עפולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עפולה עלית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עפולה
הסמל הרשמי של העיר עפולה

סמל העיר עפולה
תצלום אוויר של עפולה, מאי 2013
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אבי אלקבץ
גובה ממוצע[1] ‎144 מטר
תאריך ייסוד 1925
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 65,831 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 32
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.0% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,254 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 100
תחום שיפוט[2] 29,200 דונם
    - דירוג ארצי 68
32°37′N 35°17′E / 32.61°N 35.29°E / 32.61; 35.29
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3] 		5 מתוך 10
    - דירוג ארצי 155
מדד ג'יני
לשנת 2019[2] 		0.3912
    - דירוג ארצי 156
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.9%
גילאי 5 - 9 8.9%
גילאי 10 - 14 7.1%
גילאי 15 - 19 6.2%
גילאי 20 - 29 13.8%
גילאי 30 - 44 18.9%
גילאי 45 - 59 14.3%
גילאי 60 - 64 4.9%
גילאי 65 ומעלה 15.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 30
–  יסודיים 21
–  על-יסודיים 18
תלמידים 9,869
 –  יסודי 5,343
 –  על-יסודי 4,526
מספר כיתות 436
ממוצע תלמידים לכיתה 25.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל עפולה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
www.afula.muni.il

עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל. היא מכונה "בירת העמק" משום שהיא שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה. כינוי נוסף לעיר הוא "עיר יזרעאל". עפולה נוסדה בשנת 1925 והוכרזה רשמית כעיר ב-25 בפברואר 1973[4][5][6].

שם

העיר נקראה בראשיתה "עפולה", על שם תחנת הרכבת עפולה והכפר "אל-פולה"[7] ששכן באזור. אולם המייסדים חיפשו לה שם עברי והתלבטו בין השם יזרעאל, על שם "עמק יזרעאל", לבין "ארבל" - כהצעתו של ישעיהו פרס[8], על סמך השערה שבמקום היה כפר בשם ארבל, ובחרו בשם "יזרעאל"[9]. כנגד כוונה זאת יצא אברהם יעקב ברור שטען שאסור לקרוא לעפולה "יזרעאל" שכן יזרעאל המקורית נמצאת בכפר זרעין שבתל יזרעאל[10][11]. למרות המחאות, ב-1 בפברואר 1926 אישרה ממשלת המנדט את השם יזרעאל[12]. אולם תושבי הארץ המשיכו להשתמש בשם "עפולה"[13] במקביל לשם הרשמי "עיר יזרעאל"[14]. בעיתונות, במקרים רבים, כתבו "עיר יזרעאל (עפולה)"[15] או "עפולה (עיר יזרעאל)"[16]. בשנת 1938 כתב זאב וילנאי שמקור השם עפולה הוא ערבי, אולם ייתכן שמקורו עברי, במילה "עפל", המוזכרת גם בכתבי המארות המצרים מן המאה ה-19 לפני הספירה וברשימותיו של הפרעה תחותמס השלישי[17]. אף על פי שאין עדות ברורה ליישוב בשם זה בעמק יזרעאל, הועלתה ההשערה שהפסוק המספר על גיחזי עוזרו של אלישע הנביא שחי באזור שונם, ”וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת” מתייחס ליישוב בשם עפל בעמק יזרעאל[18][19]. בסוף 1940, עם הקמת מועצה מקומית חדשה לעפולה, נקראה המועצה בשם "עיר יזרעאל עפולה"[20] או "עיר יזרעאל (עפולה)"[21]. עם הפיכתה של עפולה לעיר שונה שמה ל"עפולה" בלבד[6].

היסטוריה

היסטוריה עתיקה

סרקופגים מהמאה השנייה עד המאה הרביעית לספירה, המשמשים כקירות במבנה ערבי או צלבני, בתל עפולה.

תל עפולה, הנמצא בלב העיר, כולל עשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף של העיר למן התקופה הכלכוליתית המאוחרת ועד לתקופה האיובית במאה ה-13. האתר פתוח לציבור, והשרידים הנראים לעין כוללים סרקופגים מעוטרים מהמאה השנייה ועד למאה הרביעית לספירה ששימשו כקירות במבנה צלבני שהיה השכבה העליונה בין עשר שכבות התל. בתל עפולה נמצאו שרידי מצודה המוקפת בחומה בנויה מסרקופגים רומיים שהובאו למקום מאתרי קבורה רומיים, אשר נבנתה על ידי הערבים או שהייתה מצודה צלבנית מבוצרת.

חפירות ארכיאולוגיות בוצעו גם בתל הקטן שעליו נמצא מגדל המים הישן של עפולה[22][17]. בחפירות בשנת 1950 נמצאו במקום מבנה מהתקופה הרומית בארץ ישראל ובתוכה כלי בית וכלים חקלאיים[23] וכן קברים מהתקופה הכנענית עם שלדי אדם, כלי חרס, צור וקישוטים, וממצאים מהתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל[24].

בשנת 1926 נמצאו עתיקות מהתקופה הרומית על יד הכביש למרחביה[25].

הכפר אל-פולה המזוהה בעפולה או במרחביה הסמוכה מוזכרת בכתבי יאקות אל-חמאווי מהמאה ה-13[26].

המאה ה-19 עד להקמת היישוב העברי

קו מסילת הברזל החיג'אזית אשר חיבר בין דמשק לאל-מדינה.
מתחם תחנת רכבת העמק ההיסטורית בעפולה ב-2006

בתקופה העות'מאנית הייתה העיר נחלתה של משפחת סורסוק העשירה מביירות, שרכשה את אדמות עמק יזרעאל בשנות ה-70 של המאה ה-19. במקום בו נמצאת כיום עפולה הייתה אחוזה פיאודלית של משפחת סורסוק שכללה כמה בניינים, בנקודה שכונתה "אל פולה". בשנת 1905 הקימו הטורקים באל פולה, בסיוע גרמני, תחנת רכבת של רכבת העמק. בשנים 1912–1915 נסללה מסילת השומרון מעפולה דרך ג'נין אל שכם ואל טולכרם.

בשנת 1917 שימש המקום כבסיס לצבא הטורקי, ובקרב מגידו בספטמבר 1918 נכבש על ידי הבריטים. בשנת 1922 הוקם בית ספר לרגלי גבעת המורה, וב-1923 הוקם במורדות גבעת המורה בית החולים "העמק". במפקד האוכלוסין בארץ ישראל של שנת 1922 נמנו בעפולה 471 מוסלמים, 62 נוצרים, 2 בהאים ו-28 יהודים (24 מתוכם גברים)[27].

הקמת העיר העברית

אחוזת סורסוק בעת הקמת עפולה ב-1925
עפולה בראשית ימי המדינה
בית הכנסת הגדול בעפולה, תוכנן על ידי זליג אקסלרוד, נבנה בשנים 1928–1932

העיר העברית עפולה נוסדה בשנת 1925 על ידי חברה ציונית מיישבת בשם קהילת ציון אמריקאית. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מהכשרת היישוב עבורה רכש יהושע חנקין את האדמות מהפאודל אליאס סורסוק שישב בביירות[28]. האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע ישבו בכפר זעיר בשם "אל-פולה" שמיקומו היה בלב השטח העירוני של עפולה כשזו נבנתה. בכפר, שבתיו היו בקתות חימר רעועות, התגוררו כחמש מאות תושבים. עם מכירת אדמות עפולה לחברת קהילת ציון, פונו מהן האריסים הערבים תמורת פיצוי נמוך. המועצה המוסלמית העליונה בירושלים הציעה לממשלת המנדט הצעה חלופית, לפיה תימכרנה האדמות לאריסים באותו מחיר שהוצע על ידי חברת קהילת ציון, שישולם על ידי המועצה המוסלמית. המועצה שכרה עורך דין, אך עד שזה הכין את הצעתו, נסתיימה עסקת רכישת האדמות על ידי חברת קהילת ציון.

חברת קהילת ציון אמריקאית הועידה לעפולה תפקיד של מרכז עירוני שיעניק שירותים מסחריים ותרבותיים לקיבוצי ומושבי עמק יזרעאל. החברה שכרה את שירותיו של האדריכל ומתכנן הערים הידוע מגרמניה ריכרד קאופמן, שתכנן תוכנית מתאר מקומית מפורטת לעפולה[29], לרבות חלוקת שטחה לגושים וחלקות, שאומצה במרוצת הזמן ברישום שנעשה בלשכת רישום המקרקעין המנדטורית בשנים 1938 עד 1940 ואשר בשינויים שהזמן גרמם ממשיכה לחול עד היום.

האדריכל קאופמן חילק את אזורי העיר המתוכננת לאזורי מגורים, אזורי מסחר ושירותים ואף לשטחים המיועדים לתרבות ואמנות. מכאן נוצרה האגדה המפורסמת על "האופרה של עפולה". החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות, בארצות הברית ובפולין. רוב רוכשי המגרשים בארצות הברית לא באו להתיישב בעפולה וראו ברכישת מגרש בה משהו שבין תרומה להתיישבות הציונית לבין השקעה לאחרית הימים. יהודי פולין שקנו מגרשים בעפולה אכן באו להתיישב בה, והם היו ראשוני המתיישבים בעיר שנוסדה במקום בשנת 1925. רבים מרוכשי המגרשים בפולין נספו בשואה ועם גל העלייה מארצות חבר העמים בשנות התשעים הגיעו גם יורשים של אחדים מהם שדרשו את ירושתם. כבר בשנת 1926 כונן במקום מועצה מקומית, תוך קביעה שבמיסים ישתתפו כל בעלי המגרשים בין אם הם יושבים במקום ובין אם לאו[30].

בעיר הוקמה שדרה מרכזית, בה ניטעו דקלי וושינגטוניה חסונה. השדרה, שנקראה לימים שדרות ארלוזורוב הייתה המרכז המסחרי והמנהלי של העיר עפולה במשך שנים רבות, עד לשנות ה-80, והדקלים הפכו לסמל ויזואלי המזוהה עם עפולה.

בימיה הראשונים של עפולה, בשנת 1928, נוסד בנק מיוחד למימון ההתיישבות בעיר בשם "בנק להתפתחות עפולה בע"מ". הבנק נסגר בשנת 1934.

הכוונה המקורית של מקימי העיר להקמת מרכז עירוני משגשג ליישובי העמק נכזבה בראשיתה. העיר לא התפתחה כמצופה ועם קום המדינה היה מספר תושביה כ־2,500 איש בלבד.

מוסד אחד שקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו הוא בית חולים העמק (לשעבר "בית החולים המרכזי בעמק") שהוקם בשנת 1923.

ב-14 בנובמבר 1942 הגיעה קבוצה של אנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית לעפולה והתקבלו בה על ידי רבים מתושבי עפולה שהגישו להם ארוחה חמה. מעפולה הועברו אנשי הקבוצה למחנה המעצר בעתלית, ממנה שוחררו לבתיהם.

מקום המדינה ועד היום

בשנותיה הראשונות של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מעיראק ומתימן ומיעוטם מרומניה. בתקופת המעברות היו בעיר קטנה זו שלוש מעברות גדולות. במשך הזמן נוספו לעיר שלושה אזורי מגורים שיועדו להתיישבותם של העולים ושוכני המעברות: בשטח העירוני של עפולה הוקמה "שכונת גאולים" שחולקה למגרשים גדולים שיועדו למשקי עזר. שכונה זאת הפכה במרוצת הזמן לשכונת יוקרה והיא כיום אזור הווילות העיקרי של העיר.

במרחק של כ-5 ק"מ מעפולה הוקמו על אדמות מינהל מקרקעי ישראל שתי שכונות: עפולה עלית שהוקמה בשנת 1951, שהיא שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון־מערב לכביש עפולה - טבריה, וממולה שכונת גבעת המורה. השכונה נמצאת במעלה ההר שגובהו 515 מטר מעל פני הים. הוא נקרא בשמו המקראי גבעת המורה, שם המעיד, ככל הנראה, "מורה" מלשון "יורה" (לבה), ביחד עם סלעי הבזלת הרבים בו, כי היה בעידנים רחוקים הר געש. השכונה הוקמה בשנת 1953 והיא מטפסת במעלה ההר מכביש עפולה - טבריה. רוב בתי השכונה הם בניינים מרובי דירות שבהם נקלטו גלי העלייה שהגיעו לעיר במרוצת הזמן. בראשית שנות השבעים הוקמה בצמידות לשכונה זו שכונת הווילות "רוממה" שאוכלסה במסגרת "בנה ביתך".

שטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר הפריד בין שני חלקי עפולה ובמשך שנים רבות דרשה עפולה לחבר את שכונותיה[31]. בשנת 1971 דרשה עפולה לקבל כ-500 דונם לצורך הקמת אזור תעשייה[32].

בנובמבר 1972 הוכרזה עפולה כעיר והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעירייה. עפולה הייתה אז העיר ה-31 בישראל, השתרעה על שטח של 30,000 דונם, הייתה לה אוכלוסייה של כ-18,650 נפש[33] והיא שירתה אוכלוסייה של כ-110,000 תושבים[34]. שינוי המעמד נחגג בטקס רשמי בינואר 1973[35].

במשך שנים רבות, משנות השבעים שבהן הוכרזה עפולה כעיר ועד לראשית שנות התשעים, היה מספר תושביה של עפולה יציב ועמד על כ-25,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מאתיופיה. גל העלייה הגדול מחבר המדינות הביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר והגיע בשנת 2005 ל-42,000 תושבים.

ב-2016 החלה מתיחות בעיר כאשר נודע כי קבוצת ערבים ישראלים זכו במכרז קרקעות בשכונה חדשה בעיר, לאחר זמן החליט בית המשפט לפסול את המכרז בעקבות חשדות לפגמים ותיאום מחירים[36], לאחר כשנה הפך בית המשפט חלקית את החלטתו והחליט כי בשכונה יגורו יהודים וערבים יחד ורק קבוצה אחת תיאמה מחירים והשאר זכו במכרז באופן הוגן וחוקי[37].

ב-2018 אושרה תוכנית להקמת שכונת מגורים נוספת לעיר, במסגרת התוכנית יוקמו בדרום העיר כ-7,800 דירות, פארק עירוני בשם פארק נחל בוהו בגודל 120 דונם ואף מתחם מלונות קטן. על מנת לתת מענה תחבורתי לתושבי העיר הגרים בה כבר כיום ובעתיד לתושבים נוספים התוכנית כוללת הקמת כביש טבעת נוסף לעפולה[38].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בעפולה 65,831 תושבים (מקום 32 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 78.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 9,078 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[39]

שכונות

פארק עירוני ושכונת רובע יזרעאל
פארק עפולה

ארבעת חלקי העיר הנכללים בתחום השיפוט של עיריית עפולה:

  • עפולה - נוסדה בשנת 1925 בלב עמק יזרעאל (המכונה בפי תושביה "עפולה תחתית" או "עפולה העיר"), מרוחקת כ-4 ק"מ מן השכונות "עפולה עילית" ו"גבעת המורה", שבינה לבינן מפרידים שדות וכן בית החולים העמק, בתוכה נמצאים שכונות פנימיות כמו "שכונה מערבית", "שכונת הוילות" הנמצאת בצפון מזרח העיר ו"שיכון גאולים" הנמצא בדרום מערב העיר. שטח חלק זה עומד על 3,500 דונם.
  • עפולה עילית - נוסדה בשנת 1950 בחלקה הצפוני של עפולה, לרגלי גבעת המורה וממערב לשכונת גבעת המורה. עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה עפולה עילית קבוצת מעברות (ביחד עם גבעת המורה), ששימשו כבית זמני להמוני העולים שהגיעו לארץ, בעיקר ממדינות ערב. רבים מהעולים לישראל במבצע שלמה התיישבו בשכונה. כך, מספר התושבים בה גדל בעשרות אחוזים. במשך הזמן, התפתחה השכונה ובסוף שנות ה-80, החלו להגיע אליה עולים מקצוות ברית המועצות. מספר העולים בשנות ה-90 למקום הכפיל את עצמו, לאחר קריסת ברית המועצות. כיום, מתגוררים בעפולה עילית כולה, כ-4,000 נפש. בשנת 2012 החלה הגירה גדולה של זוגות צעירים חרדים מחסידות ויז'ניץ לשכונת עפולה עילית שהגיעה לשיאה בשנת 2017 כאשר מאוכלסת שכונת עפולה עילית במשפחות חרדיות רבות. במהלך קיץ תשע"א בהוראת הרב שטיינמן נפתחה ישיבה בשם "הישיבה הגדולה עפולה". בראשות הישיבה עומדים ראש הישיבה הרב רפאל בלום והמשגיח הרב בנימין ברויאר, כעת הישיבה מונת כ-220 תלמידים.
  • עפולה הצעירה - שכונה הנמצאת מערבית לעפולה עילית. בשנת 2020 השכונה החלה להתרחב משמעותית עם בניית מאות דירות חדשות, ובכך הפכה לשכונה חדשה.
  • עפולה הירוקה - שכונת וילות פרטיות חדשה עם בנייני יוקרה לא גבוהים. בשכונה נבנה פארק ענק, בתי כנסיות, גן לחינוך מיוחד, סמינר לבנות. רחוב יצחק שמיר הוא הרחוב הראשי והבולט בשכונה, בנוסף לכביש החורשה, כביש חדש המחבר בין השכונה לכביש החדש "עוקף עפולה".
  • גבעת המורה - נוסדה בשנת 1955 על שיפולי גבעת המורה. תופסת כיום גם חלק נרחב משטחה הצפוני. זוהי השכונה הגבוהה ביותר בעפולה והיא נמצאת בגובה של 250 עד 300 מטר מעל פני הים. שכונה זו קלטה את מרבית עולי ברית המועצות לשעבר וגם חלק מעולי אתיופיה. בין השנים 2015–2020 החלה הגירה משמעותית של חרדים לשכונה וכעת השכונה מאוכלסת במשפחות חרדיות רבות במקביל לשכונת עפולה עילית.
  • נוף יזרעאל - שכונה פנימית הנמצאת בחלקה הדרום-מזרחי של גבעת המורה, השכונה מאוכלסת בעיקר על ידי עולי ברית המועצות לשעבר.
  • רובע יזרעאל - שכונה חדשה המוקמת בשטח חקלאי באורך של כ-4 קילומטר אשר הפריד בין שני חלקי העיר. בשכונת רובע יזרעאל מתוכננות 4600 דירות[40], אשר מתוכן מאוכלסות כבר כ-1800 יחידות דיור. השכונה ממוקמת כ-20 דקות הליכה רגלית מתחנת הרכבת. הוא נגיש לדרכים ראשיות מרכזי בילוי ובית חולים העמק, והוא עתיד לשנות את הצביון החברתי דמוגרפי בעיר על ידי משיכתם של זוגות צעירים מכל הארץ הרוצים בחיים איכותיים ובמחיר סביר.
  • C1 (שכונת הרכבת, נקראת גם שכונת "לב העמק") - השכונה החדשה ביותר בעפולה, נמצאת עדין בשלבי בניה, אם כי השכונה כבר מאוכלסת חלקית, נמצאת בסמוך לתחנת הרכבת ומכאן שם השכונה.

כלכלה ומסחר

מרכז מסחרי ביג

התעשייה בעפולה מושתתת על תעשייה מסורתית בכ־100 מפעלים, בהם מועסקים כ־7,500 עובדים (נכון ל-2015).

בעפולה קיימים שני מרכזי מסחר ובילוי פתוחים (פאוור סנטרים) וכן קניון העמקים. כמו כן יש בעיר שוק המשמש למסחר ולבילוי.

אזור התעשייה אלון תבור הוקם ביוזמת עיריית עפולה בשיתוף עם מועצה אזורית עמק יזרעאל מצפון מזרח לעיר, ליד כביש 65. עד דצמבר 2009 פעל בעיר מפעל "תדיראן־אמפא" למקררים ומזגני אוויר, שהיה מהבולטים בעיר. כיום קיימים בעיר מספר אזורי תעשייה מרכזיים, בהם "קריית אמיתי" בעיר התחתית, המאופיין ברובו במסחר ותעשייה קלה. אזורי תעשייה נוספים שוכנים בעפולה עילית, בהם מפעל "חוגלה קימברלי", מכבסת "תל-בר", שהיא המכבסה התעשייתית הגדולה בישראל וכן אזור התעשייה "המשולש", בו ממוקמים כמה עשרות מפעלים ובתי מלאכה נוספים.

עיריית עפולה פועלת להקמת פארק לתעשיות עתירות ידע, על קרקע בשטח של כ- 400 דונם בסמוך לשכונת רובע יזרעאל, לתחנת הרכבת ולמרכז רפואי "העמק". בנוסף, הוקם בעפולה מרכז חדשנות ויזמות טכנולוגית, אשר יתמקד בפעילות מיזמים ובפרויקטים מסוג החקלאות, המזון, אגרו ביו וביו רפואי.

חינוך

נכון לשנת 2015, מונה מערכת החינוך העירונית 11,217 תלמידים הלומדים ב־22 בתי ספר (7 בתי ספר ממלכתיים דתיים ו-15 בתי ספר ממלכתיים) ו-76 גנים, מתוכם 20 בחינוך הממלכתי דתי.

בשנת 2010 הוקמה בעיר הישיבה הגדולה עפולה.

תרבות ובילוי

היכל התרבות עפולה בתכנון אדריכל צבי מוססקו

על בסיסו של בית קולנוע שנסגר הוקם בעיר מבנה היכל תרבות עירוני ולצידו גלריה עירונית. בנוסף, בעיר פועלים גם ספרייה עירונית וקונסרבטוריון, כיתות לימוד, אודיטוריום ואולפן הקלטות.

פארק עפולה נפתח בתחילת אוקטובר 2007 כחלק מרובע יזרעאל, בין עפולה עילית לעפולה התחתית, באזור הסמוך לבית החולים "העמק". הפארק משתרע על שטח של כ-120 דונם והוא נגיש כולו לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים.

בפארק יש אמפיתיאטרון גדול ובו 2400 מקומות ישיבה וכן כ-10,000 נוספים במדשאות פתוחות למופעים והצגות, אגם, מסלול היקפי של שבילי הליכה ורכיבה על אופניים באורך של 1.5 ק"מ, מגרשי ספורט, מתקני כושר שדה, פינת חי, רחבת משחקים רב תכליתית מקורה, המשלבת פארק חבלים ייחודי, בית קפה, מדשאות ושולחנות לפיקניק.

ב-24 ביוני 2019 הודיעה העירייה על סגירת הפארק במהלך יולי-אוגוסט בפני מי שאינם תושבי העיר[41]. ארגון עדאלה עתר נגד ההחלטה. לאחר שבית המשפט המחוזי בנצרת הבהיר לעירייה כי המהלך בלתי חוקי[42], הכריזה העירייה על פתיחת הפארק לציבור הרחב החל מ-16 ביולי[43].

תחבורה

החל משנת 2015, את התחבורה הציבורית העירונית בעפולה מפעילה חברת סופרבוס אשר זכתה במכרז ההפעלה לאשכול עפולה, קודם לכן פעלה בעיר חברת קווים ולפניה אגד. בעפולה עוברים שלושה צירי תחבורה עיקריים: כביש 60 (מגיע מכיוון אזור יהודה והשומרון וממשיך לנצרת), כביש 65 (כעורק תחבורתי חשוב המחבר בין מישור החוף לגליל) וכביש 71 (מחבר בין עפולה לבית שאן). בינואר 2021 נפתחה תחנה מרכזית עפולה החדשה[44].

באוקטובר 2016 נחנך קו העמק מחיפה לבית שאן, בעפולה הוקמה תחנת רכבת אשר משרתת את העיר וסביבתה, מהתחנה יוצאות רכבות לכיוון בית שאן ולכיוון חיפה פעם בשעה ובשעות שיא פעמיים בשעה.

הגנה וביטחון

עמדת מגן שנבנתה כחלק ממערך ביצורים שכלל עמדות המחוברות ביניהן בתעלות קשר, בימי מלחמת העצמאות, במבואות עפולה, לכיוון ג'נין. בזמנה הייתה זו עמדה מחופרת באדמה ורק הגג וחרכי היריה היו מעל פני הקרקע. לצורכי הנצחה נשלפה העמדה מהאדמה , בשנת 2015 הועברה העמדה לקצה העיר, שם שמו אותה מעל משטח בטון עם שלט הסברה, בעקבות פעולה זאת החלו טיולים מאורגנים של תלמידי בתי הספר היסודיים, להכרת ההיסטוריה המקומית ברחבי העיר
יד לנופלים בני עפולה, נקרא בפי התושבים כ"גן הלב" בשל צורתו המעוצבת של הדשא בתחתית האנדרטה
יד לקורבנות הטרור בעפולה, בשנת 2017 החלו עבודות שיפוץ נרחבות בעיר שכללו בין השאר חיבור של האנדרטה לקצה שביל המחבר את הבמה המרכזית ומתחם הרכבת ההיסטורית ביחד
  • בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (ובהמשך עד להקמת מדינת ישראל השתייכו רבים מתושבי עפולה לארגון "ההגנה" וחלקם התגייסו למשטרת היישובים העבריים. באותה תקופה הקימו שלטונות המנדט הבריטי במרכז העיר מצודת טגארט מן הדגם הגדול, הממשיכה להתקיים גם בתקופת המדינה ומשמשת כתחנת המשטרה של העיר.
  • בימי מלחמת העולם השנייה שכנו בעפולה בסיסים בריטיים. במרכז העיר, בסמוך לתחנת המשטרה, היה מחנה שבויים איטלקיים. מול בית החולים המרכזי בעמק (כיום בית חולים העמק), היה בסיס לחיילים מהאימפריה הבריטית, מאוסטרליה וממושבות אפריקה.
  • במלחמת העצמאות הייתה העיר עפולה נקודה אסטרטגית בין ג'נין בדרום לבין נצרת בצפון. ב-4 ביוני 1948 העיר הופצצה מן האוויר על ידי מטוסים עיראקיים. פצצה פגעה באחד הבתים ונהרגו גבר, שלוש נשים וילד[45]. למחרת הופצצה העיר בשנית אך הפעם לא נגרם כל נזק. הפצצות נוספות אירעו ב-12 ביולי וב-18 ביולי ושוב ללא נפגעים. עם פרוץ המלחמה נערכו בעפולה חפירות ביצורים מסיביות ובעיר הייתה הרגשה של כעין מצור. מצבה הביטחוני של העיר הוקל עם כיבוש הכפר זרעין (באתר בו שוכן כיום קיבוץ יזרעאל) מדרום וכיבוש נצרת מצפון.
  • במלחמת ששת הימים הוטלו על מבואות העיר תשע פצצות, על ידי מפציץ טופולב Tu-16 עיראקי, שמטרתו הייתה הפצצת מחנה צבאי בשולי העיר. המטוס הופל באש נ"מ מן הקרקע.
  • במלחמת יום הכיפורים שימש בית העלמין הצבאי בעפולה כמקום קבורה ארעי לחיילי צה"ל שנפלו בקרבות רמת הגולן, עד שהובאו לקבורה במקומות מגוריהם לאחר תום המלחמה.
  • עפולה שימשה מטרה לפיגועי טרור. ב-25 במאי 1965 פוצץ מטען חבלה שהוצמד לבית דירות ברחוב קינמון בעיר ולבניין נגרם נזק קל. בשנת 1970 התפוצץ מטען חבלה בשוק העירוני, שהיה אז על פסי מסילת הברזל של רכבת העמק, ואדם אחד נהרג. הפיגוע הכבד מכל היה פיצוץ מכונית תופת ליד אוטובוס ב-6 באפריל 1994, שבו נספו 8 מבני העיר ותושבי הסביבה ונפצעו כחמישים איש. ב-30 בנובמבר של אותה שנה החיילת ליאת גבאי הייתה בדרכה לביתה בעפולה מבסיס חיל התותחנים בו שירתה. בלב העיר, מול תחנת המשטרה, הותקפה על ידי מחבל שעקב אחריה, הלם בראשה מאחור באמצעות גרזן והרג אותה במקום. ב-4 באוקטובר 2001 בצהרים אירע פיגוע ירי במרכז עפולה. המפגע לבוש במדי צה"ל וכומתה אדומה פתח בירי לעבר עוברים ושבים בתחנה המרכזית. הוא הגיע למקום באוטובוס סמוך לשעה 14.00 ומיד כשירד ממנו פתח באש. 3 בני אדם נהרגו ו-18 נפצעו. המפגע נורה למוות על ידי השוטרים שהיו במקום. כבר ב-27 בנובמבר 2001 אירע פיגוע נוסף, כאשר סמוך לשעה 11.30 שני מפגעים (מפת"ח ו-"הג'יהאד האסלאמי") פתחו בירי לעבר אוטובוס שחנה בתחנה המרכזית. בפיגוע נהרגו 2 בני האדם וכ-50 נפצעו (10 קשה ו-2 במצב בינוני). המפגעים נמלטו, תוך שהם ממשיכים בירי, לעבר השוק העירוני הסמוך, אך נורו לבסוף על ידי כוחות המילואים ואנשי המשטרה שנכחו במקום. פיגוע קשה אירע בקניון העמקים שבעיר ב-19 במאי 2003, ובו נהרגו 3 אנשים ומאבטחת נפצעה. בסך הכל נספו בפיגועי הטרור השונים בעפולה 28 אנשים.
  • במלחמת לבנון השנייה ביולי 2006 נורו לעבר עפולה מספר רקטות שנפלו בשדות שמחוץ לעיר ולא גרמו לנזקים. ב-28 ביולי 2006 בשעה 15:30 שוגרו לעבר העיר חמש רקטות פג'ר 5 בעלות ראש נפץ במשקל של כ-100 ק"ג. רקטה אחת שנפלה סמוך לכפר דחי שבגבעת המורה, לא גרמה לנזק.
  • ב-13 בנובמבר 2013 נרצח בתחנה המרכזית בעפולה טוראי עדן אטיאס בעת שישן באוטובוס בדרך לבסיסו על ידי נער פלסטיני שוהה בלתי חוקי[46].
  • בגל הטרור שפקד את ישראל באוקטובר 2015 התרחשו בעיר עפולה 2 פיגועי דקירה, הפיגוע הראשון התרחש ב-8 באוקטובר 2015 בשדרות ארלוזורוב בעיר כאשר פלסטיני דקר חייל ופצע אותו באורח קשה[47], פיגוע נוסף התרחש למחרת ב-9 באוקטובר כאשר מחבלת, ערבייה ישראלית מנצרת ניסתה לדקור אזרחים בתחנה המרכזית בעיר[48], המחבלת נוטרלה ולא נרשמו פצועים אולם 5 לקו בהלם.

עפולה היא העיר המאמצת של חטיבת כפיר. ב-7 בספטמבר 2010 נחנך מול בית חולים העמק אתר ההנצחה החטיבתי של חטיבת כפיר, והצומת המוביל אל האתר, ואל מרכז הקניות שמצפון לו, נקראה "צומת כפיר".

הנצחת נספים בני העיר

רבים מבני העיר נפלו חלל במערכות ישראל, ולזכרם הוקמה אנדרטה ממול לבניין העירייה. את האנדרטה תכנן אדריכל ישראל רחום, שנולד בעפולה ופעל רבות לשימור אתריה ומורשתה. בשנת 2004 נחנך בעיר בית יד לבנים. כן מצויות בעיר מספר רב של אנדרטאות לזכר בני עפולה שנספו בפיגועים. בנוסף לאנדרטה בצורת מגן דוד בכיכר מרכזית בעפולה, המנציחה את נספי הטרור, מונצחים בני עפולה והעמק במקומות רבים נוספים - גן ציבורי ליד תחנת האוטובוס המרכזית קרוי "גן השלושה", על שם חיים שטורמן, יהודה אטקין ודוד מוסינזון, שנהרגו בשנת 1938, בית הספר "יהודה" בעפולה קרוי על שמו של בן העיר, יהודה מרמלשטיין, שנהרג בפיצוץ מלון המלך דוד, בשנת 1946, והנספים בפיגוע התופת בשנת 1994 מונצחים במספר אנדרטאות ואבני זיכרון המוצבים במקום הפיגוע, בבתי הספר בהם למדו, בתחנת משמר אזרחי ובתחנה המרכזית בעפולה.

אקלים

אקלים בעפולה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 17.2 18.3 21.5 25.5 29.9 32.3 34.1 34.2 32.9 30.2 25 19.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 5.6 5.7 7.2 10.2 14.1 18.9 21.3 21.6 19.3 15.6 11.7 7.3
משקעים ממוצעים (מ"מ) 110 97 55 16 0.4 0 0 0 0 20 61 101
מקור: Israel Weather

ראשי העירייה

בניין עיריית עפולה

ראשי המועצה המקומית

ראשי העירייה

גלריית אתרים

  • מגדל המים ששימש את רכבת העמק ההיסטורית בעפולה (2012)
    מגדל המים ששימש את רכבת העמק ההיסטורית בעפולה (2012)
  • מבני מגורים בעלי חזות ייחודית בפרבריה החדשים של העיר (יולי 2007)
    מבני מגורים בעלי חזות ייחודית בפרבריה החדשים של העיר (יולי 2007)
  • ארבעה טורי וושינגטוניה חסונה בחלקן הדרומי של שדרות ארלוזורוב, שהיו בעבר רחובה המרכזי של עפולה.
    ארבעה טורי וושינגטוניה חסונה בחלקן הדרומי של שדרות ארלוזורוב, שהיו בעבר רחובה המרכזי של עפולה.
  • תחנת המשטרה בעפולה
    תחנת המשטרה בעפולה
  • עפולה וגבעת המורה, מבט מדרום מערב, 2006.
    עפולה וגבעת המורה, מבט מדרום מערב, 2006.
  • אתר ההנצחה החטיבתי לחיילי חטיבת כפיר בעפולה
    אתר ההנצחה החטיבתי לחיילי חטיבת כפיר בעפולה
  • פארק הרכבת עפולה
    פארק הרכבת עפולה

ערים תאומות

לקריאה נוספת

ספרים תיעודיים על עפולה

ספרים עלילתיים על רקע עפולה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפולה

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ היסטוריה, באתר www.afula.muni.il
  5. ^ עפולה - עיר, דבר, 20 בנובמבר 1972
  6. ^ 6.0 6.1 פקודת העיריות, 15 בנובמבר 1972, קובץ התקנות, 7 בדצמבר 1972, עמוד 408
  7. ^ מפה בהוצאת חברת הכשרת היישוב, 1922: 'קרקעות בעמק יזרעאל' עם סימון הכפר 'אל עפולה', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  8. ^ בדבר ה"מסורת", דואר היום, 19 בפברואר 1926
  9. ^ עפולה תקרא יזרעאל, דבר, 29 בינואר 1926
  10. ^ מכתב גלוי לקהלית ציון, דואר היום, 29 בינואר 1926
  11. ^ ד"ר סחר שחור, מכתב למערכת, דואר היום, 1 בפברואר 1926
  12. ^ אין יותר עפולה, דואר היום, 2 בפברואר 1926
  13. ^ אישור תכנית עפולה, דבר, 25 במאי 1926
  14. ^ עיר יזרעאל, דואר היום, 5 במאי 1933
  15. ^ 5 פועלים במועצת עפולה, דבר, 18 בדצמבר 1928
    על המועצה המקומית בעיר יזרעאל (עפולה), דואר היום, 16 בינואר 1929
  16. ^ אחרי מסיבת העתונאים למען עפולה, דבר, 18 במאי 1933
  17. ^ 17.0 17.1 המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל בשנת תרצ"ח, הארץ, 25 בספטמבר 1938
  18. ^ ספר מלכים ב', פרק ה', פסוק כ"ד
  19. ^ זאב וילנאי, שמות של ישובים עברים על יסוד השמות הערבים, דבר, 8 באפריל 1938
  20. ^ עיקרי חוקת עיר יזרעאל עפולה, דבר, 11 בנובמבר 1940
    המועצה המקומית עיר יזרעאל עפולה, דבר, 20 באוגוסט 1954
  21. ^ המועצה המקומית עיר יזרעאל (עפולה), דבר, 17 באוגוסט 1947
  22. ^ עתיקות בעפולה, דבר, 10 באפריל 1931
  23. ^ בית איכר וכפרים כנענניים, על המשמר, 29 בספטמבר 1950
  24. ^ בית איכר וכפרים כנענניים, על המשמר, 29 בספטמבר 1950
  25. ^ העתיקות בעפולה, דבר, 24 בספטמבר 1926
  26. ^ זאב וילנאי, עמק יזרעאל בתקופת הערבים, העולם, 20 באוגוסט 1926
  27. ^ Palestine Census (1922), sub-district of Nazareth
  28. ^ היהודים בעמק יזרעאל, החרות, 23 במאי 1910
  29. ^ ריכרד קאופמן, מושב עירוני במרכז העמק יזרעאל. צילום מפה מתוך תכניות בניה בשביל ארץ ישראל. אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית, ‏1923
  30. ^ מועצה כפרית בעפולה, דבר, 7 במאי 1926
  31. ^ דורשים מיזוג שני חלקי עפולה, דבר, 29 במרץ 1957
  32. ^ יוסף מיכלסקי, עפולה רוצה להתפתח, דבר, 18 ביולי 1971
  33. ^ נתונים על עפולה, דבר, 6 בדצמבר 1972
  34. ^ מ. יוסף, עפולה הוכרזה עיר, דבר, 6 בדצמבר 1972; המשך
  35. ^ עפולה הוכרזה חגיגית לעיר, דבר, 26 בינואר 1973
  36. ^ אחיה ראב"ד וחסן שעלאן, בשל תיאום מחירים: נפסל מכרז הבתים בעפולה שבו זכו ערבים בלבד, באתר ynet, 24 באפריל 2016
  37. ^ העליון קבע: אין לפסול את המכרז שבו זכו ערבים בקרקעות בעפולה, באתר וואלה!‏, 8 באוגוסט 2017
  38. ^ בילי פרנקל, אושר בהליך מזורז: 7,800 דירות חדשות בעפולה, באתר ynet, 1 באוגוסט 2018
  39. ^ פרופיל עפולה באתר הלמ"ס
  40. ^ יעל דראל, עפולה מתעוררת מהתרדמת: היזרעאלים החדשים, באתר כלכליסט, 27 בנובמבר 2014
  41. ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, עיריית עפולה תמנע מתושבי האזור להיכנס לפארק העירוני לאורך החופש הגדול, באתר הארץ, 24 ביוני 2019
  42. ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, בלחץ ביהמ"ש: עפולה חזרה בה מההחלטה למנוע מתושבי חוץ כניסה לפארק העירוני, באתר הארץ, 14 ביולי 2019
  43. ^ אלי אשכנזי‏, סוף ל"פארק המריבה": עיריית עפולה תפתח את הגן העירוני לכולם, באתר וואלה!‏, 14 ביולי 2019
  44. ^ "אחרי שנים של ציפייה: התחנה המרכזית החדשה בעפולה נפתחת", באתר mynet העמק, ‏11.12.20
  45. ^ אלי אלון, הפצצות עפולה מן האוויר, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 25 בדצמבר 2017
  46. ^ אלי אשכנזיו גילי כהן וג'קי חורי, פיגוע בעפולה: חייל נדקר למוות באוטובוס, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2013
  47. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, פיגוע דקירה רביעי היום: חייל נדקר בעפולה, מצבו בינוני-קשה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2015
  48. ^ ynet, מחבלת ניסתה לדקור מאבטח בעפולה - ונורתה, באתר כלכליסט, 9 באוקטובר 2015


דגל ישראל
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן
יישובים לשעבר אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק


ראשי מועצת ועיריית עפולה
כמועצה מקומית שניאור זלמן הוז (1926–1928) • יעקב קינמון (1928–1930) • פייבוש טבצ'ניק (1930–1931, 1933–1939) • מאיר שפירא ( 1931–1932, 1939–1940) • אפרים מזרחי (1932–1933) • דב ברכאן (1940–1942) • בנימין שיינבוים (1942–1945) • יוסף ברזילאי (1945–1950) • דוד קניאל (1950–1959) • יואש דובנוב (1959–1969)
כעיר שמשון שחורי (1969–1979) • עובדיה עלי (1979–1991) • צדוק נאווי (1991–1998) • יצחק מירון (1998–2005, 2013–2018) • אבי אברהם אלקבץ (2005–2013, 2018 ואילך)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38156546עפולה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עפולה&oldid=2687936"