כלי תחבורה דו-קומתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רכבת דו-קומתית באוסטרליה

כלי תחבורה דו-קומתי (גם: דו-מפלסי) הוא כלי תחבורה בעל שני מפלסים ("קומות"), בדרך כלל כדי להגדיל את קיבולת הנוסעים והמטען שלו או כדי לזרז את קצב כניסת הנוסעים אליו ויציאתם ממנו, מבלי להגדיל את רוחבו או את אורכו. כמעט כל כלי תחבורה עשוי להיות דו-קומתי ובין היתר מטוסים, אוטובוסים, רכבות, רכבלים, מעליות ועוד. על אף שמרבית האוטובוסים הבין-עירוניים ומטוסי הנוסעים הבינוניים והגדולים הם הלכה למעשה דו-מפלסיים, כאשר המפלס התחתון משמש למטען, הביטוי "דו-מפלסי" או "דו-קומתי" מתאר בדרך כלל רק כלי תחבורה ששני מפלסיו משמשים להסעת נוסעים.

אוטובוסים דו־קומתיים

רוטמאסטרים בלונדון

כלי התחבורה הדו-קומתי המוכר ביותר הוא האוטובוס הדו-קומתי. אוטובוסים אלה משמשים לתחבורה עירונית, בין-עירונית ולשם הסעת תיירים במקומות שונים בעולם. בשימוש תיירותי נפוצים אוטובוסים דו-קומתיים גם בגרסה "פתוחה" בה לקומה העליונה אין גג.

האוטובוסים הדו-קומתיים המוכרים ביותר הם אלה שבלונדון, ובעיקר דגם ה"רוטמאסטר" (Routemaster) שייצורו החל ב-1954 ואשר התאפיין בפתח חסר דלת בחלקו האחורי. השימוש ברוטמאסטר בלונדון הופסק ביום 9 בדצמבר 2005, למעט בשני קווים, ואחת הסיבות לכך קשורה בחוסר היכולת להתאימו לנוסעים מוגבלי תנועה. עם זאת חברות האוטובוסים בעיר ממשיכות להשתמש באוטובוסים דו-קומתיים מדגמים מתקדמים יותר, בשנת 1979 הופעל בלונדון דגם ליילנד טיטאן (B15). בין השנים 1979–1984 נכנסו לשירות כ־1,100 אוטובוסים מהדגם.

בישראל נערך ניסיון קצר טווח להכניס אוטובוסים דו-קומתיים לשימוש בחלק מהקווים הבין-עירוניים של אגד בשנות ה-90 של המאה ה-20. לשם כך אף הוגבהו סככות רציפי התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, אך לאחר מספר שנים השימוש באוטובוסים אלה תוצרת חברת "נאופלן" הגרמנית הופסק והם נמכרו לירדנים [דרוש מקור].

בנוסף, עד לשנת 2016 היה קיים בירושלים קו אוטבוס דו-קומתי בעל גג פתוח אשר עבר באתרי התיירות המרכזיים בעיר (קו 99).

ביולי 2021 החלה אגד להפעיל אוטובוס דו-קומתי בקו 190 בין ראשון לציון לתל אביב. האוטובוס מבוסס על שלדת רכבשלדה של מאן ומרכב של חברת UNVI הספרדית, יכול להסיע כ-90 נוסעים (73 בישיבה) וגם מונגש ברמפה לנכים. אגד רכשה 4 אוטובוסים מסוג זה.[1]

דגמים של אוטובוסים דו-קומתיים

טרוליבוס דו-קומתי

רכבות נוסעים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רכבת נוסעים דו-קומתית

רכבת נוסעים דו-קומתית נועדה לתת מענה לעלייה בכמות הנוסעים בתחבורת הרכבות, תוך צמצום הצמיחה במספר הרכבות הנדרשות להפעלה לאורך קו שירות, ומבלי לפגום בנוחיות הנסיעה בדרך של הקטנת מרווח הישיבה או בדרך אחרת.

חשמליות

במחצית הראשונה של המאה ה-20 היו חשמליות דו-קומתיות מקובלות במספר ערים באירופה כמו ברלין ולונדון וכן במומבאי בהודו. כיום השימוש בכלי תחבורה זה אינו רווח, אם כי עדיין ניתן לראותו בעיר בלקפול במערב אנגליה ובאלכסנדריה שבמצרים.

עם זאת, נראה שהדוגמה הידועה ביותר לקרונית דו-קומתית היא זו של הונג קונג. הקרוניות הוכנסו לראשונה לשירות בשנת 1904 לאורך חופו הצפוני של האי הונג קונג. למרות עומסי התנועה לו גורמות הקרוניות, העובדה שהן ישנות ומיושנות ועל אף קיומו של קו רכבת תחתית חדש העובר לאורך מסלולן העיקרי, עדיין עושים 240,000 נוסעים שימוש בכלי תחבורה זה מדי יום. הקרוניות בהונג קונג נחשבות לא רק לאמצעי תחבורה אלא גם לאטראקציה תיירותית.

מטוסים

איירבוס A380 מחובר לשלושה שרוולים בנמל התעופה בפרנקפורט

מספר מטוסים מוקדמים המותאמים לנחיתה והמראה במים היו דו-קומתיים. מטוס בואינג 314 אשר כונה "קליפר" יוצר על ידי חברת בואינג בין השנים 1938 ו-1941. סך הכול יוצרו רק 12 מטוסים מדגם זה וכולם נמכרו לחברת פאן אמריקן וורלד איירליינס. "שורט סנדרינגהאם" היה מטוס צבאי שייצורו החל ב-1938. המטוס הוסב לשימוש אזרחי והיה בשימוש עד 1967. מטוס דו-קומתי נוסף היה הבואינג 377 סטרטוקרוזר שפותח מהמפציץ B-29. בניגוד לשני המטוסים הקודמים, היה מטוס זה מותאם לנחיתה והמראה ביבשה.

ידוע מאלה הוא מטוס הבואינג 747 אשר יוצר לראשונה ב-1968 בגרסתו המוקדמת - בואינג 100–747. מטוס זה מתאפיין ב"גיבנת" קצרה בקדמתו, ובו שוכן המפלס העליון. מפלס זה, המשכן בדרך כלל את אחת ממחלקות היוקרה, הוארך החל מגרסת ה-300–747.

האיירבוס A380 הוא מטוס הנוסעים הדו-קומתי של חברת איירבוס. למטוס זה שני מפלסים הנמשכים לכל אורכו והוא יכול לשאת בין 525 ל-800 נוסעים בהתאם לתצורת מחלקות השירות.

מעליות ורכבלים

מעלית דו-קומתית בנגויה, יפן

מעלית דו-קומתית מורכבת משני תאי מעלית המונחים אחד על גבי השני, דבר המאפשר לנוסעים בשתי קומות צמודות לעשות שימוש במעלית בו-זמנית, תוך הגדלת הספק המעלית בפיר בודד. שיטה זו מביאה לחסכון במקום בשטח הבניין והיכולת לנצל שטח גדול יותר בכל קומה לצרכים אחרים. עובדה זו מנוצלת בעיקר ברבי קומות בהם מעליות תופסות נפח נכבד מהמבנה. במקומות מסוימים יוחד אחד ממפלסי המעלית הדו-קומתית למטען, לפחות בחלק מהזמן, שיטה החוסכת את הצורך בהקמת פיר מיוחד למעליות מטען ושירות.

רכבל דו-קומתי הוא תופעה חדשה יחסית המאפשרת קיבולת של 200 נוסעים ויותר תוך צמצום זמן ההמתנה של קרונות הרכבל בתחנות הקצה. רכבל כזה הוכנס לשימוש במספר אתרי סקי, והעובדה כי ברכבלים יש בדרך כלל רק שתי תחנות בהן נוסעים עולים ויורדים מאפשרת את יישום השיטה בכלי תחבורה זה בקלות יחסית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אודי עציון, האוטובוס הדו קומתי חוזר לכבישי ישראל, באתר ynet, 10 ביוני 2021


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0