אינקיטאטוס
אִינְקִיטַאטוּס (בלטינית: Incitatus) היה סוסו האהוב של קליגולה, קיסר רומא בין השנים 37 עד 41 לספירה. משמעות שמו בלטינית היא מהיר.
על פי ההיסטוריון קסיוס דיו, קליגולה נהג להזמין את אינקיטאטוס לסעודות רשמיות ונהג בו בכבוד רב, נהג להאכיל אותו שעורה מעורבת בפתיתי זהב והשקה אותו ביין מגביעי זהב. הוא אף נהג להישבע בחייו ובמזלו של הסוס והבטיח למנות אותו לקונסול, הבטחה שלא יצאה לבסוף אל הפועל בעקבות רציחתו של קליגולה בשנת 41. כמו כן הוא מדווח שקליגולה מינה אותו לכהן בחבר הכהנים שהוא הקים לעצמו.[1]
ההיסטוריון סווטוניוס מספר שקליגולה סיפק לאינקיטאטוס אורווה משיש, אבוס משנהב, שמיכות סגולות ורסן מצופה באבנים יקרות. כמו כן סיפק לו בית מרוהט וחבר עבדים שנועדו לשרתו. קליגולה ציווה על חייליו לשמור על השקט בשכונה שבה אינקיטאטוס התגורר ביום לפני המשחקים כדי שלא יפריעו את מנוחתו ונהג לזמן אורחים בשמו לביתו. כמו קסיוס דיו, סווטוניוס מספר שקליגולה תיכנן למנותו לקונסול אולם בניגוד אליו הוא מסייג את הדבר באומרה שזאת שמועה.[2]
יש היסטוריונים מודרניים שמקבלים את התיאור במקורות העתיקים ורואים בכך עוד הוכחה לטירופו של קליגולה,[3] אולם היסטוריונים כאנטוני בארט חולקים על הדימוי השלילי שניתן לקליגולה וטוענים שיחסו המיוחד לאינקיטאטוס נבע מחוש הומור שלא הובן כהלכה על ידי בני זמנו ואי ההבנה הזאת חדרה לספרי ההיסטוריה.[4] דעה נוספת טוענת כי הסיפור הוא בדיה שנועדה להציג את קליגולה כאדם חסר כבוד למוסדות המכובדים ביותר (כמו הקונסולאט) וכפועל על פי גחמותיו האישיות, תיאור אופייני לעריצים.[5]
הערות שוליים
- ^ קסיוס דיו, היסטורית הרומאים, 59.14.7; 59.28.6
- ^ סווטוניוס, חיי שנים עשר הקיסרים - חיי קליגולה, 55.3
- ^ צבי יעבץ, טיבריוס וקליגולה - מהעמדת פנים לטירוף, עמ' 132
- ^ Anthony Barrett, Caligula: The Corruption of Power, pp. 46, 217
- ^ M. P. Charlesworth, The Tradition about Caligula, Cambridge Historical Journal, Vol. 4, No. 2 (1933), pp. 105-119