תפילת תשלומים
תפילת תשלומים (בספרות ההלכתית נהגה בדרך כלל בארמית: תפילת תשלומין), היא תפילה שמתפלל אדם שהחסיר אחת מן התפילות, וזמנה של התפילה המקורית כבר עבר.
זמני התפילות
זמני התפילות נתקנו על ידי חז"ל (על פי המסורת שקיבלו משלושת האבות[1]). זמני התפילה חופפים[2] לזמני הקרבת קרבנות התמיד, שהוקרבו מדי יום, בבית המקדש.
- תפילת שחרית - נקבעה כנגד תמיד של שחר, שזמנו מעלות השחר, ועד ארבע שעות[3], ואם עברו ארבע שעות ועדיין לא התפלל שחרית, יכול בדיעבד להתפלל עד חצות היום. במקרה זה, לא יהיה זכאי לשכר תפילה בזמנה, אך עדיין יזכה בשכר תפילה.
- תפילת מנחה - נקבעה כנגד תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל משש שעות ומחצה (6 וחצי שעות זמניות)[4][5]. סוף זמן מנחה, הוא בסוף היום, עם תום 12 שעות זמניות.
- תפילת ערבית - נקבעה לפי הזמן שבו מעלים את האיברים והפדרים, של תמיד של בין הערביים, על המזבח, שהוא צאת הכוכבים[6].
לאחר שעבר זמנה של תפילה כלשהי, אין אדם יכול להתפלל עוד את אותה תפילה.
תשלומין
אם אדם החסיר אחת מהתפילות במזיד, אינו יכול להשלים את התפילה החסרה. אך אם החסרת התפילה נעשתה בשוגג, או באונס, קיימת אפשרות הלכתית, להשלים את התפילה שהוחסרה.
כיצד משלימים
החסיר תפילת שחרית, חוזר ומתפלל פעם נוספת, לאחר מנחה, את תפילת העמידה. כך אם החסיר תפילת מנחה, חוזר ומשלים לאחר ערבית, ואם החסיר תפילת ערבית, חוזר ומשלים לאחר שחרית.
אין להסמיך את שתי תפילות העמידה האחת לשנייה, אלא ימתין ביניהן לכל הפחות את הזמן הדרוש לצעידת ארבע אמות.
אם לא השלים מיד לאחר התפילה השנייה, יכול להשלים כל עוד חל זמנה של התפילה השנייה.
אם החסיר שתי תפילות, נחלקו הראשונים אם ניתן להשלימן, ונפסקה ההלכה ששוב אינו יכול להשלים את הראשונה, אלא רק את השנייה, ושנכון שישלים את יתר התפילות כשהוא מתנה שאם פטור הוא מהתפילות תחשבנה כתפילות נדבה[7].
זמן ההשלמה הוא הקובע, ולכן:
- תפילת מנחה של חול, שמושלמת בשבת (בערבית), מתפלל פעמיים תפילת עמידה עם "אתה קדשת"[8],
- תפילת מנחה של חול, המושלמת בראש חודש, מתפלל פעמיים תפילת עמידה עם "יעלה ויבוא"[9].
ישנם מקרים שלתפילת התשלומין יש דין שונה וצריך לכוון שהיא תפילת נדבה למשל:
- אם החסיר מנחה של שבת, מתפלל פעמיים עמידה בערבית של חול, ואומר "אתה חוננתנו". רק בתפילה הראשונה שאז היא חובה[10].
- החסיר ולא התפלל מנחה בראש חודש, ובערבית כבר אינו ראש חודש, מתפלל פעמיים עמידה בערבית ולא יזכיר בשנייה "יעלה ויבוא".[11].
בעת שמתפלל פעמיים עמידה, תמיד הראשונה תהיה תפילת החובה באותו זמן, ורק לאחריה יתפלל את תפילת התשלומים.
שליח ציבור, שהחסיר בשוגג את תפילתו הקודמת, יכול לכוון בעת חזרת הש"ץ שתהיה זאת תפילת תשלומים.
כוונה
תפילת תשלומים מצריכה כוונה, ועל כן יש משמעות לאיזו תפילה כיוון בעת שהתפלל, לתפילה החובה שעכשיו זה זמנה, או לתפילת התשלומין. שכן אם התכוון בתפילתו הראשונה לשם תשלומין, ובתפילתו השנייה לצאת ידי חובת תפילת החובה, לא יצא ידי חובת תפילת התשלומין, ועליו להתפלל פעם שלישית, ולכוון לצאת ידי חובת תפילת התשלומין.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ”רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום.” תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ו עמוד ב'
- ^ בהתאם לפרשנות שדברי ריב"ל באו להרחיב את דברי רבי יוסי ”רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידין תקנום.” תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ו עמוד ב'
- ^ בפועל נקבע כי ראוי להתחיל את תפילת שחרית, רק לאחר הנץ החמה לקיים דברי הפסוק: ”יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ.” ספר תהלים, פרק ע"ב, פסוק ה'
- ^ מעיקר הדין, החמה מתחילה לנטות לצד מערב, כבר בחצות היום, וזה למעשה זמנו של תמיד של בין הערביים, אלא שחששו חכמים שהאנשים יטעו, ולא יעריכו נכון את מיקומה של השמש, וקבעו טווח ביטחון, של חצי שעה נוספת
- ^ כיוון שתמיד של בין הערביים הוא הקרבן האחרון של היום, ולא ניתן להקריב עוד אחריו, דחו חכמים את הקרבתו עד תשע שעות ומחצה ואילך
- ^ במקרים מיוחדים (כגון בשבתות הקיץ, כאשר השבת נכנסת מאוחר), יכול אדם לנהוג כשיטת רבי יהודה, ולהתפלל ערבית, לאחר פלג המנחה, ובלבד שינהג לפי שיטת רבי יהודה, גם בנוגע לתפילת מנחה, ולא יתפלל אותה לאחר פלג המנחה
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ח, סעיף ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ו עמוד ב'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ח, סעיף ט'.
- ^ הגהת הרמ"א שם
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"ח, סעיף י'.
- ^ ראו בספר ארבעה טורים סימן תכ"ב מחלוקת בין בעלי התוספות האם יש באופן כזה חיוב תפילת תשלומין, בנוסף מובאת דעת רבינו יונה, שיש להתפלל תפילה נוספת בתורת נדבה.
