נחף
שם בערבית | نحف | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | מוחמד זורי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 317 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 13,935 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 148 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.7% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 2,311 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 98 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 6,030 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 180 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
32°56′06″N 35°19′02″E / 32.9348677088505°N 35.3171422073921°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 223 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3794 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 185 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]835_0522.pdf פרופיל נחף] נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתר המועצה |
נַחְף (בערבית: نحف) היא מועצה מקומית בצפון בישראל, בבקעת בית כרם (בקעת שגור) סמוך ומצפון לכרמיאל בלב הגליל. במקום הייתה התיישבות בלתי רציפה החל מתקופת הברונזה. הכפר הנוכחי הוקם במאה ה-15 והוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1968. בשנת 1961 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת העיר כרמיאל[4].
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בנחף 13,935 תושבים (מקום 148 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.7%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 77.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,495 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[5]
שם הכפר
מקור השם אינו חד-משמעי:
- "נחיף" בערבית, משמעותו: "רזה", "קטן"
- "לחף", משמעותו: מדרון ההר. במשך הזמן נשתנה השם.
היסטוריה
במהלך המרד הערבי הגדול יצאו מהכפר פעולות חבלה רבות[6] ועל הכפר הוטלו מספר פעמים קנסות. בנובמבר 1937 הוטל על הכפר לממן הצבת ארבעה שוטרים, בגלל ניתוק קווי טלפון[7]. בדצמבר 1937 נכנס כוח של הצבא הבריטי לכפר ותפס בו מספר בתים[8]. באפריל 1938 פוצץ הצבא מספר בתים בכפר[9]. בספטמבר ובאוקטובר 1938 הוטלו קנסות על הכפר בגלל פגיעה בתחבורה בכביש עכו-צפת[10][11].
באוקטובר 1959 נחנך כביש גישה לנחף[12]. בשנת 1962 התגוררו בנחף כ-1800 תושבים והכפר התפתח במידה רבה. בכפר היה בית ספר יסודי עד כיתה ח' ומועדון נשים בו למדו הנשים עברית ומלאכות שונות[6]. לצד בקתות הטיט הישנות נבנו אז בתים חדשים מאבן[13]. בניית מכון מים לכפר התעכב בגלל סירוב בעלי הקרקע עליו הוא היה אמור להבנות למכירת הקרקע לצורך הקמת מכון המים[14]. באוגוסט 1968 הוקמה מועצה מקומית לכפר, בעת שמספר תושביו היה כ-3000[15].
בין השנים 2018-2024 ראש המועצה המקומית היה עבד אל באסט קיס, בשנת 2024 זכה בבחירות מוחמד זורי, ששימש לפני-כן כסגן ראש המועצה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של נחף
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ דן הורביץ, ועדת הכספים אישרה הפקעות, דבר, 30 באוקטובר 1962
שמואל שגב, נוטרי האיבה בכרמיאל, מעריב, 8 בפברואר 1963 - ^ [[[:תבנית:פרופיל למס/2021]]835_0522.pdf פרופיל נחף] באתר הלמ"ס
- ^ 6.0 6.1 עמנואל הראובני, תגובות על מאמר כפר נחף, הבוקר, 20 ביוני 1962
- ^ עונשין וקנסות, הארץ, 16 בנובמבר 1937
- ^ פעולות הצבא בכפרי הצפון, דבר, 21 בדצמבר 1937
- ^ פיצוץ בתים בצפון, הצופה, 10 באפריל 1938
- ^ קנסות על 13 כפרים ערביים, הצופה, 1 בספטמבר 1938
- ^ פעולות עונשין נגד כפרים מתפרעים, הבוקר, 26 באוקטובר 1938
- ^ נחנכו כבישי גישה לכפרי המיעוטים בגליל, דבר, 28 באוקטובר 1959
- ^ עמנואל הראובני, הכפר נחף - בית ספר לשנאת ישראל, הבוקר, 1 ביוני 1962
- ^ מונעים הקמת מכון מים בכפר נחף, הארץ, 14 באוקטובר 1963
- ^ מועצה מקומית הוקמה בכפר נחף, דבר, 9 באוגוסט 1968
38960344נחף