רכבת נוסעים דו-קומתית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרון דו-קומתי צרפתי מהמאה ה-19
מראה מהקומה השנייה - גרמניה
קרון ניהוג וקרונות נוסעים דו-קומתיים של רכבת ישראל בסמוך לחוף חיפה

רכבת נוסעים דו-קומתית נועדה לתת מענה לעלייה בכמות הנוסעים בתחבורת הרכבות, תוך צמצום הצמיחה במספר הרכבות הנדרשות להפעלה לאורך קו שירות, ומבלי לפגום בנוחיות הנסיעה בדרך של הקטנת מרווח הישיבה או בדרך אחרת.

היסטוריה

כלי התחבורה הציבורית הראשונים שנבנו בשתי קומות היו אוטובוסים וחשמליות. הרכבות הדו-קומתיות הראשונות נמשכו על ידי סוסים, ומושבים הוצבו על גג הקרון שבדרך כלל לא היה מכוסה בגג משלו. ברכבות של ממש הופעלו קרונות דו-קומתיים החל מ-1868. הראשונות פעלו לאורך קו הרכבת שבין המבורג-אלטונה לקיל, ולקרונותיה הייתה קיבולת של 50 נוסעים בקומה התחתונה ו-32 נוסעים נוספים בעליונה. קרונות דו-קומתיים אלה לא היו בנויים באופן הדומה לקרונות הדו-מפלסיים המוכרים כיום, אלא היו עשויים משתי קומות של ממש. באותה שנה החל לפעול קו רכבות דו-קומתי גם בזילנד שבדנמרק (Sjaellandske Jernbaneselskab) וקרונותיו יכלו להכיל עד 100 נוסעים בישיבה. בשנים שלאחר מכן הוכנסו רכבות דו-קומתיות לשירות גם באוסטריה, הולנד, ברלין, צרפת ובבווריה, וכיום הן נמצאות בשימוש במדינות רבות ברחבי העולם.

אפיון

גובהן של רכבות מוגבל על ידי מנהרות, קווי מתח וגשרים. כדי לא לגרום לגידול קיצוני בגובה הרכבות, נבנות רכבות נוסעים דו-קומתיות אגב הנמכת רצפת הרכבת בין החוגונים והחלפת הקומה הבודדת בשני מפלסים. באזור החוגונים עצמם, בו לא ניתן להנמיך את רצפת הקרון, ממוקמות דלתות הכניסה אל הקרונות ובחלק זה יש בדרך כלל קומה אחת בלבד ממנה עולות מדרגות אל המפלס העליון ומדרגות יורדות אל המפלס התחתון. לעיתים ממוקמות דלתות הכניסה במפלס התחתון של הקרון ויש להשתמש במדרגות אך ורק כדי להגיע אל המפלס העליון. לעיתים קרובות נבנות רכבות נוסעים דו-קומתיות בצורת קשת וזאת על מנת להתאים לצורתן של המנהרות הקלאסיות ששיא גובהן במרכזן.

קרון גלריה

"קרון גלריה" (Gallery car) הוא קרון רכבת נוסעים דו-קומתי בו אין חלוקה מלאה לשני מפלסים נפרדים, ושני המפלסים נמצאים בחלל אחד כשלאורך המפלס העליון יש פרוזדור הדומה למרפסת והמאפשר הגעה אל המושבים במפלס זה. תכנון זה נועד לתת מענה לצורכי הכרטיסן לעשות את עבודתו בשני המפלסים בו זמנית מבלי צורך להוסיף כרטיסן נוסף ברכבת.

קרון כיפה

"קרון כיפה" (Dome car) הוא קרון שלעיתים רק חלק ממנו בנוי משני מפלסים, וסביב המפלס העליון חלונות המאפשרים מראה פנורמי של הנוף. הנסיעה בקרונות אלה כרוכה לעיתים קרובות בתשלום נוסף.

רכבת דו-קומתית בישראל

רכבת ישראל קיבלה לרשותה קרונות דו-קומתיים לראשונה בשנת 2001. הקרונות, כולם תוצרת חברת בומברדייה הקנדית, מופעלים בדרך כלל בקבוצות של ארבעה או חמישה כאשר הקרון שבאחד מקצוות הרכבת הוא קרון כוח/ניהוג, המספק כוח למערכות התאורה ומיזוג האוויר בקרונות. בקצה השני של הרכבת מחובר קטר, בדרך כלל מתוצרת חברת אלסטום הצרפתית. הרכבת נגררת או נדחפת על ידי הקטר כאשר הנהיגה בפועל מבוצעת מהקטר או מקרון הניהוג בהתאם לכיוון הנסיעה. אורכם של קרונות הנוסעים 26.80 מטר, גובהם המרבי 4.70 מטר ורוחבם 2.77 מטר. בכל קרון רגיל 142 מקומות ישיבה ובקרון הכוח/ניהוג 79 מקומות. אורכה של הרכבת ללא הקטר מגיע ל-108 מטר, יש בה 505 מקומות ישיבה והיא מסוגלת להסיע עד 1,000 נוסעים במהירות מרבית של 140 קמ"ש. קרונות אלה מוצעים גם בגרסה חשמלית אך בישראל מערכת הרכבות טרם חושמלה. רכבת ישראל ממשיכה ומצטיידת בקרונות נוספים מסוג זה המשמשים בכל קוויה, למעט הקו לירושלים.

ראו גם

קישורים חיצוניים