174725°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   אל ח'אדר | |
אל-ח'דר (בערבית: الخضر, תעתיק מדויק: אלח'צ'ר) היא עיירה ערבית בנפת בית לחם, השוכנת כחמישה ק"מ מערבית לעיר בית לחם. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בעיירה 9,774 תושבים, נכון ל-2007.[1]
מיקום
גבולה המערבי של העיירה נושק לכביש עוקף בית לחם שנבנה בשנות ה-90 של המאה ה-20 ומחבר בין ירושלים לחברון, ולגדר ההפרדה שנבנתה במקום בשנת 2006. בצפון גובלת בבית לחם, ממזרח במחנה הפליטים דהיישה ובדרום בשכונות גבעת התמר ודגן של היישוב אפרת.
אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם.[2][3] בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת, מועצת אפרת מאפשרת לחקלאים מאל חאדר להיכנס לתחומי המועצה על מנת לעבד את הכרמים וזאת בתאום מראש.
היסטוריה
בסקר ארכאולוגי שנערך באל-ח'דר לאחר מלחמת ששת הימים לא נמצאו עתיקות. מקורם של תושבי הכפר באל-ולג'ה, השוכנת מספר קילומטרים מצפון מערב לכפר.[4]
בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.
בריכות שלמה
ערך מורחב – בריכות שלמה
בדרום אל-ח'דר שוכנות בריכות שלמה, שלוש בריכות אגירה צמודות זו לזו. קיבולת הבריכות היא כ-288,000 מטרים מעוקבים והן נועדו לשמש כמקור לאספקת המים לירושלים בתקופת בית שני. הבריכות נקראות אמנם על שמו של שלמה המלך, אך אין ביניהן ובינו כל קשר, שכן הן נבנו בתקופה הרבה יותר מאוחרת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2007, עמ' 117. (בערבית) (באנגלית)
- ^ דני רובינשטיין, מה גורלם של קרקעות שהופקעו מאנשים פרטיים ולא נוצלו לצורכי התיישבות, דבר, 17 באוקטובר 1979
- ^ עתירה לבג"ץ בשם תושבי הכפר ח'דר, דבר, 5 במאי 1980
- ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא ירושלים, 1972, עמ' 41
 | ||
|---|---|---|
| ערים | בית לחם • בית ג'אלא • בית סאחור | 
|
| מועצות מקומיות | בתיר • בית פג'אר • חוסאן • אל-ח'דר • נחאלין • תוקוע • עובידייה • זעתרה | |
| כפרים | א-שוואוורה • אום סלמונה • אל-ולג'ה • אל-פורדיס • ארטאס • בית תעמר • ג'נאתא • ג'ובת א-דיב • ג'ודום • ג'ורת א-שמעה • דאר סלאח • הנדאזה • ואדי אל-עראיס • ואדי א-ניס • ואדי פוכין • חרבת בית זכריה • ח'רבת אל-דיר • מעסרה • מראח רבאח • ערב א-ראשידיה • אל-עסאכרה • אל-מניה • ג'בעה | |
| מחנות פליטים | עאידה • דהיישה • אל-עזה (בית ג'יברין) | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
38913228אל-ח'דר