טרוליבוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים חלקיו של טרוליבוס: שני מוטות (13) מובילים את האנרגיה אל בסיסם (15) ומשם היא מועברת אל המנוע. המוטות מתחברים באמצעות תופסנים (12) אל חוט החשמל (1), וכאשר אינם בשימוש ניתן לקבעם אל גג הרכב (14). שני חוטים מתוחים (11) מושכים את המוטות אל מרכז הרכב לאחר שאלה נעים לצדדים בשל אילוצי הדרך, והחוט מאוחסן בשני תופים (10)
האלקטרומוטה - אביו של הטרוליבוס המודרני בניסוי בברלין ב-1882
טרוליבוס מודרני בקייב עוקף כלי רכב חונים
דפו של טרוליבוסים בפלזן

טרוליבוס (בדרך כלל Trolleybus; בגרמנית Oberleitungsbus או O-Bus) הוא אוטובוס ציבורי המונע באמצעות רשת החשמל. הטרוליבוס דומה בחזותו ובמבנהו לאוטובוס רגיל, אך הוא מצויד במנוע חשמלי, ובאמצעים המחברים אותו אל חוטי חשמל התלויים, בדרך כלל, מעל למסלול נסיעתו. על רשת החשמל המזינה את הטרוליבוס לכלול שני חוטי חשמל מקבילים הסוגרים מעגל חשמלי, וזאת בניגוד לאמצעי תעבורה מסילתיים, המשתמשים במסילה כחלק מהמעגל. בדומה לאוטובוס המונע באמצעות מנוע בעירה פנימית, הטרוליבוס יכול להיות דו-קומתי (ראו דגם AEC 761T) או ארוך, ולהתחלק לשתי יחידות או יותר באמצעות מחבר דמוי אקורדיון.

היסטוריה

רעיון הנעתו של כלי רכב באמצעות מקור חשמלי חיצוני קבוע נוסה לראשונה בברלין בשנת 1882 עם הצגתו של ה"אלקטרומוטה" (Elektromote). בתחילת המאה ה-20 הופיעה רשת הטרוליבוס הראשונה בגרמניה, והרעיון יושם עד מהרה במדינות אחרות באירופה ובארצות הברית. בשנות ה-60 וה-70 פורקו רשתות טרוליבוס במספר מקומות בעולם, בעיקר בשל העדפת השימוש באוטובוסים רגילים, שניידותם טובה יותר. עם זאת, לקראת סוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 גברה ההתעניינות באמצעי תחבורה זה מחדש, בעיקר בשל שיקולים סביבתיים. כיום מופעלים טרוליבוסים במאות ערים בעשרות מדינות ברחבי העולם, בעיקר ברחבי אירופה ואמריקה, וכן בסין ובקוריאה הצפונית.

יתרונות

לטרוליבוס מספר יתרונות.

  • אנרגיה ואיכות הסביבה - הטרוליבוס נחשב לידידותי יותר לסביבה, הן בשל כך שאינו מזהם את האוויר, והן בשל כך שפעולת מנועו שקטה יחסית ותנועתו איננה מלווה ברעש האופייני לתנועת כלי רכב הנע על מסילה. אף שניתן לטעון שבכפוף לשיטת ייצור החשמל, מועבר מוקד הזיהום לאתר ייצור החשמל, ייצור אנרגיה מרכזי הוא יעיל יותר, זול יותר וניתן לפיקוח ביתר קלות, מאשר אנרגיה המיוצרת על ידי מתקני ייצור רבים וקטנים. בנוסף, ייצור חשמל בדרכים נקיות (ניצול כוח הרוח או באמצעות אנרגיה הידרואלקטרית לדוגמה) מאיין את סוגיית הזיהום לחלוטין, ומוזיל את הייצור באופן משמעותי. יתרון נוסף של הטרוליבוס בהקשר זה הוא יכולתו להמיר אנרגיה קינטית לאנרגיה חשמלית בעת הבלימה.
  • ביצועים משופרים - הטרוליבוס יעיל יותר מחשמלית במסלולים משופעים, שכן אחיזת הקרקע של צמיגים טובה מזו של גלגלי מתכת הנעים על מסילות, הרשת החשמלית יכולה לספק לטרוליבוס אנרגיה נוספת לפרקי זמן קצרים, כפי שנדרש בעליות. בשל כך, האצת הטרוליבוס טובה מזו של אוטובוס המונע באמצעות מנוע דיזל או בנזין, וגלגליו מאפשרים לו יעילות מוגברת גם בעת בלימה.
  • ניידות - בשל כך שהטרוליבוס אינו נע על מסילה, הוא חופשי יותר בתנועתו לרוחב מסלול הנסיעה, ואינו חשוף למכשולים להם חשופים כלי תחבורה מסילתיים שאינם נעים במת"צים (לדוגמה, הקרוניות באמסטרדם). בנוסף, אין הכרח למקם את תחנות הנוסעים ואת רציפיהן בצמוד לנתיב התנועה המדויק (לדוגמה באמצע הרחוב), שכן הטרוליבוס מסוגל לסטות אל שולי הדרך ולעצור ליד תחנות אוטובוס רגילות. ניתן אף לנתק את הטרוליבוס מרשת החשמל לחלוטין (לדוגמה, לצורך חנייה), ואם מותקן בו מנוע גיבוי או עזר, הוא אף יכול לנוע למרחקים מסוימים בלא קשר אל הרשת.

חסרונות

  • ניידות - אף שהטרוליבוס נייד יחסית לתחבורה מסילתית, שינוי מסלולו אינו פשוט כשינוי מסלולו של אוטובוס המונע באמצעות מנוע בעירה פנימית, והוא מחייב העתקה של רשת חוטי החשמל המזינה את כלי הרכב. בנוסף, טרוליבוס אינו יכול לעקוף טרוליבוס אחר הנע לפניו, אלא באמצעות שימוש במנוע עזר אם זה מותקן בו, או אם הותקן מעקף מקביל לקו, בדומה לעקלתון במסילה.
  • תפעול - ידועים מקרים של שימוט טרוליבוסים מאחיזתם בחוטי החשמל עד כדי השבתתם, אך אלה מעטים, ובתחזוקה והפעלה נכונה התופעה אינה אמורה להתרחש, אלא בהתערבות גורם חיצוני כגון במקרה של התנגשות.
  • מראה - נטען כי רשת חוטי החשמל איננה אסתטית ומכערת את הנוף העירוני, במיוחד בצמתים, שם נוצר מעין סכך כבלים מעל לרחוב.

ראו גם

חשמלית

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0