אופני טנדם

אופני טַנְדֶם (באנגלית: Tandem Bicycle) הם אופניים המיועדים לשני רוכבים או יותר, היושבים זה מאחורי זה בתצורת טנדם, ותורמים יחד את הכוח להנעת האופניים. האופניים משמשים בין השאר לשילוב נכים בספורט הרכיבה - למשל אנשים עם עיוורון או אנשים עם לקות ראיה, הרוכבים מאחורי רוכב קדמי רואה.

בעבר יוצרו אופני הטנדם על ידי חיבור שני זוגות אופניים זה לזה. המשקל והלחץ הכפולים המופעלים על מערכות האופניים מסוג זה מחייבים רכיבים עמידים יותר, ועל כן כיום מאופיינים אופני טנדם בשילדה מסיבית ורכיבים חזקים מאלו המשמשים אופני יחיד.

עיצוב מוקדם לאופני טנדם מופיע ברישום משנת 1891‏[1].

בישראל מפעילה עמותת אתגרים בסיוע מתנדבים מועדוני רכיבת טנדם לנכים בערים הגדולות. קבוצת רוכבי האופניים "כן ולא" של המרכז הישראלי לכלבי נחייה בבית עובד מפעילה כעשרים זוגות אופני רכיבת שטח וכשמונה זוגות אופני רכיבת כביש.

עמותת פעול"ה - "פותחים עיניים ולב לצורכי העיוורים" מפעילה בעזרת מתנדביה שלוש קבוצות רכיבת טנדם - למבוגרים ולבני נוער עם לקויות ראייה במודיעין ובהרצליה. כמו כן פועלת עמותת פעול"ה בפרויקט ייחודי לרכיבת אופני טנדם עם נוער בדואי ויהודי במסגרת מיזם "כולאננה-רוח טובה" ועמותת "נור". לעמותת פעול"ה 30 זוגות אופני טנדם.

עיצוב וסוגים

אופני הטנדם מאורכים יותר מאופניים רגילים; הם בעלי מספר מושבים זה מאחורי זה ומספר מערכות פדלים. הפדלים של הרוכבים מחוברים על ידי שרשרת, נוספת לזו הקיימת באופניים רגילים, הנקראת "שרשרת תזמון". כך הרוכבים מדוושים בו-זמנית באותו קצב, ותורמים יחד את הכוח הדרוש לסיבוב הגלגלים והנעת האופניים קדימה. השליטה באופניים היא בידי הרוכב הקדמי האוחז בכידון (לשאר הרוכבים יש כידון אחיזה בלבד).

אופני טנדם לשני רוכבים הם הנפוצים ביותר, אך קיימים גם אופני טנדם לשלושה, ארבעה ואף יותר רוכבים. ב-1896 נבנה דגם אופני טנדם לעשרה רוכבים, ה"אוריטן" (oriten), על ידי ה-Orient Cycle Company. הדגם הארוך ביותר שנבנה אי פעם כלל שבעים וארבעה מושבים ונבנה ב-1984 באוסטרליה.

כיום ישנם אופני טנדם בסגנון אופני כביש לצורך רכיבות עממיות על הכביש וגם לצורך מרוץ אופניים מקצוע שבארץ אינו קיים. וכן אופני טנדם בסגנון אופני הרים, בעלי בולמי זעזועים. קיימים גם אופני טנדם מסוג "אופנוח".

רכיבת טנדם

הכוח המופעל ברכיבת טנדם הינו גדול מהכוח המופעל ברכיבת סינגל (אופניים רגילים), ההתנגדות לגלגול והחיכוך בציר מעט גבוהים יותר אך התנגדות האוויר דומה. משקל אופני הטנדם כפול ולעיתים אף יותר מכפול ממשקל אופני הסינגל, אך יחד עם זה יחס הכוח למשקל אינו זהה לזה של רוכב יחיד על אופניים רגילים. הרכבה על אופני טנדם קשה יותר בדרך כלל מאשר הרכיבה על אופני סינגל. בירידות קל להגיע עם אופני הטנדם למהירויות גבוהות מאלו של אופני סינגל בצורה ניכרת.

בפועל, קלות הרכיבה על אופני טנדם תלויה באיכותם של האופניים, ביחס הכוח והמשקל בין הרוכבים, ובמיומנותם. רכיבת טנדם מצריכה תיאום בין שני הרוכבים, המתבטא, בין השאר, במגבלה על אפשרויות תגובה מהירה. בנוסף, השליטה והשמירה על שיווי משקל דורשות מאמץ רב יותר (בעיקר מצד הרוכב הקדמי). באופניים רגילים, הרוכב היחיד מתאם אינסטינקטיבית את העברת משקל גופו מצד לצד וסיבוב הכידון, וכך נשמרת יציבותו על האופניים. ברכיבת טנדם על הרוכב הקדמי לפצות בתנועות כידון על שינויים במרכז הכובד שאינו מודע להם מבעוד מועד. ככל שמשקלו נמוך יותר ביחס לרוכב האחורי, כך גדלה השפעת תנועותיו של הרוכב האחורי על היציבות.

מקור השם

ערך מורחב – טנדם

השם "טנדם" הוא משחק מילים אנגלי שמקורו בלטינית: Tandem. בלטינית פירושו "לבסוף", ובאנגלית פירושו "זה מאחורי זה". היות שעל אופני הטנדם יושבים הרוכבים זה אחר זה, הם זכו בשם זה. השימוש במושג "טנדם" משמש גם בענפי ספורט אחרים בהם צוות ספורטאים פועל בצורה דומה, כגון צניחה חופשית של זוג צנחנים (Tandem skydiving, נפוץ בעיקר בצניחה עם מדריך).

בלשון העברית - ארמית, יש מילה עם אותו צליל ואותה משמעות '"טן דו"' מקור המילה בתלמוד הבבלי מסכת יבמות דף קיח: '"טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו"' (טוב לשבת יחד, בזוג, מלשבת אלמנה).