רכבת פרוורית
רכבת פרוורית היא אמצעי תחבורה שמטרתו להסיע נוסעים ביוממות מקצות המטרופולין אל מרכזו ומהטבעת התיכונה של המטרופולין אל אזורי התעשייה שבשוליו. לרוב לרכבות אלו תדירות גבוהה (מעל ארבע רכבות בשעה), תחנות קרובות יחסית לרכבת בינעירונית (3 עד 10 קילומטר), דלתות רחבות על מנת לאפשר לנוסעים לעלות ולרדת תוך זמן קצר מאוד, וזמני תאוצה ותאוטה קצרים. בנוסף מושקע מאמץ רב יותר למנוע מפגעי איכות סביבה ובעיקר רעש וזיהום הסביבה: הקווים הפרווריים הם בדרך כלל מחושמלים. על המסילות עצמן להיות באיכות גבוהה יותר ומושם דגש על גדרות או קירות אקוסטיים לאורך התוואי שעובר ברובו באזור מאוכלס.
מכיוון שהרכבת מסיעה יוממים, תהיה בה צפיפות רבה בשעות העומס בבוקר ואחר הצהריים, ועליה להיות ערוכה לכך מבחינת תפוסת קרונות.
בישראל
בהגדרה הבינלאומית רכבת פרוורית יכולה להגיע עד טווח של 150 קילומטר מהעיר הגדולה. על פי הגדרה זו, כל קווי הרכבת בישראל הם למעשה פרווריים, כך שנוצר צורך בהגדרה חלופית. נכון ל-2010 מקובלה בישראל ההגדרה כי רכבת בינעירונית היא רכבת המקשרת בין הערים הגדולות או המרוחקות יחסית (יוצא מן הכלל הקו תל אביב - באר שבע דרך אשקלון) ואילו כל שאר הרכבות הן רכבות פרווריות, כך שלמעשה אוחדה הגדרת הרכבת האזורית (לטווח בינוני), שמתאימה לערים כחדרה או אשקלון, עם הגדרת הרכבת הפרוורית.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 הכינה החברה הצרפתית "סופרטו" תוכנית אב לרכבת, שביטלה את הצורך במערכות מסילתיות שונות לרכבות בינעירוניות ולרכבות פרווריות, והציעה רכבת משולבת שתהיה גם עירונית, גם פרוורית וגם בינעירונית על רשת מסילות משותפת. לפי מדיניות רכבת ישראל מיטשטשים ההבדלים בין שני סוגי הרכבות, בגלל אי יכולת לעמוד בתדירויות גבוהות ובשימוש בתשתית ובקרונות זהים. תהליך ההצטיידות העובר על רכבת ישראל בתחילת העשור השני של המאה ה-21 ותוכניות החישמול הם צעד לקראת רכבת פרוורים אמיתית.
לפי תוכניות רכבת ישראל, המדינה הייתה מחולקת לארבעה אזורים: חיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע. ביניהם חיברה רכבת בינעירונית שעצרה במעט תחנות לאורך הדרך. לכל אזור בנפרד חיתה רכבת פרוורית שנקזה את כל האוכלוסייה מסביב לעיר הגדולה אל מרכזה. נכון ל-2010 פעלו שלושה קווי רכבת פרוורים באזור תל אביב, שני קווים באזור חיפה והקריות, האחד לנהריה והשני לבית שאן דרך עפולה ועוד קו המקשר בין דימונה לבאר שבע.
החל מ-1.04.2018 חלוקת רכבות נוסעים ישראליות לפרווריות ובינעירוניות בוטלה סופית - כל רכבות הנוסעים בישראל למעשה מוכרזות רשמית כרכבות פרווריות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אמצעי תחבורה | ||
---|---|---|
חלליים | מעבורת חלל • חללית • רכב הנחיתה הירחי • רכב הנדידה הירחי • תרמיל ריחוף | |
אוויריים | ||
ממונעים | מטוס (מטוס סילון • מטוס קרב • מטוס מנהלים • מטוס מטען • מטוס קל • מטוס דו-כנפי) • מסוק • ספינת אוויר • צפלין • תרמיל ריחוף | |
לא ממונעים | כדור פורח • דאון • מצנח רחיפה • גלשן אוויר | |
ימיים | ||
ממונעים | אונייה (מכלית • מכלית נפט • אוניית צובר • אוניית נוסעים • משחתת • נושאת מטוסים) • סירת מנוע • אופנוע ים • יאכטה • צוללת (צוללת גרעינית) • מעבורת (נחתת) • רחפת • ואפורטו | |
לא ממונעים | מפרשית (דאו) • גלשן רוח • סירה (סירת הצלה • קיאק • קאנו • גונדולה) • רפסודה • חסקה • אַרְבָּה • בוצית • ג'ונקה • אוניית מפרשים • אוניית קיטור | |
יבשתיים | ||
מכוניות | מכונית מיקרו • מכונית מיני • סופרמיני • משפחתית • משפחתית גדולה • מונית • ניידת משטרה • גראן טוריסמו • מכונית משוריינת • מיניוואן • אמבולנס • קרון מתים • קלנועית • מכונית ספורט • רודסטר • קבריולה • מכונית-על | |
רכבות | רכבת מהירה • רכבת פרוורית • רכבת בין-עירונית • רכבת נוסעים דו-קומתית • רכבת קלה • רכבת תחתית • מונורייל • פוניקולר • רכבל • חשמלית • גונדולה • קטר • קרון | |
אוטובוסים | אוטובוס מפרקי • אוטובוס קומתיים • אוטובוס נמוך-רצפה • מיניבוס • אוטובוס תלמידים • טרוליבוס • מערכת אוטובוסים מהירה | |
דו-גלגלי ממונע | אופנוע • קורקינט ממונע • קטנוע • רכינוע | |
רכבי שטח | טרקטור • ג'יפ • SUV • טרקטורון • באגי • תומקאר • גארדיום • אוונגרד • שלג (אופנוע שלג • חתול שלג • מפלסת שלג) • רכב קרבי משוריין (טנק • נגמ"ש • שריונית • זחל"ם) • ציוד מכני הנדסי (דחפור • מחפר • יעה אופני • מיני-מעמיס • מחפרון • מפלסת) | |
משאיות | טנדר (מטענית) • מסחרית (ואן) • טיולית • כבאית • משאית עפר • משאית סמי-טריילר • פול-טריילר • רכבת כבישים | |
מונעים בכוח אדם | אופניים (אופני טנדם • חד-אופן • אופנוח • תלת-אופן) • קורקינט • גלגיליות • סקייטבורד • אפריון • ריקשה • מגלשיים • עגלת תינוק | |
מונעים בכוח בהמה | כרכרה • מרכבה • מזחלת • קוודריגה • דיליז'נס • עגלה • קרון |
22982855רכבת פרוורית