הגדת ונציה
הגדת ונציה היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בונציה שבאיטליה בשנת שס"ט (1609). ההגדה מתורגמת וכוללת פירושים לטקסט העברי בשלוש שפות: לדינו, יידיש ואיטלקית על מנת לשמש את הקהילות היהודיות המגוונות באירופה. נוסחים שונים של ההגדה נמצאים כיום במוזיאון יהדות איטליה ובמוזיאון ישראל.
היסטוריה
בשנת 1609 עיצב את ההגדה המדפיס ישראל הצפרוני מגוואסטלה, והיא הודפסה בבית הדפוס של ג'יובני דה-גארה בוונציה. ההגדה יצאה לאור בתרגומים ללדינו, יידיש ואיטלקית, ובשל כך הייתה נפוצה ביותר ברחבי אירופה במאה ה-17. בשנת 1629 הוציא בית הדפוס הוונציאני של בריגדין מהדורה נוספת של ההגדה בתבנית דומה למקורית והיא הודפסה פעמים רבות ללא שינויים עד לסוף המאה ה-18. הדפסות אלו היו באיכות פוחתת והולכת נוכח הבלאי הגובר של אותיות הסְדר וגלופות האיורים. האיורים עצמם, חזרו והועתקו בהגדות שהודפסו באגן הים התיכון, ובמיוחד בליוורנו[1]. גם כיום מועתקים הציורים מתוכה להגדות שונות.
בשנת 1974 פרסם החוקר וההיסטוריון בצלאל נרקיס הוצאה חדשה ומעוטרת של ההגדה בצירוף מבוא שכתב:
הגדת ונציה היא אחת משלוש ההגדות המצוירות המוקדמות ביותר שהופיעו בדפוס. אחרי הגדת פראג שהוצאה לאור בשנת 1526 והגדת מנטובה שנדפסה ב-1560, מהוה הגדת ונציה את השיא בהתפתחות ההגדה המעוטרת בחיתוכי עץ.
— מדברי המבוא של הפרופ' בצלאל נרקיס להגדה[2]
עיצוב ההגדה
קישוט ההגדה כולל סדרת איורים קטנים על דף ההקדמה המתארים את השלבים השונים של מנהגי המסורת היהודית בליל הסדר וכן דף אחר עם איורים (מקבילים בצורתם) המתארים את עשר המכות. בנוסף, תפיסת הקומפוזיציה של המהדורה שברשות מוזיאון ישראל שונה מקודמותיה במתווה המונומנטלי של הדף. מבנה העמוד מורכב ממסגרת מעוטרת שמורכבת משני עמודים, המעוטרים בגמלון, ואיור המתאר את הטקסט בתחתית העמוד. ההגדה נחשבה לפורצת דרך, ומשנת פרסומה הפכו שני מאפיינים אלה להיות מוטיבים מקובלים בהגדות מאוירות[3].
הערות שוליים
- ^ תיאור ההגדה, באתר מוזיאון יהדות איטליה
- ^ הגדה של פסח, ונציה שס"ט 1609 - פקסימליה מפוארת ממוספרת, באתר בית המכירות ווינרס
- ^ הגדת ונציה, תערוכה לחג הפסח מאוסף מוזאון בר-דוד, מוזיאונים בישראל - הפורטל הלאומי
