רכבל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רכבל בהרי האלפים האוסטריים

רַכֶּבֶלרבים: רַכַּבְלִים) הוא אמצעי תחבורה בו קרון, קרונית, קרונית מטען או כיסאות פתוחים מונעים מעל גובה פני הקרקע באמצעות כבל עילי או מערכת כבלים, המתוחים בין שתי נקודות. הקורנית תלויה על מערכת הכבלים ועושה את רוב דרכה כשהיא תלויה באוויר. על מנת לפזר את העומס המופעל על הכבלים, מקובל להציב עמודי תמיכה במסלול הרכבל.

רכבלים משמשים לעיתים קרובות בשטח הררי בו קיים קושי לסלול דרכים, ולמעבר מעל נהרות או גיאיות עמוקים. נעשה בהם גם שימוש נרחב בתעשיית הכרייה. בעקבות עלות הבניה הנמוכה והגמישות של הרכבלים, שילובם במערכות תחבורה ציבורית עירוניות הפך נפוץ בשנים האחרונות.

 השם העברי

את המילה "רַכֶּבֶל" אימצה האקדמיה ללשון העברית כהלחם המילה "רכבת" והמילה "כֶּבֶל". לפיכך ההגייה "רַכְבָּל" משובשת.

לפי הבלשן יצחק אבינרי, החידוש רַחֶפֶת מבית מדרשו של ברל כצנלסון שימש פרק זמן מסוים, עם הקמת הרכבל בחיפה, אף שלא זה המשמע שביקש כצנלסון לייחד לחידושו:

חִדושו של ב. כצנלסון, במובן רכבת-הרים, כפי ששמעתי מפי צירי הקונגרס הי"ט בש' (שנת) תרצ"ה, והובא במִלון קרופניק מש' תרצ"ו. אח"כ צלל בתהום הנשִיה ולא הובא במִלונים, אך בראשית כסלו תשכ"ט הודיעו ברדיו על הקמת רחפת בחיפה, וחבל שקוראים לה רכּבל, שאינו טוב מן סבורג...

היכל המשקלים, יזרעאל, 1976, עמ' 215

החידוש רַחֶפֶת אמנם נקלט בשפה העברית, אך משמעותו היא ספינת רחף (hovercraft). מילון אבן שושן (לכל המוקדם – מכרך המילואים שלו שראה אור ב-1968) הכיר במשמע "רכבל"; במהדורת 2003 הוא מונצח במילים: "יש קוראים כך לרכבת הרים, ראו ערך רכבל".

סוגי רכבל

ישנם מספר שיטות להתקנת מערכות רכבל

רכבל "מסילה אווירית" (Aerial tramway)ː

בשיטה זו כבל אחד או שנים משמשים לתמיכת הקרון וכבל נוסף, הנקרא כבל משיכה, משמש להנעתו. כבלי התמיכה - המכונים כבלי מסילה - מקובעים בתחנות הקצה של מערכת הרכבל ואינם נעים. הקרון תלוי באמצעות מערכת גלגלים על כבלי התמיכה כאשר כבל המשיכה מקובע למערכת הגלגלים של הקרון ומניע אותו. הקרון נע על גבי כבלי התמיכה בעזרת מערכת הגלגלים. מערכת הגלגלים כוללת בדרך כלל מערכת בלימת חירום למניעת הידרדרות הקרון במקרה שכבל המשיכה ניתק. כבל המשיכה, בדרך כלל הוא כבל בצורת לולאה הכרוך על גלגלים, המונעים במנוע חשמלי ונמצאים בתחנות הקצה. כאשר הגלגלים מסתובבים הכבל מושך את הקרון בכיוון תנועת הגלגלים.

הקרון או הקרונות ברכבל "מסילה אווירית" נעים הלוך ושוב על גבי אותו הכבל. עם הגעתם לתחנת הקצה תנועתם נעצרת והם ממתינים במקום לירידת ועלית הנוסעים. ההמתנה מאפשרת עלית נוסעים רבים יחסית ועל כן, שימוש בקרונות גדולים יחסית. עם סיום עלית הנוסעים, הקרונות נעים בכיוון ההפוך. מכוון שאין תנועה רציפה של קרונות והקרונות נעים הלוך ושוב, זמן ההמתנה להגעת הקרון יכול להיות ארוך.

רכבל "מעלית גונדולה" (Gondola lift)ː

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מעלית גונדולה

בשיטה זו, הרכבל מורכב מקרוניות, המכונות גונדולות, התלויות, באופן מקובע, על כבל פלדה, כבל זה משמש גם לתמיכת הקרוניות וגם להנעתם. כבל הפלדה הוא בצורת לולאה, הנמתחת בין שתי תחנות. בנקודות הקצה, הלולאה כרוכה סביב גלגל המונע באמצעות מנוע, בדרך כלל מנוע חשמלי. סיבוב הגלגל מניע את הכבל, הקורניות נאחזות בכבל הפלדה ונעות עם תנועתו. כאשר, הקרוניות הנמצאות בצד אחד של הלולאה נעות בכיוון אחד והקרוניות הנמצאות בצד השני של הלולאה נעות בכיוון ההפוך. הכבל והקורניות נמצאים כל הזמן בתנועה, עם הגעתם לתחנה הקרוניות יכולות להרפות את אחיזתם בכבל כדי להאט את מהירות תנועתם. הנוסעים עולים ויורדים מהקרוניות תוך כדי תנועתם. מכוון שהירידה והעלייה נעשית תוך כדי תנועה מספר הנוסעים היכולים לעלות ולרדת בתחנות הקצה הוא קטן יחסית ולכן, בדרך כלל, הקרוניות מכילות מספר קטן של נוסעים. התנועה המתמדת של הקורניות והאפשרות לפזר קרוניות לאורך כל הלולאה, מאפשרים זמן המתנה קצר יחסית להגעת קרונית לתחנה. רכבל חיפה ורכבל צוק מנרה שונים ממערכות מעלית גונדולה אחרות בכך, שאין תנועה רציפה של קרונות, והקרונות, שיוצאות כדבוקה אחת, נעצרות לגמרי בתחנות הקצה.

הרכבלית

רכבל בישראל

קרונות הרכבל בחיפה
קרוניות רכבל המטען של בית חרושת למלט נשר 1983
קרון רכבל במצדה

בישראל מופעלים קווי רכבל למטרת תיירות ורכבלית חיפה כקו תחבורה ציבורית עירוני.

קווי רכבל ידועים הם:

בישראל פעלו גם רכבלים צבאיים, ששימשו בעיקר להובלת אספקה למקומות שהגישה אליהם הייתה קשה או חשופה לאש:

בשנת 1962 עם חנוכת גני התערוכה החדשים בתל אביב, נבנה במקום לראשונה בארץ מתקן מרשים של קרוניות הנוסעות על כֶּבֶל מעל המתחם. הציבור הוזמן להמציא מילה עברית חדשה, שם לאותו מתקן. המילה שזכתה במקום הראשון הייתה "רחף". במקום השני זכה חבר קיבוץ דגניה ב', עמנואל עמיבר, שהמציא את המילה "רַכֶּבֶל", שילוב של "רכבת" ו"כֶּבֶל". שלמרות הזכייה במקום השני, העם והאקדמיה ללשון העברית, אמרו את דברם, ו"רכבל" היא המילה שאומצה ונכנסה למילון.

רכבל משא הוקם בשנות ה-60 של המאה ה-20 מעל כביש 7212 במטרה להעביר אבן שנחצבה בהר הכרמל לבית חרושת נשר למלט. הרכבל והמחצבה אינם פועלים יותר.

פרויקטים עתידיים:

  • הרכבל לכותל יקשר את גבעת התנ"ך (מתחם החאן וסביבתו), עיר דוד (מתחם קדם), הכותל המערבי (תחנה ליד שער האשפות) ואף הוצע להאריך את מסלולו להר הזיתים שבירושלים. הרכבל היה אמור להתחיל לפעול לפי התוכנית הישנה כבר בשנת 2015 ולהוביל כ-6,000 נוסעים בשעה[1], אך למעשה הקמתו טרם החלה. בהמשך הוצגו לו מספר תוכניות דומות עם קיבולת נוסעים נמוכה יותר (4,000-3,000) וכן אומדני עלויות שונים. כמו כן לא הייתה הסכמה מוחלטת לגבי התוואי שלו (כמו האם יכלול תחנה באבו תור מלבד מתחם התחנה, האם יכלול תחנה נוספת בעיר דוד במתחם קדם או נקודה אחרת, וכן לגבי הארכתו להר הזיתים ולמתחם הכנסיות בגת שמנים). כך גם אורך המסלול המיועד השתנה בתוכניות בין קו קצר של 1.4 ק"מ, 1.6, ל-2.3 ק"מ ואף יותר ואף מספר התחנות הכולל שבהם יעצור הרכבל שמתחיל ב-2–3 ומגיע עד 6 בתוכניות הישנות. חלק מתחנות הרכבל אמורות אף להיות סמוכות לתחנות של קווי רכבות קלות שבתכנון בירושלים ובעתיד אף קיימת תוכנית למקם תחנת רכבת תת-קרקעית ליד הכותל לא הרחק מתחנת שער האשפות של הרכבל. נכון לתכנון העדכני מסלולו יהיה באורך של כ-1.4 ק"מ ויכלול 3 תחנות וכן תחנה תפעולית עם דפו לקרוניות ויוכל להוביל כ-3,000 נוסעים בשעה ב-73 קרוניות.

קיימים מספר מיזמים נוספים מטעם משרד התחבורה וגורמים נוספים לקדם רכבלים כפתרון תחבורתי ותיירותי מלבד התוכניות המוכנות לרכבלים בחיפה ובירושלים[2] אך רובם בשלבים מוקדמים למדי.

תאונות מפורסמות

  • 29 באוגוסט 1961: מטוס סילון פגע בכבל של רכבל בשאמוני ובעקבות זאת נפלו שלושה קרונות לתהום ותשעה אנשים נהרגו[3].
  • 25 בדצמבר 1965: שישה אנשים נהרגו כשנפלו מקרונית רכבל שעצר בפתאומיות במונט דורה, צרפת[4].
  • 9 במרץ 1976: בדולומיטים האיטלקיים בקוואלזה. קרונית נפלה לאחר כשל בכבל והרגה 43 איש[5].
  • 3 בפברואר 1998: כלי טיס צבאי אמריקני ניתק את הכבל של רכבל באיטליה והרג 20 בני אדם[6].
  • 1 ביולי 1999: סן אטיין-אן-דבולוי, צרפת. הקרונית שהתנתקה מהכבל ונפלה 80 מטר לקרקעית העמק והרגה את כל 20 הנוסעים[7].
  • 23 במאי 2021: באסון סטרזה–מוטרונה, איטליה. נהרגו 14 בני אדם בעקבות כשל בכבל המשיכה ובמערכת בלימת החרום של הקרונית[8].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0