פוניקולר

פוניקולר (בצרפתית: Funiculaire) הוא כלי תחבורה הנמשך על ידי כבל במעלה מתלול (מדובר בכבל תחתי, בניגוד לרכבל בו נישא קרון הנוסעים על ידי כבל עילי מבלי מגע בקרקע). שיווי המשקל בין שני הקרונות מאפשר נסיעה תוך שימוש במנוע בעל הספק נמוך יחסית, שכן משקל הקרון היורד מושך כלפי מעלה את הקרון העולה. הקרונות עצמם אינם ממונעים, והמנועים המניעים את הכבל נמצאים בתחנות הקצה, בדומה לרכבל.

מקור השם

מקור המילה במילה הלטינית funiculus שמשמעה "חבל דק".

אופן הפעולה

במרבית סוגי הפוניקולרים שני קרונות רכבת מחוברים לכבל אחד ונעים לחלופין מעלה ומטה לרוב על מסילה אחת (המסילה מתפצלת במרכזה ומאפשרת מעבר הקרונות זה לצד זה), ולעיתים נדירות יותר - על שתי מסילות מקבילות זו לזו.

שימושים

פוניקולרים משמשים בעיקר במקומות בהם מדובר במדרונות תלולים בהם אחוז השיפוע של המתלול אינו משתנה (אחוז השיפוע קבוע), אחרת לא ניתן להפעיל את הפוניקולר, ויש להשתמש ברכבל.

קרונותיו של הפוניקולר מתוכננים לשיפוע המתלול בהיותם מדורגים. על ידי שימוש בקרונות הנמשכים זה אחר זה כמדרגות, כיסאות הנוסעים בתוך הקרונות נותרים אופקיים ביחס לקרקע.

פוניקולרים משמשים לתחבורה ציבורית כגון הפוניקולר של מונמארטר בפריז, הפוניקולר של מונז'ואיק בברצלונה, הכרמלית בחיפה, הטונל ופוניקולר קבאטש-טקסים באיסטנבול ו-15 הפוניקולרים הפועלים בוולפראיסו שבצ'ילה.

פוניקולרים אחרים משמשים להעלאת נוסעים במעלה הרים - כגון הפוניקולר של מונטסראט בספרד וכן הפוניקולר בסקרבורו שבאנגליה.

היסטוריה

הפוניקולרים הראשונים הונעו באמצעות לחץ מים ואפשרו העלאת והורדת אסדות נושאות סחורה במעלה ובמורד גבעות בהן נחצבו תעלות. פוניקולרים אלה נבנו במהלך המאה ה-19, בעיקר בשנות ה-30 של המאה בארצות הברית.

דוגמאות לתעלה בה עשו שימוש במנגנון זה היה רכבת אלייני פורטאג' במדינת פנסילבניה בשנת 1834 וכן בתעלת מוריס שחיברה את נהר דלאוור ונהר פאסאיק בניו ג'רזי.

מאוחר יותר נעשה שימוש בפוניקולרים על מנת להסיע נוסעים. אחת הדוגמאות הראשונות היה הפוניקולר בהר לווה שבקליפורניה שהחל לפעול ב-4 ביולי 1893.

פוניקולר ידוע נוסף הוא הפוניקולר על הר וזוב, עליו נכתב בשנת 1880 השיר פוניקולי פוניקולה. פוניקולר זה ניזוק בהתפרצות ההר בשנת 1944 ואינו בשימוש כיום.