קורקינט
קוֹרְקִינֵט (על פי האקדמיה ללשון העברית: גַּלְגִּלַּיִם או בלועזית: סקוטר) הוא כלי תחבורה העשוי ממשטח צר, המקביל אל הקרקע, שניים (או שלושה, לקורקינט כזה קוראים טריקל) גלגלים וכידון היגוי המחובר לגלגל הקדמי.
המשתמש בכלי תחבורה זה עומד עליו ברגלו האחת, ודוחף אותו ברגלו השנייה, כשבידיו הוא מחזיק בכידון. את הטריקל (קורקינט עם 3 גלגלים) דוחפים ברגל אחת, (את הרגל השנייה שמים על המשטח השני) ואז שמים גם את הרגל הראשונה על המשטח, כך שאין רגל על האדמה, כשהטריקל מאט מזיזים את שתי הרגליים לצד ימין או שמאל, והטריקל ממשיך לזוז. בעבר נהגו ילדים ליצור קורקינטים לשימוש אישי. בשלהי המאה העשרים הפכו הקורקינטים למוצר תעשייתי, שלו דגמי מתכת יקרים. ישנם גם קורקינטים ממונעים, אשר פועלים על חשמל או דלק.
המילה קורקינט משמשת רק בישראל; מקורה הוא שינוי של המילה הצרפתית trottinette ("טרוטינט"). הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי הציע תחת המילה קורקינט את המילה טפפית, והעיד כי בבית אליעזר בן יהודה חודשה המילה אוֹפַנִּית:
כלי הנסיעה למשחק של ילדים, הנקרא בצרפתית טרוטינט, שובש בפי ילדינו ל"קורקינט". שִבוש זה כבר חדר ללשון עִתוני ילדים ואף לעולם התעשִיה... השם הצרפתי לקוח מהשורש trottiner שעניינו – הָלוֹךְ וְטָפוף.[1] לפי זה ראוי לקרוא לטרוטינט – טְפָפִית (על משקל עששית, צללית). בבית איתמר בן אב"י שמעתי אומרים "אופנית".
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קורקינט |
| ערך מילוני בוויקימילון: קורקינט |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קורקינט |
הערות שוליים
| תעבורה מונעת-אדם | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יבשתיים |
| ||||||
| ימיים | קאנו • אופני ים (אנ') • קיאק • סירת פדלים (אנ') • סירת משוטים | ||||||
| אוויריים | מטוס הממונע בכוח האדם (אנ') • מסוק הממונע בכוח האדם | ||||||
23219255קורקינט