תסכית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תַּסְכִּית היא תוכנית רדיו שבה מוגש סיפור או חלק מעלילה שלמה באמצעים קוליים. משתתפים בו קריינים וטכנאי אולפן המגישים את הסיפור שעבר עיבוד מתאים להאזנה. תסכיתים היו חלק פופולרי מתרבות הבידור של המאה ה-20, והיוו מרכיב חשוב בלוח השידורים של כל תחנת רדיו בעולם. בשלהי שנות ה-80, עם דעיכת הרדיו כאמצעי בידור עיקרי, חדלו להישמע תסכיתים ברדיו. רק בשנים האחרונות החל האינטרנט להחיותם מחדש, גם כז'אנר נוסטלגי; גם משום שהפקתם, ודרישות החומרה והתוכנה, הן בצד השרת והן בצד הלקוח, פחותות בהשואה לחלק מצורות התוכן האחרות; וגם משום שמדובר בענף אמנותי בפני עצמו.

מהות התסכית

התסכית הוא אמצעי דרמה המעביר אל המאזין סיפור, תוך ניצול האפשרויות בתחום זה של מדיה: קריינות ואפקטים קוליים. בבסיס התסכית, סיפור שנכתב במיוחד או עבר עיבוד מתאים לשידור ברדיו. הוא מורכב מדיאלוגים שנכתבים באופן המאפשר למאזין להבין את העלילה מתוכן הדברים ומפעלולים (אפקטים) רדיופוניים המשתלבים בין המילים.

משתתפים בתסכית קריינים המקריאים את הטקסט באולפן, וכן טכנאים המשלבים במהלך התסכית את פעלול הקול המתאים לרקע, כגון סערה (על ידי מכונת רוח), המולת רחוב, מים מפכים וכדומה. התסכית הוא סיפור משודר המשלב מרכיבים מתחום התיאטרון, והדמויות המשתתפות בו אינן נראות למאזין אך מאפשרות לו להשלים בדמיונו את הרקע והתפאורה המתאימים לעלילה המשודרת.

באופן זה הוגשו סיפורי מתח ועלילות כמו גם סדרות קומיות, חלקם היו עיבודים לספרים ידועים, האחרים נכתבו במקור לתסכית רדיו.

היסטוריה של התסכית

ימי התסכיתים כימי הרדיו. ראשיתם עם הקמת תחנות הרדיו הראשונות בשנות ה-30 של המאה ה-20. תחנות הרדיו המסחריות הראשונות שקמו באותם ימים, החלו לשבץ לצד חדשות ותוכניות מוזיקה ומלל, תסכיתים במגוון רחב של ז'אנרים – מתח, מדע בדיוני, קומדיה, ועוד. בלשים ידועים כמו שרלוק הולמס, הופיעו ברדיו של שנות הארבעים הרבה לפני שהגיעו אל מסכי הקולנוע והטלוויזיה. ב-1938 הצליח התסכית "מלחמת העולמות" של אורסון ולס לגרום פחד ואימה בקרב תושבי אמריקה. ז'אנר המדע הבדיוני נחשב למפותח בין התסכיתים והביא למאזינים סדרות יוקרתיות כמו "המוסד" של אייזק אסימוב, ו"כוכב הלכת האבוד" של הסופר הבריטי אנגוס מק-ויקר. יצירות רבות ומפורסמות שהוכרו בעולם דרך מסכי הקולנוע והטלוויזיה, עברו עיבוד מוקדם לרדיו ושודרו כתסכיתים, ובהם "שר הטבעות", ו"ההוביט".

בשנת 1943 כתב מיכאל אוהד תסכית ראשון לתחנת הרדיו בעברית של המנדט הבריטי, קול ירושלים. מכאן החל שידור תסכיתים בתחנה זו, ובמחליפתה, קול ישראל, תחנת הרדיו היחידה. לאולפני הרדיו בירושלים ובתל אביב הובאו שחקני תיאטרון ששיחקו בתסכיתים למבוגרים וילדים. הז'אנר התפתח יחד עם הרדיו, ובשלהי שנות ה-50, ובעיקר בשנות ה-60, היו אלה תסכיתי הרדיו אשר הצמידו מאזינים רבים אל המכשיר בפינת החדר, להקשבה במתח, בהנאה ובצחוק. ל"קול ישראל" הצטרפה תחנת גלי צה"ל וביחד הן סיפקו את הבידור האולטימטיבי להמונים.

תסכיתים בימינו

עידן התסכיתים דעך עם עליית של הטלוויזיה בשנות ה-70. ההמונים צרכו את אמצעי הבידור החדש וההאזנה לרדיו הלכה ופחתה. תחנת הרדיו BBC הפיקה בשנות השמונים את התסכיתים הגדולים של התקופה ("שר הטבעות" ו"ההוביט") אך מאז החלו התסכיתים להיעלם מלוח השידורים שלה, כמו בתחנות רדיו בכל העולם. תוכניות מפורסמות הועלו על דיסקים וזוכות לפופולריות. תסכיתים אחרים נמכרים על גבי קלטות ודיסקים כפריטי נוסטלגיה.

גם בישראל כמעט ואין משדרים עוד תסכיתים.

עידן האינטרנט מנסה להחיות את הסוגה מחדש, וחובבים מכל העולם מקימים אתרי אינטרנט בהם ניתן להחליף מידע על תסכיתים ישנים וחדשים, וכן ניתן לשמוע תסכיתים חדשים שנכתבים, ברובם עוסקים במדע בדיוני או במתח ואימה.

במקביל, מנסות תחנות רדיו, בעיקר בחוף המערבי של ארצות הברית, להחיות את הסוגה, ומכוונות בעיקר לילדים ונוער. כמו כן עדיין אפשר לשמוע תסכיתי רדיו בארצות כמו רוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר, שבהן הרדיו מהווה אמצעי שידור פופולרי, וכן בגרמניה, בה השתמרה הסוגה, עד כדי שניתן לשמוע כמעט יום יום תסכיתים חדשים וישנים. תחנות הרדיו הממלכתיות הגדולות בגרמניה משמרות ומטפחות את הסוגה ומתפעלות אולפנים מיוחדים להפקת תסכיתים (SWR, RBB).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תסכית בוויקישיתוף

תסכיתים:

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0